בית משפט מחוזי ביטל הפטר לחייב: נוהל עסקי יזמי הוסתר במהלך הליך פשיטת הרגל

בית משפט מחוזי באזור המרכז ביטל לאחרונה צו הפטר שניתן לחייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, לאחר שהגיע למסקנה כי החייב הטעה את המערכת המשפטית והסתיר פעילות עסקית משמעותית שניהל במקביל להליך. בהחלטה נקבע כי החייב הציג עצמו כאדם חסר אמצעים וחסר כושר השתכרות, בעוד שבפועל הוביל יוזמות עסקיות והתקשר בעסקאות — מבלי להציג זאת לנאמן, לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) ולבית המשפט. בנסיבות אלו, נקבע כי ההפטר שניתן לו יידחה מעליו.

הרקע: בקשה מהירה להפטר על בסיס מצב רפואי ומצוקה כלכלית

על פי העובדות שנפרשו בפני בית המשפט, החייב קיבל בתחילת ההליך צו כינוס לנכסיו — שלב שבו מרוכזים נכסי החייב תחת פיקוח הנאמן ונבחנת יכולתו להחזיר את חובותיו לנושים. בתוך פרק זמן קצר יחסית לאחר צו הכינוס, הגיש החייב בקשה למתן הפטר, תוך שהציג תמונת מצב רפואית וכלכלית קשה במיוחד.

במסגרת הבקשה תיאר החייב כי עבר הליכים רפואיים מורכבים, הוכר כנכה בשיעור גבוה במיוחד, ומשתכר סכום בסיסי בלבד. לדבריו, חלק גדול מהכנסתו הופנה לתשלום מזונות, והוא נאלץ להסתמך על תמיכה מבני משפחתו ואף להתגורר איתם. בית המשפט צוין כי החייב אינו עובד מזה שנים, וכי המשך ההליך לא יניב תועלת של ממש לנושים.

על בסיס נתונים אלו, ולאחר שהוצג מתווה של הפקדה חד-פעמית בקופת הכינוס בעזרת בני משפחה, ניתן לחייב הפטר מותנה. לאחר שהסכום הופקד, הפך ההפטר לסופי.

המידע החדש: שליטה בחברות ופעילות יזמית בעיצומו של ההליך

מספר חודשים לאחר מתן ההפטר, פנה הנאמן לבית המשפט בבקשה לבטל את הצו. בבקשה נטען כי הגיע לידיו מידע חדש שלפיו החייב שימש גורם מרכזי בשתי חברות — אחת הרשומה מחוץ לישראל ואחרת הפועלת בישראל — ודרך אותן חברות ניהל פעילות עסקית משמעותית במהלך ההליך, תוך הסתרת המידע מבעלי התפקידים ומהערכאה השיפוטית.

הכנ"ר תמך בבקשת הנאמן, והדגיש כי אם אכן נוהלה פעילות עסקית רחבת היקף תוך הצגת החייב כמי שאינו מסוגל לעבוד, יש בכך כדי לפגוע באמון הציבור בהליכי חדלות פירעון ולכרסם בעקרון השוויון בין נושים.

המסגרת המשפטית: סמכות לעיון חוזר וביטול הפטר על בסיס עובדות חדשות

השופטת הבכירה קבעה כי הדין מאפשר לבית המשפט לשוב ולעיין בצו שניתן, לרבות צו הפטר, אם מתבררות עובדות מהותיות שלא היו בפניו בעת מתן ההחלטה המקורית. לצד עקרון סופיות הדיון — שנועד לייצר ודאות וסיום אמיתי של מחלוקות — עומדת החובה למנוע שימוש לרעה בהליך ולהבטיח כי ההפטר, שהינו הקלה משמעותית לחייב, לא יושג במרמה או תוך הסתרה.

במקרה זה, נקבע כי הראיות החדשות שהוצגו מצביעות באופן ברור על כך שהחייב לא חשף לבית המשפט מידע מהותי על פעילותו העסקית, וממילא הציג מצג מטעה לגבי כושר עבודתו והיקף עיסוקיו בעיצומו של ההליך.

הפעילות שהוסתרה: הסכמים, חתימות ומעורבות בפיתוח אפליקציה

מן החומר שהונח בפני בית המשפט עלה כי זמן קצר לאחר שניתן צו כינוס, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין חברה טכנולוגית לבין חברה זרה שיוחסה לחייב. ההסכם עסק בשיווק ופיתוח אפליקציה להזמנת נסיעות באמצעות הטלפון החכם. בכותרת המסמך צוין כי החתימה בוצעה על ידי נציג מוסמך מטעם החברה הזרה, וכי החייב הוא בעל שליטה ומי שניצח על הפיתוח והרעיון העסקי.

טענת החייב כי מדובר ב"חברת מדף" ללא תוכן כלכלי ממשי נדחתה. גם הטענה כי זכויות ההסכם הועברו לחברה אחרת שאינה בשליטתו — לא התקבלה. בין היתר, הוצגו עדויות של נציג חברת פיתוח אפליקציות שתיאר פגישות עבודה שנערכו עם החייב, מהן עולה מעורבות אופרטיבית ויזמית שלו בתהליך הפיתוח.

בית המשפט קבע כי לא ייתכן שאדם הנתון בהליך פשיטת רגל ינהל פעילות עסקית בהיקף נרחב כ"התנדבות" בלבד, מבלי שתהא לכך השפעה על קופת הכינוס. אם יש לחייב יכולת, זמן ומומחיות להוביל פרויקט יזמי, חלה עליו החובה לגלות את הדבר, לקבל אישור מתאים, ולהפנות את פירות הפעילות — ככל שישנם — לטובת נושיו.

המצג הבריאותי והכלכלי: סתירות שלא הוסברו

נקודה מרכזית בהחלטה נגעה לפער שבין התמונה שצייר החייב במסגרת בקשת ההפטר — שלפיה הוא חסר כושר עבודה ואינו עובד שנים — לבין הראיות שהעידו על ניהול עסקי פעיל בחודשים הסמוכים למועד הבקשה. בית המשפט הבהיר כי גם אם מצבו הרפואי של החייב אינו פשוט, הרי שהיקף הפעילות והמעורבות שתוארו עומדים בסתירה להצהרותיו. משכך, קבע בית המשפט כי מדובר במצג שווא מהותי המצדיק את ביטול ההפטר בפני עצמו.

טענות ההגנה ודחייתן

החייב טען כי הבעלות בחברה הזרה הועברה לאדם אחר, תושב חוץ, עוד בטרם החל בהליך. אלא שבית המשפט קבע כי החומר שהוצג אינו תומך בטענה זו, ואף מצביע על קשרים שוטפים בין החייב לבין אותה מסגרת עסקית גם לאחר העברת הבעלות הנטענת. ההתרשמות הכוללת הייתה שהחייב וגורמים הקשורים אליו פעלו להסתיר את מידת המעורבות, ובכך להציג את החייב כמי שנזקק לתמיכה משפחתית וחסר כל.

לצד זאת נדחתה הטענה כי העסקאות היו תיאורטיות או "ללא תמורה", בהדגשה כי עדויות הצדדים השלישיים והמסמכים שנחתמו מעידים על פעילות ממשית. בסיכום נקבע כי החייב הפר את חובת הגילוי המלאה כלפי בית המשפט וכלפי בעלי התפקידים, ועל כן אין מקום להותיר את ההפטר על כנו.

עיקרי הדברים שנקבעו

לבית המשפט סמכות לשוב ולעיין בצו הפטר ולבטלו כאשר מתגלות עובדות חדשות ומהותיות שלא היו בפניו בעת מתן הצו.
חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון חייב בחובת גילוי מוגברת לגבי כל מקור הכנסה או פעילות עסקית, לרבות פעילות יזמית.
ניהול עסקים בהיקף משמעותי בעיצומו של ההליך, ללא אישור ותוך הסתרה, סותר את תכלית ההליך ויכול להצדיק ביטול הפטר.
מצג שווא בדבר מצב רפואי או כושר עבודה — כאשר בפועל מתנהלת פעילות עסקית — מהווה פגיעה באמון ההליך.
תמיכה משפחתית כשלעצמה אינה פסולה, אך עליה להיות מוצגת בגלוי ומדויקת, בייחוד כאשר היא משמשת בסיס למתן הפטר מותנה.

מסר לחייבים ולנושים: ההליך נשען על אמון ושקיפות

להליך פשיטת הרגל תכלית כפולה: מתן הזדמנות לחייב לפתוח דף חדש, לצד הגנה על אינטרס הנושים לקבל חלק הוגן מחובם. שני היעדים הללו נשענים על שקיפות מלאה של החייב ועל פיקוח אפקטיבי של הנאמן והכנ"ר. כאשר החייב מסתיר מידע, או מנהל פעילות עסקית בחשאי תוך הצגת עצמו כחסר כל — נפגע האמון בהליך כולו. ביטול ההפטר במקרה זה מדגיש כי ההקלה המשמעותית שמעניק הדין אינה עניין טכני, אלא זכות המותנית בהתנהלות בתום לב.

מנגד, ההכרעה מספקת ביטחון לנושים כי טענות בדבר הסתרה או הונאה ייבחנו גם לאחר שניתן הפטר, ושהמערכת לא תהסס להתערב כאשר יש לכך בסיס ראייתי מוצק. בכך נשמר האיזון בין סופיות ההליך לבין הצורך לתקן עיוותי דין כאשר הם נחשפים.

מונחים משפטיים — הסבר קצר

צו כינוס: החלטה שיפוטית המאחדת את נכסי החייב תחת פיקוח הנאמן ומקפיאה הליכי גבייה פרטניים, לשם ניהול מסודר של החובות.
הפטר: פטור מחובות עבר שמעניק בית המשפט לחייב, כולו או חלקו, לאחר בחינת נסיבות המקרה ועמידת החייב בדרישות ההליך.
נאמן: בעל תפקיד שממונה לפקח על נכסי החייב, לבחון תביעות חוב של נושים, ולהמליץ לבית המשפט על צעדים מתאימים.
כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר): רשות המדינה המפקחת על הליכי חדלות פירעון, מלווה את הנאמן ומציגה עמדות לבית המשפט.
סופיות הדיון: עיקרון שלפיו להחלטות שיפוטיות יש סוף ברור ומחייב; עם זאת, קיימים חריגים המאפשרים עיון חוזר במקרים חריגים.

מה הלאה: ההליך חוזר למסלולו והפיקוח מתהדק

ביטול ההפטר אינו סוף פסוק אלא חזרה למסלול טיפולי: ענייניו של החייב ייבחנו מחדש, קופת הכינוס תמשיך לפעול, והנאמן יוכל לבדוק אפשרות להגדלת שיעור הפירעון לנושים על בסיס ממצאים עדכניים. ככל שהחייב מבקש להמשיך לעסוק ביזמות, עליו לפנות לקבלת אישור מתאים מראש, ולדווח על כל הכנסה או פעילות רלוונטית.

ההכרעה משמשת תמרור אזהרה לחייבים המבקשים הקלה ללא גילוי מלא, ומחדדת לנושים כי הדין מעניק כלים יעילים לאיתור חריגות, לרבות לאחר מתן הפטר. כך נשמרת תקינות ההליך ומובטח כי תכליתו — איזון בין הזדמנות לשיקום לבין הוגנות כלפי נושים — תוגשם.

לסיכום, בית המשפט הבהיר כי הפטר שניתן בהסתמך על מצג חלקי או מטעה אינו עומד, וכי החובה לנהוג בתום לב, בשקיפות ובהגינות מלווה את החייב לכל אורך הדרך. במקרה זה, מעורבות עסקית שלא דווחה וסתירות מהותיות בהצהרות החייב הובילו לביטול ההפטר — תוצאה שמקרינה על מכלול ההליכים בתחום חדלות הפירעון ומחזקת את עקרון האחריות האישית של החייבים להציג תמונה מלאה ומדויקת.