נערים שננשכו בטיול שנתי תובעים פיצוי על רשלנות והשלכות רפואיות
נערים שננשכו בטיול שנתי תובעים פיצוי על רשלנות והשלכות רפואיות

שני נערים בני 15 הגישו לאחרונה תביעה לפיצויים בעקבות נשיכת תן שאירעה במהלך טיול בית-ספרי, אירוע שהותיר אותם עם צלקות קבועות ונזק נפשי. הם טוענים כי הפיקוח הלקוי מצד הגורמים האחראיים לטיול הוא שהוביל לפציעות והפגיעה המתמשכת בהם.

רקע לאירוע: טיול שנתי שהסתיים בפציעה קשה

הפרשה החלה כאשר כיתה ח' מבית ספר בצפון הארץ יצאה לטיול שנתי במאי 2023. התלמידים לונו באתר קמפינג באוויר הפתוח במקום לינה סגור. במהלך הלילה, כששכבו בשקי שינה עם ראשיהם גלויים, תקף תן את שני הנערים ונשך אותם בקרקפתם. בבהלה, קראו הנפגעים לעזרה, ומאבטח במקום הבריח את החיה.

שני הנערים פינו את עצמם לבית חולים בקרבת מקום, שם טופלו מידית – הפצעים חוטאו והם קיבלו טיפול מונע נגד הידבקות בכלבת, מחלה מסוכנת שעלולה להיגרם מנשיכת חיה.

השלכות רפואיות ופגיעות נפשיות

התרופות והחיסונים שניתנו לנערים יומיים לאחר התקרית גררו תופעות לוואי לא נעימות. אחד הנערים סבל, בין היתר, מחום גבוה, כאבי בטן, שלשולים וכאבי ראש ממושכים. מעבר לפגיעה הגופנית, שני הנערים מדווחים על פגיעה נפשית קשה – חרדות, נדודי שינה, וסירוב להשתתף בטיולים נוספים. תופעה זו מכונה "נזק נפשי" ותביעה בגין נזק מסוג זה מחייבת הוכחה גם במישור הפסיכולוגי.

חוות דעת מומחה בתחום הפלסטיקה, שצורפה לתביעה, קובעת שלפחות אחד מהנערים סובל משלוש צלקות בולטות בקרקפתו, אשר ישארו עמו גם בעתיד. הצלקות מונעות את צמיחת השיער כבעבר ופוגעות במראה החיצוני, מה שעשוי לגרום לאי נוחות חברתית ולהשפיע על בריאותו בהמשך.

  • הצלקות נותרו בולטות ומגרדות גם חודשים לאחר האירוע.
  • הן עלולות למנוע מהנערים הגנה תקינה על הקרקפת מקרני השמש.
  • הפגיעות גרמו לכאב, סבל וטראומה רגשית מתמשכת.

הטענות המשפטיות: רשלנות בפיקוח וחובה למנוע סיכון

בלב התביעה עומד הטיעון לפיו האחראים לארגון הטיול – משרד החינוך, המועצה האזורית והחברה להגנת הטבע – התרשלו בפיקוח על התלמידים; זאת משום שלא סיפקו אבטחה הולמת ולא נקטו באמצעים שימנעו חדירה של בעלי חיים מסוכנים למתחם השינה.

בצוותא עם הגורמים המארגנים, מזכירים הנערים את אחריותם לדאוג לשלום ולביטחון תלמידים, במיוחד במהלך פעילות לילה באתרים לא מגודרים ובהעדר הגנה מספקת. המחדל, כך נטען, הוביל ישירות לאירוע הפציעה – מה שהופך את עילת התביעה לעילה של רשלנות, עוולה שניתן לתבוע בגינה פיצויים לפי דיני הנזיקין.

  • לטענת התובעים, היה על המארגנים לצפות את הסיכון שבשינה בשטח פתוח ללא השגחה מספקת.
  • הם דורשים פיצוי בגין הוצאות רפואיות, כאב וסבל, וכן פיצוי עתידי בגין הפסדי שכר במידה והנזק ימנע מהם לעבוד בעתיד.
  • התביעה פונה גם אל המבטחת של מערכת החינוך, כפי שנעשה במקרים דומים.

תגובות והתייחסות הצדדים

ממשרד החינוך נמסר כי תגובתם תינתן אך ורק בבית המשפט, בהתאם לנוהל המקובל. יתר הנתבעים, המועצה האזורית והחברה להגנת הטבע, טרם הגיבו לטענות שהועלו כנגדם.

הערות לסיום: גבולות האחריות בעת טיולים חינוכיים

המקרה מעלה לדיון ציבורי את שאלת תחומי הפיקוח והאחריות של גופים חינוכיים במסגרת טיולים מחוץ לשטחי בית הספר. האם עליהם לצפות תרחישים מסוכנים גם בפעילויות טבע רגילות, ומהי מידת האחריות הנדרשת לצורך הגנה מרבית על תלמידים?

תביעות מסוג זה, שעניינן נזק גוף כתוצאה מהתרשלות לכאורה של מוסדות חינוך ושותפיהם, בוחנות שוב ושוב את יחסי הכוחות בין אחריות המדינה והגופים המתפעלים, לבין הציפיות מההורים והילדים עצמם.

פסק הדין העתידי במקרה זה עשוי ליצור תקדים חשוב בכל הקשור לבטיחות תלמידים בפעילויות חוץ-כיתתיות ולגיבוש כללים מחמירים יותר מטעם הגופים המארגנים.