פיצוי של 68 אלף שקל לצלם בעקבות הפרת זכויותיו בתמונת הכותל
פיצוי של 68 אלף שקל לצלם בעקבות הפרת זכויותיו בתמונת הכותל

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום התמקד בשאלת השימוש הבלתי מורשה בתמונת רחבת הכותל המערבי, צילום יוצא דופן שצולם ממסוק, והוביל להטלת פיצוי משמעותי בסך 68,000 שקל לטובת הצלם שיצר אותה.

שימוש בתמונה ללא היתר – מוקד התביעה

ההליך המשפטי נסב סביב תמונה שנקראה "ירושלים של סליחות". בתמונה נראים מתפללים רבים ברחבת הכותל בעת אירוע מיוחד, כאשר הצילום בוצע מגובה רב, לאחר קבלת אישורים מיוחדים מועדי ורשות לטיסה במקום. הצלם, שתיעד את הרגע, גילה כי מוסד חינוכי הפיץ חוברת לימודית ובה שולבה התמונה שצילם – מבלי שאיש נתן לו רשות לכך או רכש רישיון שימוש מתאים.

בהליך המשפטי נטען, כי כאדם בעל זכויות יוצרים על התמונה, הצלם היה זכאי להסכם רישוי בתמורה כספית, אך הנתבעת עשתה שימוש בצילום בניגוד להסכמה ולחוק, ובכך פגעה בזכותו הכלכלית והיצירתית. הוא דרש פיצויים בסך כ-100 אלף שקל, הנוגעים הן להפרה עצמה והן לפגיעה המוסרית בו כיוצר.

טענות ההגנה: "שימוש הוגן" וקרדיט

בכתב ההגנה טענה החברה הנתבעת כי מדובר בשימוש תחת עיקרון "שימוש הוגן" – מושג בחוק זכויות יוצרים המאפשר במקרים מסוימים לעשות ביצירה שימושים לצורך לימוד, מחקר, ביקורת, הוראה ועוד, בתנאים שקובע החוק. לדבריה, התמונה שולבה בעלון חינוכי שהופיע בתקופת הקורונה, ונועדה להעשיר את הידע של תלמידים בעיר.

בנוסף טענה הנתבעת כי לא חפצה לפגוע בזכויותיו של הצלם ואף העניקה לו קרדיט לצד התמונה. לטענתה, התמונה שצולמה לא הייתה בעלת ייחודיות יוצאת דופן, ושימוש דומה בתצלום אחר היה ממלא אותה מטרה.

הכרעת בית המשפט: לא מתקיימת הגנת השימוש ההוגן

השופטת שדנה בתיק קבעה כי אין בידי הנתבעת הגנה חוקית המעוגנת בסעיף השימוש ההוגן. היא הסבירה כי מטרת ההוראה בחוק זכויות יוצרים היא לאפשר העתקה או שימוש מוגבל לצרכים לימודיים או חינוכיים אמיתיים בלבד, שיש להם זיקה ברורה לתוכן הלימוד או להוראת היצירה. במקרה זה, השילוב בין התמונה לבין הכתיבה שליוותה אותה לא יצר קשר ישיר או מספק בין ערך התמונה לערך המידע שהוצג בחוברת.

  • הטקסט שהופיע לצד התמונה לא עסק בתצלום עצמו ולא ניתח אותו מבחינה חינוכית או אמנותית.
  • אפילו קרדיט לצלם – מתן אזכור שמו – אינו מהווה תחליף להסכמתו הפורמלית לשימוש ביצירתו.

בית המשפט הדגיש כי הפצת התמונות נעשתה סתם כך, כאשר בעצם כל צילום אחר של ירושלים יכול היה לשמש באותה מידה, ואין בכך להכשיר את השימוש שנעשה ללא הסכמת היוצר והבעלים.

המשמעויות של הפרת זכויות יוצרים

זכויות יוצרים מגנות על דרך הביטוי של יוצר ביצירתו – כגון צילום, ספר, יצירה מוסיקלית ועוד – ומאפשרות לו לשלוט על אופן השימוש בה ולתת רישוי לאחרים בתנאים שיקבע.

הפרה של זכויות אלה מתרחשת כאשר גורם אחר עושה שימוש ביצירה, דוגמת העתקה, הפצה, הצגה פומבית או מסחור – שלא בהסכמת היוצר. לעיתים מוענקת לבית המשפט הסמכות לפסוק פיצויים גם מבלי שנגרם נזק כלכלי ישיר ליוצר, וזאת לצרכי הרתעה והגנה על ערכים מוסריים ביצירה.

גובה הפיצוי והשיקולים שנשקלו

בפסק הדין נקבע כי הפיצוי לצלם יתפרס על פני שני מרכיבים עיקריים:

  • פיצוי בסך 35,000 שקל בגין הפרת הזכויות הכלכליות בתמונה, כלומר השימוש בה ללא רכישת רישיון ובניגוד לחוק.
  • פיצוי נוסף של 33,000 שקל בגין פגיעה בזכותו המוסרית – כלומר, ההחלטה לחתוך או לשנות את הצילום (למשל חיתוך התמונה בצורה לא תואמת) וחוויית עוגמת הנפש. סכום זה כולל גם הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורך דין.

לסיכום, החברה החינוכית חויבה בתשלום פיצוי כולל בסך 68,000 שקל, בגין השימוש הלא מורשה בתמונת הצלם.

השלכות והיבטים חשובים לציבור

פסק דין זה מדגיש את החשיבות שבקבלת אישור מראש וזכויות המתאימות לשימוש ביצירות מוגנות – גם כאשר מדובר בשימוש לחינוך, תרבות או מטרות שנראות למשתמשים תמימות וחיוביות.

למעשה, גם מתן קרדיט ליוצר אינו פוטר מתשלום או השגת רישיון, וכאשר מבקשים להשתמש ביצירה – בפרט בהפצה לקהל רחב – ראוי לפנות ליוצר ולהגיע להסכמה רשמית וברורה מראש.

החוק בישראל קובע מגבלות ברורות, ומאפשר ליוצרים להיאבק על זכויותיהם. ביצוע הפרה, אף לא בכוונת זדון, עלול להביא לתוצאות כלכליות ומוסריות כבדות. תיקים מסוג זה מהווים תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לשלב יצירה מוגנת במיזמים, במוסדות ציבור או בפרסומים.

מומלץ לכל גוף, עסק או מוסד לוודא היטב את חוקיות שימושו בתמונות, סרטונים, קטעי טקסט ומוזיקה, ולפנות לקבלת רישוי מתאים – זאת כדי להימנע מעימותים משפטיים ומהפסדים כספיים כפי שנפסקו במקרה זה.

המידע במאמר זה נועד להציג את האירוע מגדרו המשפטי, להבנת הציבור את היבטי זכויות היוצרים, ולא מהווה ייעוץ משפטי קונקרטי. בכל מקרה של ספק, עדיף להתייעץ עם גורם משפטי מקצועי.

בסופו של דבר, נקבע תקדים ראוי להגנה על מעמד היוצר וקניינו הרוחני, גם כאשר השימוש ביצירה מבוצע על ידי מוסדות חינוך וארגונים למען הציבור.