בית משפט: חברת שירותי רפואה פרטית תפצה מטופלת ב-139 אלף ש"ח בשל החדרת חומצה לפנים במקום תמיסה לכיווץ כלי דם

בית משפט השלום קיבל תביעת רשלנות רפואית של צעירה נגד חברת שירותי רפואה פרטית, והורה כי עליה לשלם לה 139 אלף שקל. זאת, לאחר שבמהלך הכנות לניתוח אף הוחדרה לאפה בטעות תמיסת חומצה המשמשת לטיפולי פילינג, במקום תמיסה רפואית שמטרתה לכווץ כלי דם ולהפחית דימום. השופט הבכיר קבע כי הרופא המנתח התרשל כשלא אימת באופן פשוט את החומר שהוחדר, וכי החברה האחראית לארגון הניתוחים נושאת באחריות מלאה לנזקי המטופלת מאחר שכל הגורמים בחדר הניתוח פעלו מטעמה.

רקע: שיווק ניתוחים אסתטיים לחיילת משוחררת

לפי פסק הדין, חיילת משוחררת פנתה לביצוע ניתוחים אסתטיים אצל חברה פרטית המספקת שירותי רפואה וניתוחים אלקטיביים. הפנייה נעשתה לאחר שיועץ שיווקי מטעמה של החברה הציע לה לממן את ההליך באמצעות כספי מענק לחיילים משוחררים. המטופלת בחרה לעבור שני הליכים במסגרת אחת: ניתוח חזה ורינופלסטיקה (ניתוח אף), תחת הרדמה כללית אחת.

החברה הייתה זו ששכרה את שירותיו של הרופא המנתח ואת חדר הניתוח, קבעה את מועד ההליך ואת המקום, וגביתה את התשלום ישירות מהמטופלת. מול המטופלת התקיימה התקשרות אחת בלבד – מול החברה – ולא מול גורמים רפואיים נפרדים. המבנה הארגוני הזה עמד במוקד הדיון בשאלה מי אחראי לנזק שנגרם.

מה אירע בחדר הניתוח: טעות בזיהוי החומר

ביום הניתוח החל הרופא בביצוע ניתוח החזה. בתום ההליך הראשון, עבר הצוות להכנות לקראת ניתוח האף, תהליך הכולל בדרך כלל החדרת פתיליות טבולות בתמיסה לכיווץ כלי דם לאף. הפעולה נועדה להפחית דימום במהלך הניתוח ולהקל על העבודה הכירורגית. נהוג כי "אח מסתובב" – חבר צוות שאינו סטרילי ואיננו משתתף בפעולה עצמה – מביא את החומרים והציוד הדרושים. לצד זאת, "אח סטרילי" מסייע לרופא בשדה הניתוח. את ההחדרה בפועל מבצע הרופא.

מיד לאחר שהפתיליות הוחדרו, הבחינו הרופא והאח הסטרילי בשינוי מהיר בגוון העור באזור האף והשפה. התברר כי החומר לא היה התמיסה המכווצת, אלא חומצה המשמשת לטיפול פילינג. הצוות החל מיד בשטיפות, ובהמשך, לאחר התייעצות טלפונית עם מומחה אף-אוזן-גרון מבית חולים מרכזי באזור המרכז, הועברה המטופלת בדחיפות לבית חולים כשהיא מורדמת ומונשמת.

בדיקה ראשונית העלתה כי בקבוקי תמיסת הכיווץ וחומצת הפילינג אוחסנו סמוכים זה לזה, והתוויות שעליהם דומות מאוד במראה. דמיון זה תרם לטעות בזיהוי. בעקבות האירוע הוגשה תביעה אזרחית בעילת רשלנות רפואית.

טענות הצדדים: מהימנות, תיעוד והטלת אחריות

במהלך הדיון עלו גרסאות סותרות באשר לאופן בדיקת החומר בטרם הוחדר. הרופא טען כי בירר עם האח המסתובב מספר פעמים שמדובר בתמיסה הנכונה, ואף ציין זאת בדוח הניתוח. מנגד, האח הסטרילי העיד כי לא נעשתה בדיקה כזו לפני ההחדרה בפועל. סוגיית המהימנות – כלומר, למי מהעדים נותנים אמון – הייתה מרכזית. זהו נדבך ראייתי חשוב, שבמסגרתו בוחן בית המשפט עקביות, התאמה לראיות אובייקטיביות ולוגיקה פנימית של העדויות.

החברה הנתבעת ניסתה להרחיק עצמה מהאירוע בטענה שהרופא וצוות חדר הניתוח פעלו כגורמים עצמאיים. עוד נטען כי מקור הטעות הוא בפעולות האח המסתובב בלבד, ולכן אין להטיל עליה אחריות ישירה או שילוחית. המטופלת, מנגד, הדגישה כי החברה יזמה את הפנייה, ארגנה את הניתוחים, שכרה את חדר הניתוח ואת הצוות, והייתה הגורם היחיד שאיתו התקשרה ושילמה. לכן, לשיטתה, על החברה לשאת באחריות המלאה לנזק.

קביעות בית המשפט: העדפת גרסת האח הסטרילי

בית המשפט העדיף את עדותו של האח הסטרילי על פני גרסת הרופא. נקבע כי האזכור בדוח הניתוח בדבר בירור לכאורה עם האח המסתובב אינו משכנע דיה, וכי הרושם הוא שמדובר בניסיון להרחיק את האחריות האישית של הרופא מן האירוע. השופט העיר כי כאשר המחלוקת נסובה בין אנשי צוות הפועלים יחד בשגרה, יש לבחון בקפדנות האם התיעוד נועד לשקף את המציאות או להצדיק בדיעבד בחירה מקצועית שגויה.

יתרה מכך, השופט ציין כי אף אם מקור הטעות נעוץ באחסון לקוי ובדמיון התוויות, הרופא היה יכול לנקוט אמצעי זהירות פשוט: לבקש להציג לפניו את הבקבוק שממנו נמזג החומר לכוסית, או לדרוש סימון ברור ומובחן בטרם החדרת הפתיליות. מחדל זה, כך נקבע, מהווה חריגה מסטנדרט הזהירות הסביר של רופא מנתח בחדר ניתוח.

סטנדרט הזהירות ברפואה: בדיקה כפולה לפני החדרה

סטנדרט זהירות הוא אמת המידה המצופה מאיש מקצוע סביר בנסיבות דומות. בתחום הרפואה, ובמיוחד בחדר ניתוח, נוהלי בטיחות, בדיקות זיהוי כפולות והצלבת מידע מהוות נדבך בסיסי. בית המשפט הדגיש כי אימוץ פרקטיקה פשוטה של "אימות חומר" לפני החדרה – בדומה לנהוג בזיהוי תרופות ותרכובות – יכול היה למנוע את האירוע כולו. בכך מתקיימת רשלנות: אי נקיטת פעולה מקצועית פשוטה, כאשר קיימת חובה לנקוט בה כדי למנוע סיכון צפוי וממשי.

השופט הוסיף שברפואה פולשנית, היכן שהסיכון לנזק הוא גבוה, רף הזהירות עולה. לפי ההנמקה, נוכח היכולת לצמצם סיכון באמצעות פעולה קלה וזמינה, הימנעות ממנה תהפוך את הסיכון ללא סביר מבחינה משפטית.

אחריות החברה המארגנת: אחריות שילוחית ושליטה בפועל

מלבד אחריותו הישירה של הרופא, בית המשפט קבע כי החברה המארגנת אחראית לנזק גם במישור הרחב יותר. נקבע כי מול המטופלת עמדה ישות אחת – החברה – שהיא זו שפנתה אליה בהצעה, תיאמה את ההליך, בחרה את הצוות ואת האתר הכירורגי, קבעה מועד וגבתה את התשלום. בנסיבות כאלה, כאשר כל הגורמים המקצועיים פועלים במסגרת שהחברה יצרה ושכרה, חלה עליה אחריות שילוחית למעשיהם או למחדליהם. אחריות שילוחית היא עיקרון המייחס לגורם המעסיק או המארגן אחריות לנזק שגרמו שלוחיו בעת מילוי תפקידם.

עוד צוין כי החברה נמנעה מהצגת הסכמים מסודרים מול הרופא והמרפאה, הימנעות היוצרת חזקה ראייתית שלפיה מסמכים אלה היו פועלים לרעתה. טענתה כי מדובר ב"קבלן עצמאי" שאינו מקים אחריות שילוחית נדחתה, בין היתר משום שהאירוע התרחש בליבת הפעילות הרפואית שבגינה נשכר השירות, ובסביבה שבה לחברה הייתה יכולת ארגון ושליטה משמעותית. בהקשר זה, הודגש כי כאשר ההתרשלות מתרחשת בחדר ניתוח, קשה להפריד באופן מלאכותי בין הגורמים, נוכח שיתוף הפעולה ההדוק וההסתמכות ההדדית ביניהם.

הנזק והפיצוי: רכיב לא ממוני משמעותי

בתום בחינת ראשי הנזק השונים, פסק בית המשפט למטופלת פיצוי בסך כולל של 139 אלף שקל. מתוך סכום זה, הוקצו 100 אלף שקל לנזק לא ממוני – מונח הכולל כאב, סבל, פגיעה באיכות החיים והשלכות אסתטיות ותפקודיות שנותרו לאורך זמן. לפי פסק הדין, המטופלת נזקקה לטיפולים פולשניים לשם תיקון נזקי החומצה ולמניעת התדרדרות נוספת, ונותרה עם נכויות אסתטיות שאינן מבוטלות.

יתרת הפיצוי יועדה לראשי נזק נוספים, לרבות טיפול רפואי עתידי במידת הצורך והוצאות נלוות. בנוסף, חויבה החברה לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 32,500 שקל.

משמעות רחבה: בטיחות תרופות, סימון ובקרה

ההכרעה מלמדת כי בתי המשפט מצפים לשילוב של נהלי בטיחות נוקשים עם בדיקות זיהוי כפולות בכל שלבי ההכנה והביצוע של הליכים כירורגיים. דימיון חזותי בין בקבוקים או תוויות דומות אינם תירוץ להפחתת רף הזהירות; להיפך, הם מחייבים תוספת מנגנוני בקרה, סימון ברור והפרדה פיזית של חומרים מסוכנים.

• הפרדה ואחסון נפרד של חומרים דומים במראה אך שונים במהות.
• בדיקה כפולה של החומר המוחדר, לרבות הצגה פיזית לרופא ובחינת תווית לפני שימוש.
• רשימות בדיקה מובנות (צ'ק-ליסט) לפני כל שלב קריטי בהליך.
• תיעוד מדויק המשקף את הפעולה בזמן אמת, ולא בדיעבד לצורכי הגנה.

במישור הניהולי, חברות המארגנות ניתוחים אלקטיביים נדרשות לוודא פיקוח אפקטיבי על כל שרשרת הפעולה – מן השיווק הראשוני, דרך בחירת הצוות, ועד נהלי הבטיחות בחדר הניתוח. מקום שבו החברה מציבה עצמה ככתובת יחידה מול המטופל, האחריות המשפטית על כשלים תפעוליים ועל טעויות אנוש של הצוות נוטה לחול עליה.

טיפים למטופלים ולעוסקים: מה חשוב לדעת

• למטופלים: בקשו לדעת מי הגורם האחראי הכולל להליך, ומהם נהלי הבטיחות והאימות בחדר הניתוח.
• לצוותים רפואיים: הטמיעו בדיקות זיהוי כפולות לחומרים ותכשירים, במיוחד כאשר קיימת דמיון בין תוויות.
• לחברות מארגנות: הגדירו במפורש את מערך האחריות החוזי מול כל גורם, והציגו נהלים כתובים והדרכות חוזרות לצוותים.
• למוסדות רפואיים: הקפידו על אחסון מבוקר וסימון מובחן של תמיסות וחומרים פעילים בעלי פוטנציאל סיכון.

לבסוף, פסק הדין מדגיש כי אחריות מקצועית אינה מסתיימת בפעולה הכירורגית עצמה. היא מתחילה בשלב התכנון והאדמיניסטרציה, ממשיכה דרך תהליכי ההכנה והבדיקה, ומתבטאת בנכונות להציג מסמכי התקשרות ונהלים כאשר מתרחשת תקלה. כאשר חוליה אחת בשרשרת נחלשת – האחריות על כלל המערכת להבטיח שהנזק לא ייגרם, ואם נגרם – שיינתן לציבור הנפגעים סעד אפקטיבי והוגן.

במקרה זה, בית המשפט מצא כי הן הרופא והן החברה כשלו במילוי חובתם, והחיל מנגנוני אחריות המוכרים בדין הנזיקי כדי להשיב למטופלת פיצוי הולם. המסר ברור: בחדר הניתוח אין מקום להנחות, ודאי לא כאשר ניתן למנוע טעות באמצעות בדיקה פשוטה ומהירה.