פסק דין תקדימי: הפחתה בעונש בשל אשמה תורמת בתאונת דרכים

לאחרונה ניתן פסק דין מעניין בבית משפט השלום באזור המרכז, בו נדונה חלוקת האשמה והפיצוי בתביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים מספר כלי רכב. סוגיה זו מעוררת עניין הן בקרב משפטנים והן בקרב הציבור הרחב, שכן לעיתים לא ניתן להטיל את מלוא האחריות לצד אחד בלבד.

הנסיבות שהובילו לתאונה

האירוע התרחש במהלך שעות אחר הצהריים בכביש בין עירוני, כאשר נהג רכב פרטי טען כי רכב אחר פנה בפתאומיות לנתיבו וגרם לו לאבד שליטה על רכבו. בעקבות האירוע נפגעו מספר נוסעים וספגו נזק לרכבים. כל אחד מהמעורבים טען לאחריותו המוגבלת וטען שהגורם העיקרי לתאונה היה הנהג האחר.

• השופט קבע כי קיימת חלוקת אחריות בין הנהגים.
• המומחים מטעם בית המשפט הבהירו כי לא ניתן להטיל אשמה בלעדית על צד אחד בלבד.

ההליך המשפטי בבית המשפט

התביעה הוגשה על ידי אחד הנפגעים, שטען כי נגרם לו נזק גופני ונזק לרכבו כתוצאה מהתאונה. הנתבעים מצדם הכחישו את טענותיו והצביעו על כך שגם הוא תרם במידה מסוימת להתרחשות התאונה, בכך שנהג בחוסר זהירות ולא שמר מרחק מרכב שנסע לפניו.

• פיצוי שנפסק בתביעה צומצם בשל קביעת אשמה תורמת לתובע עצמו.
• המשמעות: גם כאשר אדם נפגע בתאונה, ייתכן כי יקבע שהוא נושא בחלק מהאחריות.

המשמעות של אשמה תורמת

מונח משפטי זה, "אשמה תורמת", מתאר מצב שבו גם הנפגע עצמו אחראי, לפחות בחלקו, לאירוע הנזק. במקרים כאלה, הפיצוי לו זכאי הנפגע מופחת בהתאם לשיעור אשמתו. במקרה זה קבע בית המשפט לתובע אשמה תורמת בשיעור של 15%, ולכן זכאותו לפיצוי הופחתה בהתאם.

• המשמעות של פסיקה זו היא הרחבת השימוש בעקרון של חלוקת אשמה במקרי תאונות.
• העיקרון נועד להבטיח צדק בין הצדדים ולחלק את האחריות בצורה מאוזנת.

קביעות נוספות בפסק הדין

בנוסף לקביעות בדבר חלוקת האשמה, נדרש בית המשפט להכריע גם בשאלת הנזק הכספי והפיצויים שישולמו על ידי המעורבים. השופט הביא בחשבון את גרסאות העדים, מסמכים רפואיים וחוות דעת מומחים, כדי להעריך את הנזק הגופני והכלכלי שנגרם לכל אחד מהצדדים.

• נפגעי התאונה פוצו הן על הוצאות רפואיות והן על נזק שנגרם לרכביהם.
• חישוב הפיצוי נעשה בהתאם לעקרונות פיצוי מקובלים, תוך הפחתת חלק יחסי לאשמת כל צד.

התגובות להחלטה

עו"ד ותיק בתחום הנזיקין מסר כי פסק הדין הזה ממחיש את החשיבות שבבחינת נסיבות כל תאונה לגופה, ולא להסתפק בחלוקה חד משמעית של אשמה.

לטענתו, "פעמים רבות, תאונות דרכים הן תוצאה של שורה של כשלים ולא של גורם אחד בלבד. כל מקרה צריך להיבחן בזהירות ותוך התייחסות לכלל הגורמים המעורבים." לדברי עורכת דין נוספת, ההחלטה מבהירה כי על כל אדם לנהוג באחריות, שכן גם נפגעים יכולים לשאת בחלק מהאשמה, ויש לכך השלכות כספיות ומשפטיות ישירות, כולל על גובה הפיצוי.

השלכות המקרה

עם פרסומו של פסק הדין, נשמעים קולות רבים המעודדים לנקוט משנה זהירות על הכביש, מתוך ידיעה שגם נהיגה זהירה אינה פוטרת לחלוטין מאחריות משפטית במקרה של תאונה.

• הציבור נקרא לשים לב לא רק למעשיהם, אלא להיות ערניים לסביבה.
• בתי המשפט בוחנים כל תאונה על סמך כלל הראיות והנתונים ולא קובעים אחריות בצורה אוטומטית.

פסק הדין הנוכחי מדגיש את גישת בתי המשפט לחלוקת אשמה והגינות בהטלת אחריות, ומספק תמריץ למעורבים בתאונות לשתף פעולה, לדווח אמת ולנהוג בזהירות המתבקשת. החלת עקרון האשמה התורמת נועדה להביא לחלוקה צודקת של ההשלכות המשפטיות והכספיות בין הצדדים.