פציעה מדלת משאית הוכרה – חברת הביטוח תשלם פיצוי על תאונת דרכים
פציעה מדלת משאית הוכרה – חברת הביטוח תשלם פיצוי על תאונת דרכים

נהג צעיר שנפצע באצבעות ידו בעקבות טריקת דלת של ארגז משאית, קיבל פיצוי כספי משמעותי לאחר שבית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים. חברת הביטוח ניסתה להוכיח שהפציעה אינה מכוסה בפוליסה, אך טענותיה נדחו.

אירוע בלתי צפוי בעבודה

המקרה התרחש בסוף שנת 2019, בעת שהנהג עבד במשאית מסוג מוביל משא. באותו בוקר גשום הצטברו מים בתא אחסון המשאית. הנהג הפעיל את מנגנון ההרמה של ארגז המשאית בניסיון להוציא את המים שנספו בתוכו. כאשר דלת הארגז לא נפתחה עד הסוף, הוא התקרב כדי לטפל בתקלה, ואז התרחש האירוע הבלתי צפוי: דלת הארגז נסגרה בעוצמה על ידו הימנית.

  • שלוש מאצבעות ידו נמחצו והנהג נזקק לטיפול רפואי מיידי, ובין היתר לניתוח ולאיחוי גידים.
  • הפציעה נגרמה תוך כדי תפעול המשאית במהלך יום העבודה.

השתלשלות משפטית והטענות המרכזיות

בעקבות הפציעה, פנה הנהג לבית המשפט והגיש תביעה לפיצוי לפי חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, אשר קובע כי אדם שנפגע עקב "שימוש ברכב מנועי" זכאי לקבל פיצוי בלי צורך להוכיח רשלנות מצד מי מפעילי הרכב.

חברת הביטוח אשר ביטחה את המשאית, טענה מנגד כי הנסיבות אינן נחשבות "תאונת דרכים". עיקר טענתה היה שהפעולה שביצע הנהג – ריקון מים מהארגז – מהווה "פריקה וטעינה" ולכן מוחרגת מתחולת החוק. חברת הביטוח טענה כי החוק פוטר אותה מחבות כאשר הפגיעה ארעה תוך כדי פריקה, ולא במהלך נסיעה רגילה או פעולות קשורות לנהיגה.

  • החוק מגדיר "שימוש ברכב מנועי" לרבות פעולה שמקושרת להפעלת הרכב, אך שולל מקרים של "פריקה או טעינה", אלא אם כן המעשה כרוך ישירות בשימוש התקני המקובל.
  • בחלק מהתיקים נקבע שמי שנפגע תוך כדי טיפול במטען במהלך פריקה או טעינה לא יזכה בפיצוי אוטומטי לפי החוק.

החלטת בית המשפט – מה נחשב "פריקה" ומה לא

השאלה המשפטית המרכזית בדיון הייתה האם ניקוז מי הגשמים מתוך ארגז המשאית הוא בגדר "פריקה" של מטען, או שמדובר בפעולת תחזוקה שגרתית ובלתי נלווית להובלה מסחרית. בית המשפט קבע כי מי גשם אינם נחשבים כמטען, שכן אין מדובר בחפץ שנשמר לשינוע או מועבר ללקוח, ואף לא ככלי עבודה או סחורה מגובשת.

  • הדגש בהחלטה היה על כך שהמים לא נטענו מתוך מטרה להעבירם ממקום למקום, אלא הצטברו באקראי בשל תנאי מזג האוויר.
  • ניקוז המים אינו עונה להגדרת "פריקה" כהגדרתה בחוק.

בית המשפט גם דן בטענה לפיה חברת הביטוח נושאת באחריות רק למשאית גופה ואינה מחויבת לפצות על פגיעות שאירעו בארגז נגרר. נקבע כי החוק מפרש "רכב מנועי" כמושג רחב, הכולל מתקנים ונגררים שמחוברים למשאית או מופעלים על ידה. לכן גם הפציעה בדלת הארגז מכוסה בפוליסה.

השלכות הפציעה והערכת הנזקים

בעקבות האירוע, סבל התובע מנכות בידו הדומיננטית, נדרש לעבור הליכי שיקום ואף פוטר ממקום עבודתו הקודם כמהנדס חשמל. בהמשך פתח עסק עצמאי, אך בעדותו הבהיר כי בשל מגבלה פיזית הוא נאלץ להעסיק עובדים נוספים לביצוע מטלות הדורשות פעילות מוטורית עדינה בידו הפגועה.

בית המשפט התרשם שהעדות אותנטית ואינה נסחפת, והעריך בין היתר את הפסדי ההכנסה לעבר ולעתיד. כמו כן, נלקח בחשבון רכיב של כאב, סבל והוצאות טיפולים רפואיים ושיקום.

  • הפיצוי הכולל שנפסק עמד על 274,370 שקלים בגין נזקים, ועוד שכר טרחת עורך דין בסך כ-42,000 שקלים.
  • סכום זה נועד לסייע לנפגע להשתקם ולכסות את הנזקים הפיזיים והכלכליים שנגרמו לו בעקבות התאונה.

משמעות ההכרעה והמענה לנפגעי תאונות קלות

פסיקתו של בית המשפט מדגישה את החשיבות בהבנה נכונה של היקף הכיסוי הביטוחי בתאונות דרכים. מקרים שבהם פגיעה מתרחשת עקב הפעלת רכיב ברכב – גם אם לא תוך כדי תנועה בכביש – עשויים להיות מוסדרים במסגרת חוק הפלת"ד (חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים), בתנאי שמתקיימים הקריטריונים הנדרשים.

פסיקה זו מהווה אות ברור לציבור הנהגים ולעובדים שמפעילים משהו שקשור בכלי רכב, שגם פעולות תחזוקה או תפעול לא שגרתי של הרכב עשויות להיחשב "שימוש ברכב מנועי", והנפגע אינו צריך להישאר ללא פיצוי.

סיכום

המקרה ממחיש את החשיבות של הבנת גבולות האחריות של פוליסת הביטוח ומה מוגדר כחלק מתאונת דרכים לפי פרשנות הדין. בית המשפט נדרש להבחין בין פעולה יומיומית הכרוכה בסיכון לבין כזו שנחשבת "פריקה", החלטה אשר השפיעה ישירות על זכאות הנפגע לפיצוי והיקפו. פסק הדין צפוי לשמש נקודת התייחסות למקרים דומים בעתיד ולהדגיש את הרחבת ההגנה כלפי נפגעי תאונות בדרכים ובעבודה.