הורים תובעים פיצוי: בדיקת דם לא אבחנה תסמונת דאון אצל בתם

הורים לילדה שנולדה עם תסמונת דאון נוקטו בצעד חריג והגישו תביעת פיצויים לבית המשפט כנגד מעבדה רפואית פרטית. לטענת ההורים, פרסום מטעה גרם לכך שלא ביצעו את בדיקת מי השפיר במהלך ההיריון, וכתוצאה מכך לא זוהתה התסמונת מבעוד מועד. בתם, כך טוענים ההורים, נולדה כשהיא סובלת מתסמונת דאון – מצב שאותו הם מבקשים לייחס לרשלנות המעבדה.

רקע לתביעה והשתלשלות העניינים

על פי התביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במרכז הארץ, ההורים גילו במהלך ההיריון, בבדיקות הסקר השגרתיות, כי נשקף סיכון מוגבר לכך שהעובר ייוולד עם תסמונת דאון. לאור תוצאות אלה, שוקלים רופאים לעיתים להמליץ על בדיקות אבחנתיות מעמיקות יותר, ובמרכזן בדיקת מי שפיר – הליך פולשני הכרוך בהחדרת מחט לשק מי השפיר כדי לבדוק את מצב הכרומוזומים של העובר. בדיקה זו נחשבת לאבחנתית ורגישה ביותר באיתור תסמונות כרומוזומליות.

עם זאת, בשל החשש מההיבט הפולשני שבבדיקת מי השפיר, פנו ההורים לברר חלופות. כך נחשפו לפרסום אשר לטענתם הבטיח כי בדיקת דם ייעודית חדשה מסוגלת להחליף את הצורך בבדיקת מי שפיר, ולהעניק את רמת הביטחון הדרושה. בדיקה זו, הנקראת NIPT (Non-Invasive Prenatal Testing), מתבצעת באמצעות נטילת דם מהאם, ובה נבדקות שאריות די-אן-איי מהעובר המסתובבות בדם האם.

הבדיקות והתוצאות

התובעת, שהייתה מצויה בהריונה החמישי בגיל 32, עברה תחילה בדיקות סקר שגרתיות – שקיפות עורפית, סקירת מערכות ואקו לב עוברי – שכולן הצביעו על סיכון מוגבר לעובר. צוותי הרפואה המליצו לה לערוך בדיקת מי שפיר, אך בני הזוג בחרו, על סמך מה שהבינו מהפרסומים של המעבדה, לבצע את בדיקת הדם בלבד. הם חתמו על טפסי הסכמה, לדברי התביעה, מבלי שקיבלו תדרוך מדויק.

מתוצאות בדיקת הדם שקיבלה האם בשבוע ה-17 להריון עלה כי "הכל תקין" וכי העובר הוא ממין נקבה. ההורים, אשר בחרו שלא להמשיך בתהליך הבדיקות החודרניות יותר, הסתמכו לחלוטין על ממצאי הדם.

עם לידת התינוקת, בשבוע 38, אובחנה אצל התינוקת תסמונת דאון. לאור זאת, בחרו ההורים להגיש תביעת רשלנות רפואית בטענה להטעיה.

הטענות בתביעה ודגשים משפטיים

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי דין מנוסים מתחום הרשלנות הרפואית, נטען כי המעבדה התרשלה בשיווק הבדיקה. על פי התובעים, נמסר להם באתר המעבדה מידע לפיו בדיקת הדם מהווה "תחליף" מלא לבדיקה הפולשנית – כאשר בפועל, לפי מומחים שהובאו מצד ההורים, מדובר בבדיקת סקר בלבד. בדיקת סקר הינה בדיקה שמטרתה לאתר אוכלוסיות בסיכון, אך אינה מחליפה בדיקת אבחון מלאה כמו מי שפיר.

• בדיקות סקר בוחנות הסתברויות בלבד, והן אינן מספקות תשובה חותכת לגבי המצב הגנטי של העובר.
• בדיקות אבחנתיות, כמו מי שפיר, מספקות תוצאה מדויקת לגבי קיומן של תסמונות כרומוזומליות.
• הורים המבקשים לקבל החלטות מהותיות במהלך ההיריון זקוקים להסבר ברור, ובייחוד כאשר המשמעות עלולה להיות הריון עם עובר בעל תסמונת גנטית קשה.

לטענת ההורים, בעקבות הפרסום המטעה – וכיוון שלא הוסבר להם המגבלות של בדיקת הדם לעומת מי שפיר – נשללה מהם הזכות לקבל את כל המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת, ביניהם האפשרות להפסיק את ההיריון באמצעות פנייה לוועדה הרפואית המוסמכת במדינה.

תגובת המעבדה והיבטים לציבור

המעבדה מסרה כי קיבלה את התביעה וכי היא תגיב לה במוסדות השיפוט הרלוונטיים. יש לציין, כי תביעות מסוג זה מעלות שאלות עקרוניות אודות חובות הגילוי, ההסבר והאחריות של גופים רפואיים – במיוחד כאשר מדובר בפרסומים המופנים לקהל הרחב, אשר אינו בהכרח בעל ידע או היכרות עם ההבדלים בין סוגי הבדיקות והאמינות שלהן.

• בדיקות הריון מתקדמות דורשות מההורים להבין את משמעות התוצאה, את ההבדל בין סקר לאבחון ואת הסיכונים האפשריים.
• זכות ההורים לקבל ייעוץ מקצועי ולשמוע מידע מלא טרם כל החלטה.
• שיקול הדעת של הוועדה להפסקת הריון מתבסס, בין היתר, על תוצאות בדיקות אמינות ומובהקות.

לסיכום

המקרה שלפנינו מדגיש את החשיבות שבמתן מידע מהימן ומלא להורים במהלך ההיריון, ובעיקר כאשר מדובר בבדיקות שעשויות להשפיע על מהלכו. התביעה שבה נשמע קולם של הורים אשר חוו אכזבה קשה ותחושות של חוסר אונים, מעלה דיון עקרוני באשר לאחריות של גופים רפואיים – לא רק בביצוע הבדיקות, אלא בעיקר ברמת ההסבר והליווי שנותנים למטופלים. תוצאת ההליך המשפטי, שעדיין מתנהל, עשויה להשליך על אופן השיווק וההסברה של בדיקות רפואיות לכלל הציבור בעתיד.