פיצוי גבוה לצעירה בעקבות תאונת דרכים: מנכות רפואית לתפקודית – הפיצוי נפרץ

צעירה בת 34 שמצאה עצמה נאלצת להחליף קריירה לאחר תאונת דרכים קשה, זכתה לאחרונה בפיצוי מצטבר של 1.75 מיליון שקל. החלטת בית המשפט השלום, שאישר לה פיצויים בשל נזקיה ובהם פגיעה קשה בכושר ההשתכרות, מבהירה שוב את חשיבות הנכות התפקודית בתביעות נזקי גוף.

התאונה ששינתה את מסלול החיים

בשנות השלושים לחייה, עברה התובעת תאונת דרכים שהותירה בה חבלות גופניות ונפשיות. בתביעה שהגישה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בו נסעה, תיארה את השינוי הקיצוני בחייה: בעבר השקיעה בלימודי שיננות ועבדה הן כסייעת והן כשיננית במרפאות שיניים. כחודש לאחר התאונה הושלמו לימודיה, והיא קיבלה רישיון קבוע לעסוק במקצוע.

אלא שפציעותיה, שכללו פגיעות נוירולוגיות עם כאבים בפנים וביד, מגבלה אורתופדית בצוואר ומצוקה נפשית שהתבטאה בחרדות, לא אפשרו לה לשוב לעיסוקה. במקום זאת, נאלצה לחפש פרנסה בעבודות שאינן דורשות השכלה ייעודית – תחילה כמוכרת בחנות בגדים ובהמשך כנציגת שירות בחברת תקשורת, כאשר ממוצע שכרה עמד על כ-3,200 שקלים בלבד.

• עד לתאונה השתכרה מעל הממוצע בענף ובנתה עתיד מקצועי ברור.
• מאז האירוע, נגרע כושר השתכרותה משמעותית, דבר שהוביל למצוקה כלכלית ונפשית.

המחלוקת: נכות רפואית לעומת נכות תפקודית

בתביעות מסוג זה נוהגים להבחין בין "נכות רפואית" – מצב פיזיולוגי שהוערך על-ידי מומחה, לבין "נכות תפקודית" – המספר המייצג למעשה את מידת ההשפעה על תפקודו היומיומי וכושר העבודה של הנפגע. חברת הביטוח הודתה אמנם באחריותה לפצות את התובעת, אך טענה שנכותה התפקודית נמוכה מהרפואית, אשר נקבעה על 23% בלבד.

נציגי החברה הצביעו על יכולתה של הצעירה להמשיך לעבוד, תוך שהם מתארים כי חייה לא הושפעו מעבר למצופה. בניגוד לעמדתה זו, בבית המשפט התקבלה תמונה הפוכה לחלוטין: נקבע שנכותה התפקודית של התובעת למעשה עולה על שיעור הנכות הרפואית, בשל הפגיעה הישירה ביכולת ההשתכרות שלה והשינוי המשמעותי בסוג העיסוקים אליהם נאלצה לפנות.

• המשמעות המשפטית: בעוד נכות רפואית משפיעה בעיקר על הערכות ביטוחיות וחוות דעת רפואיות, הנכות התפקודית היא שקובעת את גובה הפיצוי בתיקים בהם נבחנת הפגיעה הכלכלית של הנפגע.

הכרעת השופט: "קו שבר בחייה"

בהחלטתו הדגיש השופט, כי ניכר שינוי עמוק ומתמשך בחייה של התובעת. בית המשפט התרשם לא רק מהעדויות המסמכות, אלא גם ממהימנות עדותה של התובעת והדרך בה תיארה את הסבל, הירידה בשכר והפסקת עיסוקה במקצוע אליו הוכשרה.

השופט הדגיש ש"לא ניתן להתעלם מהשפעת התאונה על חייה ועל עתידה המקצועי" וקבע שהפגיעה התפקודית עומדת על 30% – שיעור המבטא היטב את הגריעה מכושר ההשתכרות. הובהר שבמקרים כאלו הפיצוי אינו רק על הנכות הפיזית, אלא בעיקר על הנזק הכלכלי שנגרם לנפצע עקב המגבלות שצמצמו אפשרות למצוא עבודה במקצוע המקורי.

• העדות של התובעת לוותה בהתרגשות ובבכי – דבר שהותיר רושם עמוק על ההכרעה.
• הפיצויים כללו רכיבים של אובדן ההשתכרות בעבר ולעתיד, וכן פיצוי על כאב, סבל ונזקים נלווים.

פיצוי כולל – וגם שכר טירחת עורך דין

לאור חומרת הפגיעה, חייב בית המשפט את חברת הביטוח לשלם לתובעת כ-1.51 מיליון שקל כפיצוי ישיר על נזקיה, ובנוסף, סכום של כ-230 אלף שקל כהחזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. זהו ערך מוסף שנפגעים רבים אינם תמיד מודעים לו: כשבית המשפט פוסק לתובע גם את שכר הטרחה וההוצאות.

• סכום הפיצוי נגזר מאומדן הנזק לעבר ולעתיד ומתחשב באופן ישיר בנכות התפקודית.
• הבנת ההבדל בין נכות רפואית לתפקודית יכולה להסביר מדוע במקרים מסוימים נפסק פיצוי הגבוה מהמצופה.

מבט למקרים דומים

מקרה זה מדגיש את החשיבות בניהול נכון של תביעה לפיצויים לאחר תאונה, במיוחד כשמדובר באבדן יכולת השתכרות. לא פעם, שיקול בית המשפט ייטה לזכות את התובע בפיצוי לפי מידת הפגיעה בתפקוד – ולעתים זו גבוהה בהרבה מהאבחנה הרפואית בלבד.

מבוטחים ונפגעי תאונות דרכים צריכים לדעת שבאפשרותם לטעון ולהוכיח כיצד הפגיעה השפיעה על חייהם המקצועיים, לא רק מבחינה רפואית אלא גם כלכלית ותפקודית. בידי עורך הדין ומומחים רפואיים כלים להציג תמונה מלאה שמצדיקה פיצוי ראוי, כולל בעבור השפעות עתידיות על העבודה והחיים.

סיכום

הפסיקה בתיק שבו צעירה איבדה את יכולתה לעסוק במקצוע בו הושקעה, ממחישה כיצד בית המשפט מעניק משקל גבוה להשלכות תפקודיות ולעדות התובע. ההכרה בפער שבין הנכות הרפואית לזו התפקודית יכולה להביא לפיצויים משמעותיים שמטרתם המרכזית היא להחזיר, ככל האפשר, את הנפגע למעמד הכלכלי בו היה טרם האירוע.