מחלת צליאק שנגרמה משירות קרבי הוכרה כנכות בצה"ל
מחלת צליאק שנגרמה משירות קרבי הוכרה כנכות בצה"ל

במקרה חריג ויוצא דופן, קצין שהיה לוחם ביחידת מובחרת בצה"ל הוכר כנכה לאחר שפתח מחלת מעי כרונית מסוג צליאק. המחלה התפרצה אצלו, לטענתו, בעקבות טיפול תרופתי שניתן לו לנכות קודמת שנגרמה במהלך שירותו. החלטה זו של ועדה רפואית עליונה מעניקה תקדים חשוב ומעוררת עניין רב בקרב משרתי כוחות הביטחון ואנשי המשפט.

רקע: פציעה והשלכותיה הרפואיות

פרטי הפרשה החלו בתקופה שלפני שחרורו של הקצין, אשר שירת ביחידה קרבית בדרום הארץ. במסגרת שירותו המאתגר, סבל הצעיר מכאבים בכפות רגליו, אשר אובחנו על ידי רופא היחידה כדלקת בגידים (הידועה בשם "גיד האכילס"). טיפול תרופתי שניתן לו אז, נועד להקל על הכאבים ולאפשר לו המשך פעילות. חשוב לציין שמדובר בטיפול מקובל ברפואה הצבאית, בעיקר במצבי לחץ ומאמץ מתמשך. הדלקת עצמה הוכרה כבעיה רפואית המזכה את הקצין בהכרה בנכות.

  • ועדה רפואית הכירה בקשר בין שירות קרבי לנזק רפואי.
  • טיפולים תרופתיים עלולים לגרום לתופעות לוואי חמורות.

התפתחות המחלה: מהתרופה לצליאק

זמן קצר לאחר שהחל ליטול את התרופה, החלו להופיע תסמינים לא אופייניים. הקצין שסיים זה עתה את שירותו הסדיר, סבל משלשולים מתמשכים ומירידה משמעותית במשקל – תופעות שגרמו לדאגה רבה והקשו על תפקודו היומיומי. לאחר סדרת בדיקות רפואיות, הובהר באופן חד משמעי כי מדובר במחלת הצליאק – מחלה אוטואימונית, בה הגוף מגיב בצורה חריגה לגלוטן (לרוב נמצא בדגנים, כגון חיטה, שעורה ושיפון). מחלה זו מחייבת הימנעות מוחלטת ממזונות הכוללים גלוטן וטיפול רפואי מתמשך.

  • מחלת צליאק דורשת אורח חיים תזונתי מוקפד וליווי רפואי צמוד.
  • תסמיני הצליאק עלולים להופיע לאחר חשיפה לרכיבים מסוימים כגון תרופות מסוימות, במיוחד כשקיים מצב רפואי קודם.

מהלך משפטי: תביעה והכרה בנכות

בסיוע עורך דינו, פנה הקצין למשרד הביטחון ותבע להכיר במחלת הצליאק כנכות המצדיקה פיצוי והטבות בהתאם לכללים הנהוגים בחוק. עילת התביעה נסמכה על עקרון "הנכות המוסבת" – כלומר, נכות חדשה שמקורה בפגיעה מוכרת או בתוצאה הישירה של טיפול רפואי שניתן לנכות קודמת. סעיף זה חשוב מאוד במערך זכויות הנכים בצה"ל ומאפשר גם למי שלא נפגע ישירות בקרב, אלא ניזוק מהשלכות של טיפולים, לקבל הכרה במצבו.

בתחילה נדחתה התביעה, אך הקצין לא ויתר. הליך הערעור הוביל את הצדדים לדיון בוועדה הרפואית העליונה, המהווה הסמכות הרפואית הגבוהה ביותר במשרד הביטחון. בדיון נשמעו טענותיו בסיוע עורכי דין ומומחים ולובנו הסוגיות המרכזיות:

  • האם קיים קשר סיבתי מובהק בין נטילת התרופה לבין הופעת מחלת הצליאק?
  • האם ההשלכות המיידיות של הצליאק אכן פוגעות בתפקודו וביכולתו לשרת?
  • מה היו התנאים בהם שהה הקצין בהיותו חייל סדיר ומילואימניק, והאם תרמו להחמרת המצב?

פסיקה ותובנות מהוועדה

הוועדה העליונה דנה בחומרים הרפואיים, שמעה את טיעוני הקצין ודנה גם בספרות הרפואית הרלוונטית. דגש מיוחד ניתן לעובדה כי הקצין בילה במצטבר כמעט שנה במילואים מאז פרוץ סבב הלחימה האחרון, בתנאי שטח קשים כאשר לא תמיד הייתה אפשרות להבטיח עבורו מזון מותאם לצרכיו הרפואיים. הקצין נאלץ לרכוש בעצמו מוצרי מזון מיוחדים, דבר שהכביד על מצבו הכלכלי והאישי.

  • תנאי שירות ממושכים מחייבים את הצבא לדאוג למענה הולם גם למי שסובל מבעיות בריאותיות.
  • משרתי מילואים בעלי נכות מוכרת זכאים להתאמות ולאספקת מזון התואם את מצבם.

החלטת הוועדה: הכרה גורפת במחלת הצליאק

לאחר בחינה מעמיקה, החליטה הוועדה הרפואית העליונה להכיר בצליאק ממנו סובל הקצין כנכות נוספת שנגרמה כתוצאה מהטיפול התרופתי לנכות שכבר הוכרה. בכך הביעה הוועדה עמדה עקרונית, לפיה יש מקום להכיר גם בתחלואות שמקורן בתולדה של פגיעה מוכרת, ולא רק בפגיעות ישירות מהשירות עצמו. נקבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין הפגיעה המקורית לבין היווצרות מחלת הצליאק, וכי השפעתה על חייו של הקצין הורגשה במידה ניכרת – הן פיזית והן מבחינת אורח החיים ותפקודו הצבאי.

  • נכות מוסבת מחייבת התייחסות מדוקדקת של מוסדות הביטחון והרפואה.
  • זכויות חיילים במילואים נשמרות גם כאשר התסמינים מתפרצים שנים לאחר השירות הרגיל.

משמעות ההחלטה למשרתי צה"ל והמלצות לעתיד

פסק הדין מהווה חיזוק למעמדם של לוחמים ומשרתי כוחות הביטחון, המעוניינים לקבל הכרה במחלות שהתפתחו כתוצאה ישירה או עקיפה משירותם. ביתר שאת, מדובר במסלול חשוב עבור מי שסבל מהשלכות מאוחרות של פציעות או מטיפולים רפואיים שנדרשו כתוצאה משירותו. מקרים דומים צפויים לקבל מענה מהיר וחיובי יותר בעתיד, לנוכח הפסיקה והעמדה שהתוותה הוועדה.

מי שעבר תאונות או טופל בסוגי תרופות בעלי סיכון יתכן ויוכל לבקש הכרה דומה, בכפוף להמצאת מסמכים רפואיים ולהוכחת קשר סיבתי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי על מנת להבטיח מיצוי זכויות מלא.

לבסוף, הפסיקה ממחישה לצה"ל ומשרד הביטחון את חשיבות הדאגה לשיקום ולטיפול מיטבי בחיילים – גם זמן רב לאחר סיום השירות בפועל.

משרד הביטחון צפוי להמשיך ולעקוב אחרי מקרים דומים ולשקול כל תיק בהתאם לעובדות ולבדיקות הרפואיות המוצגות בפניו.

סיכום

ההכרה במחלת הצליאק כנכות שנגרמה משירות קרבי ותוצאה של טיפול רפואי, מהווה בשורה משמעותית והישג למשרתי צה"ל שנפגעו. מקרים מסוג זה ממחישים את חשיבות המעמד המשפטי של זכויות חיילים ופלטפורמת ההגנה שזכאים לה, גם כאשר הנזק אינו תמיד נראה לעין באופן מיידי. הדרך להכרה אינה פשוטה ודורשת התמודדות עם הליכים ביורוקרטיים, אך ההחלטה שקיבלה הוועדה מהווה תקדים חשוב, שעשוי לסייע לחיילים רבים בהמשך.