בית המשפט חייב את "הפול" לפצות נפגע תאונה ב-2.5 מיליון שקלים

פסק דין שניתן לאחרונה במחוזי חיפה קובע כי מאגר הביטוח הממלכתי "הפול" חויב לשלם סכום פיצוי גבוה בעקבות תאונת דרכים קשה שבה נפגע צעיר באופן חמור. בית המשפט דחה את טענות חברת הביטוח בנוגע להכחשת הכיסוי הביטוחי והשליך אחריות ישירה על החברה כלפי הנפגע.

רקע: תאונת שטח שהובילה לנכות קשה

התאונה התרחשה בפברואר 2020 באזור הצפון, כאשר צעיר בשנות השלושים לחייו נסע ברכב שטח יחד עם קרוב משפחתו. במהלך נסיעה בשטח, הרכב התהפך שוב ושוב ונעצר על צידו. כתוצאה מכך, נפצעה ידו השמאלית באופן חמור. מייד לאחר האירוע פונה הנפגע באמבולנס לבית חולים, שם עבר שורה של טיפולים שכללו ניתוח מורכב.

• הצעיר סבל משברים קשים בידו ונדרש להשתלה ולקיבוע.
• בהמשך עבר שיקום ממושך בעקבות פגיעות אורתופדיות.
• מומחים שמונו מטעם בית המשפט קבעו כי הוא נותר עם נכות קבועה, גם גופנית וגם נפשית.

המאבק המשפטי: האם הרכב היה מבוטח?

בתביעה שהגיש נגד "הפול" טען הצעיר כי רכב השטח שבו נהג היה מבוטח במאגר הביטוחי. חברת הביטוח טענה להגנתה כי לא הוכח שמדובר באותו כלי מבוטח ואף הכחישה את כל אחד מנזקיו של התובע.

• "הפול" הציגה סרטוני תצפית שנעשו על התובע, שבהם הופיע כשהוא נוהג רכב, אוכל ומנהל אורח חיים עצמאי, בניסיון להוכיח כי לא נגרמה מגבלה ממשית.
• החברה העלתה תהיות מדוע קרוב המשפחה שהיה מעורב בתאונה לא פנה אף הוא לקבל פיצוי ביטוחי.

עם זאת, בית המשפט בחן את כלל הראיות וקבע כי קיימות אינדיקציות ברורות המאשרות את גירסת הנפגע, ובכללן תיעוד רפואי מזמן אמת המתאר את נסיבות התאונה והפציעה. בהעדר ראיה סותרת מצידה של חברת הביטוח, נקבע כי היא אחראית לפצות את התובע.

שאלת הנזק: פגיעות משמעותיות והשפעה משפחתית

בדיון על היקף הנזק נבחנו השפעות התאונה הן במישור הפיזי והן ברמה הנפשית. מומחה בתחום בריאות הנפש קבע כי בעקבות התאונה פיתח התובע תסמינים פוסט-טראומטיים וכן סבל ממצוקה רגשית, חרדה ודיכאון. בת זוגו של הנפגע העידה אף היא, ותיארה שינוי מהותי בהתנהלותו והפיכתו למוגבל עד כדי תלות בה לצרכי היום יום.

• היא סיפרה כי נדרשה לסייע לו ברחצה, בלבוש ובהאכלה.
• לטענתה, התובע הפך לאדם עצבני ומתקשה לשוב למסגרת תעסוקתית.

הכרעת בית המשפט: אחריות ופיצוי כספי משמעותי

השופטת דחתה את קו ההגנה של "הפול", וקבעה כי היא לא הצליחה להוכיח טענותיה בנוגע לזהות הרכב המבוטח. יתרה מכך, היא ציינה כי הגינות קרוב המשפחה – שלא תבע אף שיכול היה – דווקא מחזקת את מהימנות גרסת הנפגע, ושוללת חשד לניסיון הונאה.

• לאור הראיות שנאספו בזמן אמת – הן רפואיות והן עדים – הוכח קשר ישיר בין הפציעה לבין התאונה שעליה חלה הפוליסה.
• בהתאם לכך, חויבה חברת הביטוח לשלם פיצוי בסכום כולל של 2,470,581 ש"ח, הכוללים הפסדי שכר, עזרת צד שלישי, עלויות רפואיות והוצאות נוספות.
• בנוסף, הוחלט כי על החברה לשאת גם בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין.

משמעות המקרה והשלכותיו

המקרה מחדד את החשיבות שבאיסוף ראיות יסודיות במקרים של תאונות דרכים עם פגיעות קשות, ובמיקוד תשומת הלב להוכחת הקשר הישיר בין הרכב, הפוליסה והאירוע. טענות הגנה בנוגע לזהות הרכב המבוטח דורשות יסוד מוצק, ומקום שבו אין ראיה ברורה לסתירה – בית המשפט יעדיף את גירסת התובע, אם זו מלווה בתיעוד מזמן אמת ועדים אמינים.

תיק זה גם ממחיש כי בתי המשפט אינם ממהרים לקבל טענות הכחשה כוללניות מצד חברות הביטוח, בייחוד כאשר אין ראיות נגדיות ממשיות. במקרים בהם הנפגע נותר עם נכות ופגיעה תפקודית משמעותית, הפיצוי הכספי יכול להגיע לסכומים נכבדים, בהתאם לאובדן ההכנסה, העלויות הרפואיות ועזרת הזולת.

לסיכום, פסק הדין שב ומחדד את אחריות מבטחי החובה כלפי נפגעי תאונות הדרכים, וקובע סטנדרט ראייתי מוגדר הן לנפגעים והן לחברות הביטוח.