פיצוי של מאות אלפי שקלים לאישה שנפגעה מהחלקה בשל ליקוי ניקוז עירוני

אישה בשנות השישים לחייה, שנפלה ונפצעה ביציאה מביתה בשל ליקוי ניקוז בסביבתה, זכתה לאחרונה בפיצוי משמעותי מבית המשפט, לאחר שהוכח כי העירייה התרשלה בטיפול במפגע שהתלוננה עליו שוב ושוב.

האירוע ותולדות המפגע

מקרה הפציעה אירע בדצמבר 2018, כאשר האישה, תושבת עיר בצפון הארץ, יצאה בבוקר מביתה בדרכה לעבודה. תוך כדי הליכה בשביל המוביל מביתה אל הרחוב, נתקלה בשכבת בוץ שנוצרה כתוצאה מהצפת מים וסחף אדמה. בעקבות זאת, החליקה וכתוצאה מהנפילה שברה את הקרסול ונפצעה קשות.

עוד טרם האירוע, בעלה של האישה פנה מספר פעמים לעירייה בנוגע לבעיית הניקוז בשביל, שהובילה באופן קבוע להיווצרות בוץ לאחר גשמים חזקים. למרות שהעירייה הסכימה לטפל בבעיה, היא דחתה שוב ושוב את ביצוע העבודות לשיפור הניקוז.

• הבעל התריע מספר חודשים טרם התאונה על הסיכון להולכי רגל.
• העירייה דחתה את מועד תיקון הבעיה עד לתום עונת הגשמים.
• התקנת פתרון הניקוז בוצעה לבסוף רק כחצי שנה לאחר הפציעה.

הנזק והטיפולים הרפואיים

מיד לאחר נפילתה, נאלצה האישה לזחול חזרה אל הבית ולהזעיק עזרה. היא פונתה באמבולנס לבית החולים, שם אובחנה כסובלת משבר חמור בקרסול. היא עברה סדרה של שלושה ניתוחים, ולאחריהם טיפולי פיזיותרפיה וטיפולים במים במשך תקופה ממושכת.

הפציעה גרמה לה לאובדן כושר עבודה זמני והגבילה את תפקודה היומיומי למשך חודשים ארוכים. מאחר שהתאונה הוכרה גם על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה, היא קיבלה קצבאות ופיצוי מהביטוח הלאומי בגין הנזק הכלכלי שנגרם לה.

• האישה נזקקה לתמיכת משפחתה במהלך תקופת ההחלמה.
• הפציעה הובילה לאובדן הכנסה ולהגבלה משמעותית בפעילות גופנית.

ההליכים המשפטיים והדיון באחריות העירייה

האישה, בסיוע עורך דין, הגישה תביעה נגד העירייה בטענה כי התנהלותה הרשלנית הובילה לנזקיה. גם המוסד לביטוח לאומי הצטרף לתביעה, בדרישה לקבל שיפוי עבור התשלומים ששולמו או ישולמו בהמשך לנפגעת בשל התאונה.

מנגד טענה העירייה בתגובה כי לא הוכח קשר סיבתי בין נפילתה של התובעת לליקוי בתחזוקה העירונית. לחלופין, ניסתה העירייה להטיל על האישה אחריות תורמת, וטענה כי הייתה צריכה להיזהר במיוחד בשטח המוכר לה כבעל סיכון מוגבר.

• העירייה ניסתה להוכיח שלא מדובר במפגע בתחום אחריותה הישירה.
• העירייה דרשה להקטין את הפיצוי בטענה לרשלנות תורמת של האישה.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט, לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, קיבל את גרסת התובעת וקבע כי הנפילה התרחשה בשל סחף הבוץ כתוצאה מהעדר ניקוז, תוך קביעה שמדובר במפגע שרק בעירייה יכלה לדאוג להסרתו. על אף שמדובר היה, למעשה, בעדות יחידה של הנפגעת להתרחשות האירוע, תימכו עדויות נוספות וחומר ראייתי בטענתה.

עדות הבעל, שהתכתבותו הממושכת עם העירייה הוצגה לבית המשפט, שכנעה כי הבעיה הייתה ידועה והרשויות התחייבו לטפל בה, אך לא פעלו משך מספר חודשים. עבודות התקנת הניקוז בוצעו בפועל רק לאחר שעונת הגשמים הסתיימה – דבר שלדברי השופט, הציב בסכנה מתמשכת את תושבי האזור.

• בית המשפט דחה מכל וכל את טענות העירייה לאחריות תורמת מצד התובעת.
• נקבע כי היה על העירייה לדאוג לפתרון מהיר ויסודי של ליקוי הניקוז.
• השופט הבהיר כי לא מצא שום התרשלות בהתנהגות הנפגעת עצמה.

פסיקת הפיצויים

כחלק מהפיצוי, העריך בית המשפט את נזקיה של האישה – הן בגוף והן בכיס – בסכום כולל של מעל חצי מיליון ש"ח. מתוך סכום זה, קוזזו תשלומי הביטוח הלאומי אותם קיבלה התובעת עד לאותה עת. בהתאם לכך, חויבה העירייה לשלם לאישה כ-130 אלף ש"ח פיצויים וכן שכ"ט לעורך דין והוצאות נוספות.

לביטוח הלאומי עצמו נקבע כי העירייה תשיב סכום של כ-313 אלף ש"ח, בתוספת שכ"ט משפט. פסק הדין מהווה תזכורת לאחריות האזרחית שמוטלת על רשויות מקומיות לדאוג לתחזוקה נאותה של תשתיות המהוות סיכון לציבור – ולפיצוי במקרים שנגרם נזק בשל מחדל.

• הפיצויים נועדו לפצות את הנפגעת על נזקיה הבריאותיים והכלכליים.
• נקבע כי על הרשויות לפעול ביעילות למניעת מפגעים המסכנים את תושביהן.

פסק הדין מסמן עד כמה עשויה רשלנות של רשות ציבורית בתחום הניהול והתחזוקה לגרום לנזק משמעותי – ובכך לחייב אותה בתשלום פיצויים כבדים. עובדות המקרה מזכירות את חשיבות הטיפול המהיר והיסודי בתלונות אזרחים בנוגע לתקינות השטחים הציבוריים.