בית המשפט פסק: פועל בניין יזכה בפיצוי גבוה לאחר שנפל מגובה באתר עבודה

בית משפט השלום בחדרה קבע לאחרונה כי פועל מהשטחים, שנפצע קשה לאחר שנפל מגובה של כשלושה מטרים באתר בנייה, יפוצה בסכום של כ-380 אלף שקלים. המקרה חושף את האחריות הרבה המוטלת על מעסיקים בכל הנוגע לבטיחות עובדים בענף הבנייה, ואת הדרך בה פועל החוק במקרים של תאונות עבודה חמורות.

אירוע התאונה באתר בנייה

המקרה אירע במהלך שנת 2018 בפרויקט מגורים בעיר מרכזית, כאשר הפועל, בן 47, עבד באתר הבנייה במסגרת פרויקט לחיזוק ושיפוץ מבנים. ביום התאונה התבקש לעלות בעזרת סולם מקומת מרפסת אל פיגום בגובה רב, על מנת להמשיך בעבודות שנדרשו ממנו. הוא ירד דרך הסולם כדי להביא ציוד, אך הסולם החל להתנדנד ולבסוף התמוטט, וכתוצאה מהנפילה נחבל קשות.

• הפועל איבד את הכרתו ופונה במצב קשה למיון בית חולים.
• בבדיקות רפואיות אובחנו אצלו פגיעות אורתופדיות במספר אזורים בגוף.
• המוסד לביטוח לאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה והוא קיבל קצבאות בהתאם.

ההליך המשפטי וטענות הצדדים

בתביעה שהגיש נגד החברה היזמית המעסיקה וחברת הביטוח שלה, טען הפועל כי התאונה נגרמה בשל רשלנות המעסיק שלא דאג לספק אמצעי מיגון תקניים ובטוחים. לדבריו, הקפדה פחותה על בטיחות העובדים, ביניהם שימוש בסולם לא תקני שלא היה מעוגן כראוי, היוו את הגורמים הישירים לאירוע המצער.

החברה הנתבעת טענה מנגד כי לא התרשלה, ואף העלתה אפשרות שמישהו מהעובדים באתר ניתק את הסולם, דבר שכביכול הוביל להתמוטטותו. לטענתה, לא הייתה לה שליטה מלאה בכל הנעשה באתר בכל רגע נתון, ולא הוצגו הוכחות ברורות בנוגע לסיבת הנסיבות המדויקת לתאונה.

מסקנות פסק הדין

השופטת דחתה את טענות החברה וציינה כי הספקולציה שמישהו פירק את הסולם אינה מבוססת. בפסק הדין נכתב כי חובת המעסיק היא לדאוג לסביבת עבודה בטוחה, להנחות את עובדיו כיצד לפעול בגובה וכן לפקח כי העובדים מצוידים ומוגנים באמצעים הולמים ומותאמים לסיכון.

• השופטת קבעה שרק קסדה ונעלי עבודה אינם מספיקים במקרים של עבודה בגובה, ועל המעסיק היה לספק רתמת בטיחות וציוד מגן נוסף.
• הסולם שסופק לעובד לא היה מעוגן כנדרש והיה נתון לתזוזות מסוכנות.
• היעדר פיקוח מתאים מצד החברה היזמית הוביל, בפועל, להתרחשות התאונה.

בהמשך קבעה השופטת כי התרשלות החברה הובילה לנזקיו של הפועל. על כן, הוטל על החברה וחברת הביטוח שלה לשלם פיצויים בגין הפסדי שכר עתידיים, עלויות טיפולים רפואיים, ועזרת צד שלישי שנזקק לה בתקופה שלאחר התאונה.

גובה הפיצוי וסכומים נוספים

בית המשפט חייב את הנתבעות בתשלום פיצוי בסך 302,122 שקלים בעקבות הנזקים, בתוספת 77,015 שקלים הוצאות משפטיות. לבסוף, הופחת מהסכום קיזוז הכסף שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בסך 81,283 שקלים, בהתאם להוראות חוק. כך מסתכם סך הפיצוי שנפסק לכמעט 380 אלף שקלים.

• הפועל קיבל חלק מהסכום מביטוח לאומי בשל ההכרה באירוע כתאונת עבודה.
• פסק הדין מדגיש כי אחריות המעסיק אינה מסתיימת בכך שעובדיו משתמשים בקסדה או נעלי עבודה בלבד, אלא עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים לשמירה על שלומם.

משמעויות המקרה עבור ענף הבנייה

בצד ההכרה בפגיעה האישית של הפועל, מעלה פסק הדין שאלות רחבות יותר לגבי סטנדרט הבטיחות הנדרש באתרי בנייה בישראל. שיפור תנאי הבטיחות והקפדה על אמצעי מיגון מותאמים יכולים לצמצם בצורה ניכרת תאונות קשות ולעיתים אף קטלניות, שמתרחשות בענף זה בתדירות גבוהה.

• מקום העבודה מחויב לפקח על התנהלות העובדים ולספק הדרכות בטיחות סדירות.
• חשוב לוודא תקינות הציוד בשטח ומוכנותו בכל רגע נתון.
• תאונה מסוג זה מראה את חומרת תוצאות ההתעלמות מהנהלים הבסיסיים.

המקרה גם ממחיש את החובה המוסרית והמשפטית של מעסיקים כלפי כלל העובדים, לרבות עובדים מהארץ ומחוצה לה, ואת הצורך ביישום נהלים מחמירים ללא פשרות.

סיכום

פסק הדין ממשיך להדגיש את חיוניותה של הקפדה על כללי בטיחות באתרי בנייה, למניעת קיפוח חיי אדם ופגיעות חמורות. עובדים זכאים לסביבה בטוחה ולגיבוי מצד המעסיקים והמחוקק – וחובת הפיקוח אינה מסתיימת בזימון עובד לאתר העבודה, אלא מחייבת ליווי, ניטור והקנייה מתמדת של נהלי בטיחות.

בכך הופך בית המשפט לשחקן מרכזי בעיצוב תקן ההתנהלות בענף, ושולח מסר חד משמעי לגבי אחריות המעסיקים במקרה של הפרת חובת הבטיחות.