עירייה תפצה נערה שנפגעה בשל מפגע בטיחותי בגן ציבורי

נערה בת חמש-עשרה זכתה לפיצוי כספי משמעותי לאחר שנקבע כי נפילתה בהיותה בת שש בגן ציבורי נבעה ממפגע בטיחותי במקום. פסק הדין, שניתן לאחר התדיינות ממושכת, מחזק את אחריות הרשויות המקומיות לשמירה על שלומם ובטיחותם של משתמשי מתקני השעשועים.

התביעה: פציעה כתוצאה מהפרשי גובה בלתי תקינים

האירוע התרחש לפני כעשור, כאשר הילדה באה לבלות עם סבתה בגן שעשועים עירוני באחד מיישובי המרכז. במהלך מרוצתה נפלה הילדה ונפצעה במרפקה. תחילה פנתה לבדיקות רפואיות, שם אובחן אצלה שבר. משפחתה המשיכה בטיפול רפואי עבור הנזק שנגרם, כשהנערה מתמודדת מאז עם השלכות בפעולות יומיומיות וסבלה ממגבלות בתפקוד היד.

• התובעת טענה כי נפילתה אירעה בשל "קומה" על פני המשטח, הפרש גובה בגובה של כחמישה סנטימטרים בין משטח המתקנים והמשטח שמקיף אותם.
• העירייה, לעומת זאת, טענה שהנערה נפגעה בעת משחק תופסת, ולא כתוצאה ממפגע מבני.

הראיות והקושי הראייתי

לתובעת הייתה משוכה ראייתית לא מבוטלת. לא היו עדים ישירים לנפילה, והראיות התבססו בעיקר על עדותה, זכרון האם וסבתה, וכן תיעוד רפואי שנכתב בסמוך למועד התאונה. בתיקים מסוג זה, בהם מתרחש פער של שנים בין מועד האירוע לבין הגשת התביעה, נשקלים שיקולי אמינות ונבדקת הגיונה של גרסת התובע.

• התביעה הוגשה כעבור כחמש שנים ממועד הפגיעה – פרק זמן ארוך מהמקובל, שעורר טענות מצד העירייה בדבר שיהוי (דחייה).
• בתיעוד הרפואי נרשם כי הילדה נפלה במהלך משחק תופסת לאחר שנתקלה בילד אחר – גרסה אותה מכחישה התובעת וטוענת כי הרישום אינו מדויק.

הכרעת בית המשפט: אחריות על מפגע תחזוקתי

בית המשפט בחן בקפידה את העדויות והראיות. נקבע כי העדות של התובעת הייתה אמינה, הנתמכת בעדויות נוספות כמו צילומים של המקום ופניית המשפחה לעורך דין בסמוך אחרי האירוע. אף כי הרישום הרפואי ציין סיבה אפשרית אחרת – הדחיפה, השופטת קבעה שהרישום התקבל מפי גורם שלא נכח באירוע (האם), והוא נכתב בזמן של סערת רגשות, ולכן לא ניתן לייחס לו משקל מכריע בקביעת העובדות.

• הסבר של האם באשר לשיהוי בהגשת התביעה – הרצון להמתין עד להתבררות השלכות הפציעה – התקבל כהסבר סביר, בייחוד לאור גילה הצעיר של הילדה בזמן התאונה.
• בית המשפט לא התעלם מהעובדה שבקשה להסתמך אך ורק על עדות יחידה ביחס לנסיבות ואופן התרחשות התאונה, אולם בנסיבות העניין, ובשל אמינות התובעת ותמיכת החומר בגרסתה, הוחלט לקבלה.

גובה הפיצוי והמשמעויות לתובעת

לאחר בחינת חומרת הפציעה והשלכותיה התפקודיות על הנערה, נפסק לה פיצוי כולל של למעלה מרבע מיליון שקלים. סכום זה הופעל בו, בין השאר, בגין נזקי גוף, כאב וסבל, וכן עלויות עזרה רפואית בעתיד.

• בנוסף לסכום הפיצוי בגין הנכות וצלקות שנגרמו ליד, חויבה העירייה לשלם לנערה שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט, סכום שמקרב את כלל התשלום למעל 300 אלף שקלים.
• במהלך הדיון שיתפה התובעת בקשיים עמם היא מתמודדת – החל מיכולת מוגבלת לבצע מטלות ביתיות והמשך בחשש לפגיעה באפשרות להתגייס לשירות צבאי כפי שייחלה לו.

משמעות פסק הדין והשלכות לרשויות המקומיות

פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לרשויות המקומיות ומדגיש את חשיבות התחזוקה המתמדת של מרחבים ציבוריים, ובפרט גני שעשועים. בית המשפט חזר והבהיר כי הפעלת גן ציבורי יוצרת אחריות מוגברת כלפי ילדים, המהווים אוכלוסייה רגישה במיוחד.

• אי תיקון מפגעים או הפרשי גובה שאינם עומדים בתקן מהווים התרשלות שביסודה עומד הצורך להבטיח בריאותם ושלומם של המשתמשים – ובייחוד קטינים.
• הכרעת בית המשפט מסמנת מגמה של אכיפת סטנדרטים בטיחותיים מחמירים, ומעודדת הורים שמזהים ליקויים במתקנים לדרוש את תיקונם ואף לפעול משפטית במידת הצורך.

לסיכום, פסק הדין בתיק זה מחזק את הקו הפסיקתי המוביל לאחריות מוגברת בהפעלת גנים ציבוריים, מלמד על חשיבות גיוס ראיות וקיום תיעוד מלא בתביעות נזקי גוף, ומחייב את הרשויות לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע לתחזוקת מתקני משחק.