האם ילד שנפצע בתאונה זכאי לפיצוי? כך קובעת הפסיקה

ילדים שנפגעים בתאונות מצויים לא אחת במרכזן של מחלוקות משפטיות הנוגעות לפיצוי. לעיתים, תאונה פשוטה עלולה לשנות את אורח חייו של קטין ולהוביל להליך משפטי ממושך מול חברת הביטוח או מול צדדים שונים. במאמר זה נפרט כיצד בוחנים בתי המשפט את זכאותו של ילד לפיצוי בעקבות פגיעה כזו, מהו ההליך המשפטי, ואילו נקודות חשוב להכיר בעניין.

מהי תאונה שגורמת לפציעת ילד?

תאונה שבה ילד נחבל בגופו עלולה להתרחש בשלל נסיבות: בזמן משחק בגינה, בעת פעילות ספורטיבית בבית הספר, בצעדה בדרכו הביתה או בכל מקום ציבורי אחר. גילם הצעיר של הילדים, חוסר ניסיון או פיקוח לא מספק עלול להוביל לאירועים לא צפויים שבסופם פציעה – קלה או חמורה.

במשפט אזרחי, כאשר ילד נפצע בתאונה, עולה השאלה האם קיימת אחריות – של גוף ציבורי, מוסד חינוכי, הורה או רשויות – לבין הניזוק בגין נזקים שנגרמו. פעמים רבות, יש צורך להוכיח כי היתה התרשלות של הגורם האחראי למניעת הסיכון, קרי שלא נקט מספיק באמצעי זהירות וסביר שיכול היה למנוע את הפגיעה. נקודה זו היא מרכזית בתביעות מסוג זה.

תחילת ההליך המשפטי – מתי יש מקום לתביעה?

במקרה של פציעת ילד, הדרך להגשת תביעה מתחילה בבדיקת נסיבות התאונה. לעיתים, התביעה מופנית נגד מוסד חינוכי בגין רשלנות, כמו העדר פיקוח או הפרת נוהלי בטיחות, ולעיתים מול גוף ציבורי שתוחזק באחריות על ליקויים במתקנים ציבוריים.

• יש לברר מיהו הגורם שניתן לייחס לו את קרות התאונה – לדוג’ עירייה, מערכת החינוך או אדם פרטי.
• נדרש להוכיח קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק – כלומר, שאילו נהגו אחרת, ניתן היה למנוע את הפציעה.
• בית המשפט בוחן את תפקודם של ההורים, אנשי הצוות וכל גורם אחר שהיה מעורב.

הליך תביעה אזרחית נפתח לרוב במכתב דרישה המועבר לצדדים האחראים. אם לא מושגת פשרה, עוברים לשלב הגשת כתב תביעה שבו מפורטים הטענות, הנזקים הנתבעים והמסמכים הרפואיים והראייתיים.

גובה הפיצוי לילדים ומהם השיקולים לקביעתו

שאלת הפיצוי בגין פציעה של קטין תלויה במספר גורמים עיקריים:

• חומרת הנזק הרפואי שנגרם – החל מפציעות שטחיות וכלה בנכויות קבועות.
• השפעה עתידית על חייו של הילד – כמו פגיעה תפקודית, נפשית ולימודית בעתיד.
• העלויות שנגרמו – אשפוז, טיפולים רפואיים, ליווי פסיכולוגי, שיקום, עזרת צד ג' ועוד.
• הפסד כושר השתכרות – במידה והפגיעה עלולה להשפיע בהמשך על יכולתו להתפרנס.

בכל מקרה, בתי המשפט פועלים למען טובת הקטין, ושומרים על זכויותיו למצות את הדין מול המבטחים ו/או המזיקים, כדי שיוכל להשתקם ולחזור למסלול חיים תקין ככל הניתן.

נקודות חשובות להורים

• ילד שנפצע בתאונה זכאי לעיתים לתבוע גם בגין כאב וסבל, מעבר לנזק הגופני הישיר.
• ביטוח תאונות אישיות לתלמידים – קיים במרבית בתי הספר, ומעניק זכאות לפיצוי גם ללא הוכחת רשלנות (בהתאם לתנאי הפוליסה).
• חשוב להקפיד על איסוף מסמכים כבר מתחילת הדרך – דו״ח רופא, מסמכים מבית הספר, תעודות אשפוז וכל ראיה רלוונטית.
• לעיתים מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנזקי גוף כדי לדעת כיצד לפעול ומתי כדאי לפתוח בהליך משפטי.

דגשים בניהול התביעה

לעיתים קרובות, נושא גיל הילד והתפתחותו צפויים להשפיע על גובה הפיצוי, מאחר ומדובר בתקופה קריטית של צמיחה, לימודים ועיצוב אישיות. כך, בתי המשפט מביאים בחשבון כי יש למזער עד כמה שניתן את הנזק שייגרם לו לאורך זמן.

חשוב לדעת כי תקופת ההתיישנות (המגבלה לתבוע) בדרך כלל מתחילה להימנות רק מהגיעו של הילד לגיל 18, כך שבפניו תקופה בת 7 שנים לפתיחת התביעה, בדומה לתביעות נזיקין אחרות. מדובר בהארכה משמעותית שמספקת אפשרות להיערך ולהשיג את החומר המשפטי הדרוש.

סיכום

קטינים שנפגעים בתאונות עשויים להיות זכאים לפיצוי במגוון נסיבות, ובמידה ויוכח כי היתה התרשלות של גוף אחראי לנזק, קיים סיכוי ממשי לקבל סכומים משמעותיים שיסייעו בשיקום ובכיסוי ההוצאות. יחד עם ההליך המשפטי והממסד הרפואי, תפקיד המשפחה הוא מרכזי, והום יכולים להבטיח שמירה מיטבית על זכויות הילד מול המערכות השונות, עד להשגת הפיצוי הראוי.