פסק דין: צעירה תפוצה ב-2 מיליון ש"ח לאחר שנפגעה בקארטינג כתוצאה מרשלנות בטיחותית
פסק דין: צעירה תפוצה ב-2 מיליון ש"ח לאחר שנפגעה בקארטינג כתוצאה מרשלנות בטיחותית

אירוע בילוי במסלול קארטינג הסתיים בטראומה קשה: צעירה שנפגעה באופן חמור נוכח תקלה בטיחותית תקבל פיצוי העולה על מיליון וחצי שקלים, בתוספת הוצאות משפט. פסק הדין, שניתן בבית המשפט המחוזי, שופך אור על המשמעות המשפטית של אחריות מפעילי מתקני פנאי כלפי המבקרים בהם.

הרקע לאירוע והפציעה הקשה

המקרה אירע לפני כ-17 שנה, כאשר נערה כבת 15 בחרה להשתתף במסלול קארטינג במסגרת בילוי חברתי. לדברי הצעירה, היא התיישבה במכונית בשיער פזור, ולא קיבלה כל הנחיה לאסף אותו טרם העלייה לרכב, כפי שמקובל במסלולי קארטינג מטעמי בטיחות.

במהלך הנסיעה החגיגית הפכה השמחה לאסון. שיער ראשה הסתבך באחת ממערכות המכונית ונתלש בעוצמה יחד עם חלק מהקרקפת. ברגעים מעטיים מצאה עצמה הצעירה כשהיא פצועה קשה, מדממת וכאובה. עובדי המסלול פינו אותה במהירות לבית החולים המקומי, אך עקב מורכבות הפציעה הועברה לטיפול נוסף בבית חולים אחר. הרופאים נאלצו להשתיל עור מהגוף לקרקפת.

  • לאירוע הטראומתי נלוו השפעות נפשיות מתמשכות: דיכאון, פחד ממפגש חברתי וחרדות.
  • בהערכת מומחה רפואי נקבע, כי הפציעה גרמה לה נזק נפשי ופיזי משמעותי וצפויות לה השלכות ארוכות טווח.

האחריות – מחדלי הבטיחות במסלול הקארטינג

התביעה בבית המשפט כוונה כלפי מספר נתבעים, בראשם מפעילת מסלול הקארטינג, לצד בעלי החברה, עובדיה וגופים ציבוריים שהיו מעורבים בפיקוח על מתחם הבילוי. לטענת הצעירה, ביום האירוע לא נמסרו לנוכחות במתחם הוראות כיאות בדבר איסוף השיער או נהלי בטיחות נגד פגיעות אפשריות.

  • ההגנה טענה כי היה במקום שלט ברור המחייב איסוף שיער ארוך מעל גובה הכתפיים.

בית המשפט, לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, השתכנע כי בפועל לא ניתנה למבלות במקום כל הדרכה משמעותית בעניין זה, וכן לא נעשה פיקוח הולם מצד הצוות על קיום הוראות בטיחות.

  • צוין בפסק הדין כי לצד אמצעי מיגון כמו קסדות או חליפות מרוץ, העדר הקפדה על כללים פשוטים לאיסוף שיער מהווה מחדל רציני.
  • העובדים אפשרו למבקרים להיכנס ולנהוג ללא חגירת חגורת בטיחות כנדרש.
  • נמצא כי הנהלים לא נאכפו בפועל וכללי הזהירות הוזנחו.

אחריות גופים ציבוריים והתרעות שלא נבחנו

לא רק מפעילת המסלול נמצאה נושאת באחריות. בית המשפט קבע, כי אחריות מסוימת נופלת גם על הרשות המקומית ומשטרת ישראל, אשר היו אמורות לוודא תקינות ובטיחות הפעלת המקום. מהעדויות עלה שכמה חודשים לפני התאונה נשלח מכתב התרעה למנהלים בדבר כשלים רבים בבטיחות המסלול וחוסר האכיפה מצד הצוות. ואולם, טענות אלו לא זכו להתייחסות נאותה.

  • לפי פסק הדין, התעלמות מהתרעת המנהל הצביעה על פיקוח רשלני ותרמה להתרחשות התאונה.
  • הייתה אפשרות למנוע את האירוע לו ננקטו צעדים הולמים לאור ההתרעות.

הפיצוי שנפסק לנפגעת ועלות נזקיה

היקף הנזק שהוצג בפני בית המשפט כאמור היה הן נרחב פיזית והן נפשית. השפעות האירועים כללו בין היתר פגיעות ביכולת ההשתכרות של התובעת, טיפולים רפואיים וטיפול פסיכולוגי עתידי.

מבחינת הפיצוי, סכום של יותר מ-1.5 מיליון ש"ח נפסק עבור הנזקים הישירים והעקיפים. סכום של מאות אלפי שקלים נוספים נפסק כהוצאות משפט ושכר טרחה של עורך דין. מדובר בפיצוי מהגבוהים שנפסקו במקרים מסוג זה.

  • הפיצוי לוקח בחשבון כאב וסבל, אובדן כושר עבודה, פגיעה בתפקוד חברתי וטיפולים עתידיים.
  • פסק הדין מדגיש את החובה להקפיד על כללי בטיחות בפעילויות פנאי – לא מדובר ב"רשות" אלא בחובה חוקית וכובלת.

משמעות משפטית וציבורית

פסק הדין קובע נורמה ברורה: מפעילי אטרקציות לנהירה ציבורית מחויבים לנקוט באמצעי זהירות מוקפדים ולוודא שאיש מהמשתתפים לא חשוף לסכנה מיותרת. העדר אזהרה מספקת, הדרכה ופיקוח פעיל, עשויים להיחשב כרשלנות ולהוביל להטלת אחריות נרחבת במקרה של תאונה.

המקרה מחזק את המודעות לאחריות המוגברת של גופים פרטיים וציבוריים, במיוחד כאשר יש התרעות מראש אשר לא מטופלות כנדרש.

לסיכום, פסק הדין מבטא את החשיבות בהקפדה על נהלים ברורים ושמירה על בטיחות המבקרים במתקנים הפתוחים לציבור, והופך להיות תמרור אזהרה למפעילי מסלולים ואטרקציות דומים.