פיצוי לעובדת מסעדת מזון מהיר בעקבות כווייה בעבודה

עובדת צעירה באחת מרשתות המזון המהיר הגדולות בישראל תפוצה בסכום של כ-112 אלף ש"ח, לאחר שנפצעה קשה בעבודתה במטבח הסניף. הפיצוי נקבע בעקבות קביעה של בית המשפט כי המעסיקה התרשלה באכיפת נהלי הבטיחות והניקיון במקום העבודה.

התאונה בזמן העבודה והשלכותיה

המקרה אירע לפני מספר שנים, כאשר העובדת, אז בת 24, עבדה במשרה חלקית בשעות הלילה במטבח המסעדה באזור הצפון. לקראת סיום המשמרת, כאשר עסקה בהכנת מזון ללקוח, החליקה לפתע על שמן שהיה פזור על רצפת המטבח. בניסיון לשמור על שיווי משקל ולמנוע נפילה, נשלחה ידה של העובדת לתוך מכשיר טיגון עמוק (צ'יפסר) מלא שמן רותח.

כתוצאה מהמגע עם השמן הרותח, סבלה העובדת מכוויות בדרגה שנייה ביד ימין, נזק רפואי חמור שהצריך טיפול בבית החולים ואשפוז ממושך של כשבועיים. במהלך ההתאוששות סבלה גם מתסמינים נפשיים, בהם פחדים וחרדות, וזכתה לטיפול פסיכולוגי עקב הטראומה. עם שחרורה נותרו על ידה צלקות שממשיכות ללוות אותה.

הכרה כתאונת עבודה וזכאות לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה – מושג המציין פגיעה שהתרחשה במהלך ביצוע העבודה או בגלל העבודה עצמה. העובדת החלה לקבל קצבאות ופיצויים מהמוסד, בנוסף להליך המשפטי שיזמה נגד רשת המזון המהיר והמפעילה שלה בישראל.

הטענות מול בית המשפט

במהלך המשפט טענה העובדת כי המעסיק התרשל ולא דאג לסביבה בטוחה. היא ציינה כי גם קודם לאירוע לא בוצעה הקפדה מספקת על ניקיון המטבח, בפרט התמודדות עם כתמי שמן חוזרים. העובדת הסבירה כי לא הועברו הנחיות מסודרות או נהלים ברורים לגבי שמירה על רצפה יבשה ונטולת סיכונים.

מנגד, המפעילה – זכיינית הרשת בישראל – טענה להגנתה כי לא הוכח שאכן היה שמן על הרצפה ברגע התאונה ולכן אין לייחס לה התרשלות. לטענתם, האירוע נבדק והמתועד במצלמות האבטחה, ולא נצפו מעידות קודמות.

הכרעת בית המשפט ונימוקיה

השופט שבחן את כלל הראיות דחה את גרסת המעסיקה. על פי החלטתו, נסיבות המקרה מעידות כי לא ננקטו אמצעי זהירות מספקים, וכי היה שמן על רצפת המטבח באותה עת. עדות העובדת נתמכה גם בדבריו של אחראי משמרת, אשר העיד כי שמע את צעקותיה של העובדת לאחר התאונה ולדבריו הבחין כי ידה מכוסה שמן.

השופט אף הדגיש כי אין לקבל את עמדת המעסיק, לפיה היעדר החלקות קודמות במטבח מוכיח כי לא נשקפה סכנה. לדבריו, "סכנה של החלקה אינה מתממשת בכל עת, אך נוכחות שמן על הרצפה יוצרת סיכון ברור שיש להתמודד עמו".

בית המשפט קיבל את עמדת העובדת והטיל את האחריות לאירוע על המעסיקה, תוך הדגשה כי היה עליה לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים. אלו כוללים בין היתר הצבת שלטים, בניית נהלי ניקיון, פיקוח פעיל על מצב הרצפה והדרכת העובדים למניעת סכנות.

הפיצויים – חישוב והשלכות נוספות

לאחר קיזוז התשלומים שקיבלה העובדת מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע לה פיצוי כספי בסך כ-80 אלף שקלים עבור נזקיה המתמשכים, בהם כאב וסבל, פגיעה תפקודית וצלקות גופניות. לסכום זה נוספו הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין בהיקף של כ-32 אלף שקלים, כך שסך הפיצוי עמד על 112 אלף שקלים.

• הכרה בתאונת עבודה מעניקה לעובדים זכויות מול הביטוח הלאומי, דוגמת קצבאות שיקום ופיצוי על אובדן שכר.
• מעסיקים מחויבים בחקיקה לשמור על בטיחות ובריאות העובדים, לרבות אכיפה שוטפת של נהלי ניקיון.
• רשלנות מעסיק נבחנת על סמך מבחן הסבירות – האם נקט באמצעים שהיה עליו לנקוט כדי למנוע את התאונה.

האירוע החמור מדגיש את החשיבות בהטמעת נהלי בטיחות ושמירה על סביבת עבודה נקייה ובטוחה, במיוחד במטבחים מסחריים בהם נהוג שימוש בחומרים מסוכנים ושמנים רותחים.

לסיכום, פסק הדין ממחיש את אחריות המעסיק כלפי עובדיו והחשיבות שבאכיפה מתמדת של כללי בטיחות כדי למנוע פגיעות מיותרות, במיוחד בתחומי עבודה המסוכנים יותר. כמו כן, ההליך מלמד על זכויות עובדים להגיש תביעה נזיקית במקביל לזכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי כאשר נגרם להם נזק בגין רשלנות בעבודה.