כיצד מתמודדים עם סירוב להוציא צו הרחקה לפי סעיף 126?

במקרים של חשש לאלימות או הטרדה, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה להוציא צו הרחקה. סעיף 126 לחוק, שנוגע להוצאת צווים מעין אלו, מעורר לעיתים שאלות ודיונים לגבי התנאים והאפשרויות השונות. מה קורה כאשר הבקשה נדחית? כיצד ניתן לפעול במצב כזה? המאמר שלפניכם מסביר מהן הזכויות והאפשרויות המשפטיות העומדות לנפגעים ולמבקשים.

מהו צו הרחקה לפי סעיף 126?

צו הרחקה הוא כלי משפטי שבו רשאי בית המשפט להורות לאדם להימנע מלהתקרב או ליצור קשר עם אדם אחר. במקרים רבים מדובר בסכסוכים במשפחה, בשכנות או במערכות יחסים אחרות, המתדרדרות עד לכדי חשש לפגיעה פיזית או נפשית.

• צו הרחקה מונפק כאשר קיים יסוד סביר לחשש מפגיעה של מבוקש כלפי מבקש.
• במסגרת ההליך, בוחן בית המשפט את טענות הצדדים ואת הראיות שמוצגות בפניו, בטרם יקבע אם ליתן את הצו.
• סעיף 126 מאפשר לבית המשפט להוציא צו הרחקה בנסיבות מיוחדות ולהפעיל שיקול דעת נרחב.

כיצד מגישים בקשה לצו הרחקה?

כל אדם שמרגיש מאוים או מופעל עליו לחץ יכול להגיש בקשה לבית המשפט להוציא צו הרחקה. הבקשה תכלול בדרך כלל תיאור מפורט של האירועים והסיבות שבגללן מתבקש הצו.

• את הבקשה מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט שלום (בהתאם לנסיבות).
• לבקשה יש לצרף הצהרה על הנסיבות, ולהביא מסמכים או ראיות התומכות בטענות (כגון עדויות, התכתבויות ועוד).
• לאחר הגשת הבקשה, מתקיים דיון קצר יחסית, בו שני הצדדים משמיעים את טיעוניהם והראיות נבדקות.
• אם מדובר במצב חירום, ניתן לעיתים להוציא את הצו במעמד צד אחד (ללא הודעה מוקדמת לצד השני), אך בדרך כלל מתקיים דיון בהשתתפות שני הצדדים.

מה קורה אם הבקשה נדחתה?

דחיית בקשה לצו הרחקה אינה סוף פסוק. ברוב המקרים, כשבית המשפט מחליט שלא להוציא צו, הוא מנמק את החלטתו. לדחייה עשויות להיות מספר סיבות עיקריות:

• היעדר ראיות מספיקות לחשש הממשי ממנו חושש המבקש.
• התרשמות כי מדובר במחלוקת רגילה בין צדדים, שאינה מצדיקה את הצו.
• מצב שבו ברור לבית המשפט שמדובר בניצול לרעה של צווי ההרחקה ככלי לניגוח או לנקמה.

במקרים כאלה, ניתן לשקול להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. ערעור הוא בקשה לבחון מחדש את החלטת בית המשפט, כאשר לעיתים מדובר בערכאת הערעור (כגון בית המשפט המחוזי על החלטת השלום). יש להגיש את הערעור תוך פרק זמן קצר, לכן חשוב לפעול במהירות במידת הצורך.

• הגשת ערעור מחייבת נימוקים המבוססים היטב, ומומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום.
• בערעור ייתכן כי בין הטיעונים יושם דגש על ראיות חדשות, אי קיום שיקול דעת מספיק או טעות בפרשנות העובדתית.

אפשרויות נוספות לאחר דחיית הבקשה

אם הבקשה לא התקבלה, עדיין ישנם צעדים נוספים שניתן לנקוט בהם:

• חידוש הבקשה – אם מתגלים פרטים חדשים או מתפתחות נסיבות חדשות, ניתן להגיש בקשה נוספת.
• פניה לגורמי סיוע – במצבים של אלימות במשפחה או חשש לפגיעה, ניתן לקבל תמיכה מעובדת סוציאלית, מרכזי הגנה או משטרה.
• הגברת תיעוד – במידה וישנם אירועים נוספים, חשוב לתעד כל הטרדה או איום.

לעיתים מזומנות, לצד פנייה לבית המשפט, מומלץ לשקול גם הליך גישור במטרה למצוא פתרון מחוץ לכותלי בית המשפט.

ההשלכות של דחיית הבקשה

סירוב בית המשפט להוציא צו הרחקה עלול להשפיע על התחושה האישית והביטחון של המבקש. עם זאת, חשוב להבין שהדחייה אינה סופית ויש אפשרות לנסות ולנקוט בדרכים נוספות להבטחת ביטחון ופיקוח.

• המשך פנייה לרשויות אכיפה במקרה של הסלמה.
• יעוץ משפטי מתמשך, התאמת אסטרטגיה משפטית לכל התפתחות.
• שימור מערכת ראיות ותיעוד להמשך.

סיכום

הליך בקשה לצו הרחקה הוא מהותי במקרים של חשש לאלימות או הטרדה, אך לעיתים נתקלים בהחלטה שלילית של בית המשפט. גם כאשר הבקשה נדחית, קיימות דרכי פעולה נוספות באמצעות ערעור, חידוש הבקשה וסיוע מגורמים מקצועיים. כל מקרה נבחן לגופו, והמערכת שואפת לאזן בין זכויות הפרט לבין ההגנה הנדרשת לכל אדם בסיכון.