משפחת הנפטר תובעת: איחור באבחון הוביל למותו בטרם עת

תביעה מעלותית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט מעוררת דיון עקרוני על אחריות קופות החולים כלפי מטופליהן במקרים של איחור באבחון מחלות קשות. משפחתו של גבר בן 47, שנפטר לאחר מאבק במחלת סרטן המעי הגס, טוענת כי גורמי הרפואה כשלו בתפקידם וכי אבחון מוקדם היה עשוי להציל את חייו.

רקע המקרה והשתלשלות האירועים

על פי כתב התביעה, האלמנה וילדיה של המנוח, סבורים כי המערכת הרפואית פעלה ברשלנות כאשר לא נדרשה בזמן לתסמינים אותם הציג אבי המשפחה, כבר משנת 2015. באותם ימים, פנה המנוח לרופאיו עם תלונות חוזרות, בהן שלשולים מתמשכים, חולשה והזעה חריגה – סימפטומים הידועים לעיתים כמקדימים מחלה במעי הגס, ובפרט באזור הרקטום.

אולם תחת הפנייה לבדיקות מעמיקות כגון הדמיה אנדוסקופית של המעי, התקבלו המלצות כלליות כמו שמירה על תזונה נאותה ובדיקות מעבדה רגילות. גם כאשר המשיך להתלונן, מספרים התובעים, הטיפול נותר שטחי וממוקד בעיקר בסימפטומים, מבלי שלאבחן את הגורם המעמיק יותר.

בעקבות המעבר לקופת חולים אחרת בשנת 2017, נקודת המפנה לא אירעה – לטענת המשפחה, גם שם לא ננקטו פעולות בירור יסודיות כתחקור מעמיק ובדיקות הדמיה, שנדרשו נוכח המשך התסמינים.

אבחון מאוחר בעקבות מקרה חירום

אירוע בלתי צפוי, תאונת דרכים שעבר המנוח, הוביל אותו כעבור ארבע שנים לחדר מיון. רק במהלכה, כחלק מהבדיקות לאחר התאונה, התגלה ממצא מחשיד במעי הגס. בעקבות כך בוצעה בדיקת קולונוסקופיה – בדיקה אנדוסקופית של המעי – שבה התברר כי ברקטום נמצא פוליפ סרטני.

לאחר שהתגלה הגידול, עבר המנוח את הטיפולים המתבקשים – סדרות של כימותרפיה והקרנות. עם זאת, במועד זה היה מצבו כבר חמור מאוד, והמחלה התפשטה בגופו. למרות המאמצים, נפטר המנוח בשנת 2022, והוא בן 47 בלבד.

חוות דעת: איחור באבחון ושגיאות בטיפול

לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מומחים רפואיים, אשר בחנו את התנהלות צוותי הבריאות לאורך השנים. עיקרי הביקורת מתייחסים לכך שכבר עם הופעת הסימפטומים הראשונים היה מקום לבצע בדיקות יסודיות למעי הגס והרקטום, ובכך אולי לגלות את המחלה בשלב מוקדם הרבה יותר.

• לטענת המומחים, יש חובה להעמיק בבירור תסמינים מחשידים במערכת העיכול, בדגש על שינויים פתאומיים בהרגלי יציאה, שלשולים ממושכים ואי נוחות בבטן.
• בדיקה רקטלית פשוטה יכלה, לפי דעת הרופאים, להוביל לחשיפת המחלה עוד בשנת 2015.
• חוסר ההתייחסות הנאותה מצד הצוות הרפואי הוביל לכך שמחלת הסרטן התגלתה באיחור של ארבע שנים, כאשר כבר לא ניתן היה להצילה.

הנזק שנגרם למשפחה

בני המשפחה ציינו בתביעתם כי המנוח היה דמות מרכזית בבית – אב תומך, בן זוג מסור ומפרנס עיקרי. לטענתם, קיצור תוחלת חייו ומותו בגיל כה צעיר גרמו לאובדן כלכלי, רגשי וחברתי כבד.

התובעים מעריכים כי אלמלא האיחור באבחון היה המנוח ממשיך לחיות עוד כשלושה עשורים לפחות, ולפיכך הם דורשים פיצוי עבור הפסדי השתכרות עתידיים, עבור אובדן שירותי בעל ואב, ועבור כאב וסבל שנגרמו למשפחה כולה.

נקודות עיקריות בתביעה

• תקופת טיפול ממושכת בתסמיני המחלה מבלי לבצע בדיקות מקיפות נחשבת לשגיאה העלולה להיכלל בקטגוריית רשלנות רפואית.
• אבחון מוקדם של סרטן המעי מאפשר אפשרויות טיפול וסיכויי החלמה גבוהים, ולכן כל איחור באבחנה פוגע בסיכויי ההישרדות של המטופל.
• בתיקים דומים בעבר נקבע כי ישנה חובה לשים לב לתסמינים, במיוחד כאשר מדובר בתסמינים שאינם חולפים לאורך זמן.

טענות קופות החולים

קופות החולים הנתבעות בתיק הגישו תגובה ראשונית, ובה הדגישו כי ההליך נמצא בראשיתו. מנהלי הקופות ציינו כי ילמדו את פרטי המקרה ויגיבו כמקובל בפני בית המשפט בהמשך הדרך.

המשמעות המשפטית והציבורית

רשלנות רפואית, כאמור, היא מונח המציין כישלון גורמי הרפואה לעמוד ברמת הזהירות הרפואית הנדרשת. המבחן המרכזי הוא האם רופא סביר היה פועל אחרת בנסיבות דומות. במקרה דנן, טוענת המשפחה כי התנהלות הרופאים לא עמדה ברף המצופה, וכתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך.

בית המשפט ייאלץ לבחון את טענות הצדדים, לשקול את חוות הדעת המקצועיות ולהכריע האם התקיימו יסודות הרשלנות – קרי, האם התרשלות הצוות הרפואי הובילה לאובדן חיי האדם בטרם עת, והאם יש להטיל אחריות ופיצויים על הצד שנתבע.

המקרה מעורר תשומת לב לחשיבות הערנות והתגובה במערכת הבריאות, בעיקר לנוכח סימני אזהרה מתמשכים. המשפחה עתרה לסעד בשל מכלול נזקים, בהם אובדן תוחלת חיים, פגיעה באיכות החיים של אלמנתו וילדיו, וכן הפסד כלכלי מהותי.

סיכום

המקרה הנדון ממחיש את משמעותה של אחריות מקצועית במערכת הבריאות, ואת ההשלכות הכבדות שעלולות להיגרם כאשר התלונות של מטופל אינן זוכות למענה הולם ויעיל. המבחן המרכזי – האם ניתן היה להציל את חייו של הנפטר אילו היו פועלים אחרת – יעמוד במרכז ההליך המשפטי שיתקיים בעניין.