פיצויים בעקבות רשלנות רפואית בלידת ואקום: אם ובנה יקבלו מעל שלושה מיליון שקלים

בית המשפט הכריע כי אישה ובנה יקבלו פיצויים בגובה של למעלה משלושה מיליון שקלים, בעקבות נזק רפואי קשה שנגרם במהלך לידת ואקום. ההחלטה התקבלה לאחר שנקבע כי הצוות הרפואי הפעיל כוח חריג בתהליך החילוץ, מה שהוביל לשבר בידו של הילד ולשיתוק קשה בגפיו העליונות.

רקע: לידת ואקום שהסתבכה

המקרה החל כאשר התובעת, אישה בת 33, הגיעה לבית חולים במרכז הארץ לצורך לידת בנה השלישי. למרות ניסיונות להתחיל בלידה טבעית, הוחלט בשלב מסוים לעבור להליך של לידת ואקום – שיטה בה נעשה שימוש במעין מכשיר יניקה כדי לסייע בלידת התינוק במצבים בהם הלידה מתארכת או מסתבכת.

לידת ואקום היא הליך רפואי מוכר, אך הוא דורש מיומנות וזהירות מיוחדת, בעיקר משום שמופעל בו כוח פיזי על ראשו או גופו של היילוד. הליך זה נבחר לעיתים כאשר יש קושי להוציא את התינוק בדרך הרגילה, כדי למנוע סיבוכים נוספים.

• האם סבלה מהשמנת יתר קיצונית, מה שתרם למורכבות הלידה.
• במהלך חילוץ התינוק, הכתפיים שלו נתקעו – תופעה המכונה "כליאת כתפיים".

הטענות המרכזיות בתביעה

התובעת הציגה טענה כי הצוות הופעל כוח רב ובלתי סביר בעת החילוץ, וכתוצאה מכך נשברה ידו של בנה ונגרם לו שיתוק משמעותי. בנוסף, לטענתה, בנה מתקשה כיום בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, ומוגבלות זו עתידה להשפיע על חייו באופן ניכר, כולל יכולת השתלבות בעתיד במקצועות הדורשים תפקוד של שתי ידיים.

על פי מומחה שגויס לתביעה, הבחירה ליילד בלידת ואקום התקבלה במהירות בלתי מוצדקת ובוצעה בכוח מופרז, מה שלדבריו גרם ישירות לנזקים הקשים לילד.

• הילד מתקשה להתלבש בכוחות עצמו וזקוק לעזרה בפעולות יומיומיות.
• התובעת טענה כי לא עודכנה כראוי אודות סיכונים הטמונים בהליך.

עמדת בית החולים והמדינה

מנגד, המדינה, כבעלת בית החולים, טענה כי הצוות הרפואי פעל בהתאם לכל הנהלים והנורמות המקובלות. עוד נטען כי הצוות היה מנוסה, וההליך בוצע רק לאחר הסכמה מפורשת של היולדת. בית החולים אף הוסיף כי התנאים הלוויניים בלידה היו תקינים, והלידה התבצעה בשל התנאים המיוחדים והמורכבות שהציגה התובעת.

• המדינה ציינה כי מדובר בתוצאה מצערת שאינה בהכרח תולדה של רשלנות.
• נאמר כי הבחירה בלידת ואקום – למרות המורכבות – הייתה מוצדקת רפואית.

הכרעת השופט: עיקרי ההחלטה

הדיון התמקד בשאלה – האם מדובר בשיקול דעת סביר של הצוות הרפואי, או ברשלנות שהביאה לנזק חמור. לכאן נכנסה לתמונה דוקטרינת "הדבר מדבר בעדו", המאפשרת להניח שנעשה רשלנות כאשר הנזק היה צפוי להימנע לו ננקטה זהירות ראויה, והצוות לא נתן הסבר מספק למעשיו.

השופט סבר כי אף אם עצם הבחירה בלידת ואקום לא חרגה מכללי הפרקטיקה, עצם אופן הביצוע – בעיקר הפעלת כוח חריג ולא מוסבר בעת חילוץ התינוק – מהווה רשלנות. לא הוצג הסבר רפואי לשיעור הכוח שהופעל, ולכן הוטלה האחריות על בית החולים.

• הצוות הרפואי לא הצליח להוכיח כי הפעיל שיקול דעת נכון ומידתי בעת חילוץ היילוד.
• השבר והשיתוק – שהוצגו בגיל מוקדם מאוד – מקנים חזקה כי הנזק נגרם בלידה.

הפיצוי: מעל שלושה מיליון שקלים

בהתאם לאירועים ולנסיבות המשפטיות, פסק השופט כי המדינה תשלם לאישה ולבנה פיצויים בסך של 2,332,955 שקלים, בתוספת 720,000 שקלים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט – סכום הפיצויים הכולל מגיע לכ-3,052,955 שקלים.

הפיצוי כולל:

• הפסדי הכנסה עתידיים של הילד בשל מגבלות התפקוד
• הוצאות רפואיות צפויות לאורך השנים
• עזרה של צד שלישי לצורך טיפול וסיוע יומיומי

ההכרעה מדגישה את חובות בתי החולים וצוותים רפואיים בהפעלת כללי זהירות מחמירים בפרוצדורות כגון לידת ואקום, במיוחד כאשר ישנם סיכונים פוטנציאליים חמורים לאם וליילוד.

סיכום

פסק הדין מדגים את המשמעות המשפטית של מקרים בהם הליך רפואי גורם לנזק קשה, ואת האחריות הרחבה שחלה על מדינת ישראל ובתי החולים הממשלתיים. הטלת פיצויים משמעותיים במקרים אלה נועדה להבטיח צדק לנפגעים ולהגביר את הרגישות והזהירות בפרקטיקות רפואיות שגרתיות ומורכבות כאחד.