בית המשפט ביטל הליך חדלות פירעון לחייבת שהסתירה הכנסות מעסק פרטי

בית המשפט בבאר שבע קבע לאחרונה כי אישה אשר ניהלה עסק עצמאי אך לא דיווחה על הכנסותיה, תאבד את ההגנות שמקנה להליך חדלות פירעון – ותיאלץ להתמודד עם חובותיה באופן עצמאי.

רקע: חובות והליך חדלות פירעון

חדלות פירעון היא הגדרה משפטית למצב בו יחיד או חברה אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם. בישראל, יחיד שנקלע לחובות כבדים רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש להיכנס להליך מיוחד, שנועד לאפשר לו לשקם את מצבו הכלכלי, לפרוס את חובותיו ולהחיל עליהם הפטר – כלומר, לשחרר אותו מתשלום יתרת החוב לאחר פרק זמן מסוים, אם מילא אחר תנאי ההליך וניהל אותו בתום לב.

• הליך חדלות פירעון מחייב גילוי מלא של מקורות הכנסה ורכוש.
• הסתרת מידע מהותי נחשבת לפגיעה באמון ובתום הלב כלפי בית המשפט והנושים.

הסתרת הכנסות – המקרה הנדון

המקרה שנדון בבית המשפט עסק באישה בת 36, גרושה ואם לארבעה ילדים, שביקשה להיכנס להליך חדלות פירעון בשל חובות כבדים. לטענתה, הכנסותיה מסתכמות בקצבאות נכות, קצבאות ילדים ומעט סיוע בשכר דירה.

אולם, בחקירה שערך הממונה על הליכי חדלות הפירעון, התברר כי במקביל להצהרות אלו, הפעילה האישה עסק עצמאי לבניית ציפורניים מבלי שדיווחה עליו. לחשבון הבנק שלה התקבלו הפקדות מזומן רבות ותשלומים באופן דיגיטלי, לרבות באמצעות אפליקציית תשלום נפוצה. באחד החודשים אף הגיע סכום ההפקדות ליותר מ-14,000 ש"ח.

• האישה לא דיווחה על העסק ולא על רווחיו במסגרת ההליך.
• בדיקה העלתה כי ההפקדות תואמות מחירים שפורסמו בעמוד עסקי ברשת החברתית שבבעלותה.
• לפי החלטת הממונה, הסתרת מידע זה פגעה בתום הלב הנדרש מהחייבת.

טענות הצדדים והכרעת השופט

האישה טענה להגנתה כי העסק הופעל לפרק זמן קצר בלבד, וכי מטרת הפעילות הייתה סיוע כלכלי לבני משפחה וחברות – בסכומים קטנים וחסרי משמעות. לטענתה, לא הייתה כאן הסתרה מכוונת, אלא חוסר ידיעה שמדובר בפעולה שיש לדווח עליה רשמית.

לעומתה, טען הממונה כי הכנסותיה לאורך מספר חודשים היו משמעותיות, ובחלק מהמקרים חרגו בהרבה מהצהרותיה. פורסמו אף פרטים ברשת החברתית, ובהם מחירון ושירותים, ויש לכך ראיות בנתוני הבנק. בהתאם להוראות הדין, נדרש החייב להציג גילוי מלא של כל הכנסה – צדדי, עיקרי או זמני – ולא לנקוט במדיניות "מגלה טפח ומכסה טפחיים".

• החייבים מחויבים לשקיפות ולשתף פעולה באופן מלא על מנת לזכות בהגנות חדלות פירעון.
• חשיפת הכנסות נוספות יכולה להשפיע באופן מהותי על יכולת הפרעון לטובת הנושים.

החלטת בית המשפט: ביטול הליך חדלות הפירעון

לאחר בחינת כלל הנתונים, פסק השופט כי התנהלות האישה אינה עומדת בדרישות תום הלב והמגבלות שמטילה מערכת חדלות הפירעון על חייבים. השופט הבהיר כי אפילו לו הייתה העסקה נקודתית וקצרה, היה עליה לדווח עליה מיד. אלא שחומר הראיות הצביע כי הרווחים מהעסק נמשכו זמן רב ושימשו להפקדות תדירות שהתאימו למחירי השירותים שפרסמה ברשת.

השופט אף הדגיש כי אין די בטענה שמדובר בהכנסה "מזערית" או פרק זמן קצר – כל הכנסה, קטנה ככל שתהיה, יש obligation (חובה) לדווח עליה. הסתרה מערערת את יסודות ההליך ופוגעת בנושים ובמערכת המשפטית כולה.

• סכומי ההפקדות, שנעו בין 1,400 ש"ח ליותר מ-14,000 ש"ח בחודשים שונים, מעידים על פעילות עסקית מסודרת.
• היעדר הסבר למקור ההפקדות המשיך לחזק את עמדת הממונה ואת החשד לחוסר גילוי נאות.

השלכות לביטול הליך חדלות הפירעון

ביטול ההליך משמעותו שהחייבת איננה נהנית עוד מהגנות חדלות הפירעון: עליה להתמודד עם חובותיה מול הנושים, ללא עזרה מהמדינה או בית המשפט. הליך חדלות פירעון שנפתח ונסגר בשל חוסר תום לב אף עלול להקשות עליה בעתיד במקרה שתחפוץ להיכנס להליך דומה פעם נוספת.

• הליך חדלות פירעון פתוח רק עבור חייבים המגלים שקיפות ונוהגים ביושרה מלאה.
• ניסיון להסתיר מידע מהותי עלול להביא למסקנות חמורות ואף להוביל לפעולות משפטיות נוספות.

המקרה מדגיש את החשיבות הרבה של גילוי מלא ואמינות בהליכי חדלות פירעון. כל חייב נדרש לפרט את כל מקורות ההכנסה, ולשמור על קווים ברורים של יושרה ביחס לבית המשפט ולנושים.

לסיכום, פסק הדין הזה מהווה תזכורת למבקשים ליהנות מהגנות חדלות פירעון: שקיפות, אמון ושיתוף פעולה מלא עם כללי המערכת – הם תנאים הכרחיים לקבלת הפטר וסיוע מן המדינה בעתות מצוקה כלכלית.