חשד לרשלנות בשיקום: תביעה נגד מרכז שיקום בעקבות מותו של מטופל צעיר

טרגדיה במרכז שיקום הובילה לאחרונה להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד מוסד רפואי מוכר וקופת חולים מובילה. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בצפון הארץ טוענים בני משפחה כי מחדלים בהשגחה על יקירם, צעיר בן 32, הובילו למותו המצער מידי זמן קצר לאחר שהועבר למחלקת שיקום בעקבות פגיעת ראש קשה.

הרקע לאשפוז ולתרחיש המצער

לדברי בני המשפחה, המנוח עבר פגיעה מוחית קשה בעקבות נפילה, אושפז תחילה בבית חולים ואז הועבר להמשך טיפול ושיקום במרכז לשיקום, במחלקה המתמחה בנפגעי ראש. למרות הציפיות לשיפור ולתחילתו של תהליך החלמה, במהלך הלילות הראשונים לשהותו החל הצעיר להראות סימנים לאי שקט, בין השאר בשל תחושת אי הנוחות שנגרמה לו מהצורך להיות מחובר לצינור הנשמה – צינור המסייע למקרים קשים בנשימה.

חברי הצוות הרפואי, כך נטען, ניסו לייצב את מצבו ולהגביל את תנועתו באמצעות קשירתו למיטה בכדי למנוע ממנו לנסות ולפגוע בצינור. עם זאת, הדבר לא מנע ממנו להמשיך ולנסות להשתחרר לעיתים תכופות.

שעות הלילה הגורליות וגילוי האירוע

ביום החמישי לאשפוזו, במהלך הלילה, הבחינה אחות במשמרת כי צינור ההנשמה נותק מגוף המטופל. מיד הוזעקו למקום אנשי צוות לשם ביצוע פעולות החייאה אינטנסיביות, שנמשכו מספר דקות. חרף מאמציהם הרבים של אנשי הצוות, לא ניתן היה להציל את חייו, ולבסוף בשעת בוקר מוקדמת נאלצו הרופאים לקבוע את מותו ממחנק – כך לפי טענות המשפחה.

הטענות העיקריות בתביעה והערכת המומחה

• נטען כי הסיבה להתרחשות הטראגית נעוצה במערכת פיקוח וליווי שלא הייתה מספקת.
• מומחה רפואי מטעם התובעים קבע כי התקיים "דליריום" – בלבול חריף העלול להוביל לניסיונות קיצוניים לשליפת מכשור רפואי, תופעה מוכרת במיוחד בקרב מטופלי שיקום לאחר פגיעות ראש.
• לטענת המומחה, היה בידי הצוות לנקוט מראש באמצעים כמו הגבלת גישת ידיים באמצעות כפפות ייעודיות.
• עוד צוין כי כבר היו ניסיונות מצידו של המנוח לשלוף את הצינור בימים שקדמו.

בחוות דעת מציין המומחה כי מוות מסוג זה איננו בגדר גזירת גורל: "בניהול מושכל וזהיר, ניתן היה למנוע את התוצאה הקשה". המושג רשלנות רפואית מתאר מצב בו הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרט הסביר המצופה ממנו, וכתוצאה – נגרם למטופל נזק קשה או בלתי הפיך.

ההשלכות למשפחת המנוח ודרישת הפיצוי

התובעים – בהם רעייתו, בנו הקטין והוריו – טוענים כי מלבד האובדן האישי הנורא, מותו נגרם "בדמי ימיו" והותיר ממשפחתו שבר: ילדו איבד אב ואם נותרה לבד, בתרבות בה לא קל לאלמנות לשקם את חייהן. בנוסף תיארו את הכאב והסבל שנגרמו לנפטר בשל הנסיבות המיוחדות של המוות, לרבות תחושת החנק.

בני המשפחה מבקשים מהמערכת המשפטית לפצותם על מכלול הנזקים שנגרמו להם – בראש ובראשונה בשל קיצור תוחלת החיים של המנוח, וכן בגין סבלו, אובדן הכנסה פוטנציאלית ומשברים משפחתיים. סכום התביעה עומד על למעלה משניים וחצי מיליון שקלים.

היבטים משפטיים – מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא עוולה אזרחית במסגרתה נבדק אם הארגון או הגורם הרפואי פעלו כפי שמצופה בכל טיפול סביר, או שמא סטו מסטנדרטים מקובלים וגרמו נזק משמעותי למטופל. כאשר עולה חשד כי התוצאה השלילית הייתה ניתנת למניעה – פתוחה בפני הנפגעים הדרך לדרוש פיצויים באמצעות תביעה.

מקרים בהם נפטר מטופל בשל התרשלות לכאורה מעלים שאלות מהותיות באשר להיקף החובה של מערכות הבריאות לשמור ולהשגיח, במיוחד כאשר מדובר באנשים במצב פגיע במיוחד – כגון אחרי פגיעות ראש.

תגובת הגורמים הרפואיים והצעדים הבאים

נכון לעכשיו, לא נתקבלה תגובה מטעם המרכז לשיקום או קופת החולים לכתבי הטענות. החקירה תימשך בבית המשפט, כשמושם בידיו לקבוע האם התקיימה התרשלות ואם אכן מגיע למשפחה פיצוי בגין הנזק החמור שנגרם להם.

• המשפחה מסתייעת בייצוג משפטי של עורך דין בתחום רשלנות רפואית.

בתי המשפט בישראל בוחנים כל מקרה לגופו, בייחוד כאשר מדובר באובדן חיים ובמצבים של קושי רפואי מורכב. מקרים כאלה עשויים להוביל גם לבדיקות מערכתיות פנימיות בבתי החולים, לנוכח הצורך ללמוד ולמנוע הישנות מקרים דומים.

סיכום

ההליך המשפטי בעניין זה טרם הסתיים. ההכרעה האם אכן בוצעה התרשלות, ואם התקיימה חובה מיוחדת למנוע את ההתדרדרות במצבו של המנוח, תינתן בבית המשפט לאחר בחינת מכלול העדויות, חוות הדעת והנסיבות בתיק. בכוחו של התיק להשליך על הדרך בה ינהגו מוסדות רפואיים במצבי שיקום מסובכים בעתיד ולחדד את הסטנדרטים של שמירה והשגחה על מטופלים בסיכון.