הפחתת עונש מאסר בתיק החזקת סמים: כיצד ביהמ"ש התחשב בנסיבות אישיות?

במערכת המשפט הפלילי בישראל, לעיתים עולה שאלה עקרונית – האם יש מקום להקל בעונשם של נאשמים בעבירות סמים נוכח נסיבותיהם האישיות? מאמר זה סוקר מקרה מייצג שבו הופחת עונשו של נאשם בעבירת החזקת סמים שלא לשימוש עצמי, ומתאר את שיקול הדעת השיפוטי ואמות המידה שנשקלו.

רקע: תיק החזקת סמים

הנאשם, גבר בן 69, נתפס כשברשותו סם מסוכן בכמות של 16 גרם, אשר על פי הערכות המשטרה הייתה מיועדת למטרות שאינן לשימוש עצמי. על פי האישום נגדם, החשוד נעצר במהלך פעולה יזומה של המשטרה אשר התמקדה במניעת הפצת סמים בקרב האזור בו התגורר.

• בישראל, החזקת סם שלא לשימוש עצמי נחשבת לעבירה חמורה שעונשה עלול להגיע לעונשי מאסר ארוכים, בהתאם לכמויות ולנסיבות.
• באותו תיק, החזיק הנאשם 25 גרם של סם נוסף בכיסו ביום אחר, מה שחיזק את טענת המדינה שמדובר בהתנהלות שיטתית.

כתב האישום ומהלך ההליך המשפטי

ההליך הפלילי הגיע לסיומו בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בתאריך 12 בספטמבר 2020, בו הורשע הנאשם, בין היתר, בעבירה של החזקת סם בכמות מסחרית. במהלך שמיעת הטיעונים לעונש, ביקשה התביעה להטיל עליו עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים, והציגה פסיקה קודמת התומכת בגישה מחמירה בעבירות מסוג זה.

• במעמד הטיעונים לעונש, טען סנגורו של הנאשם כי הלקוח סובל מבעיות בריאותיות קשות, שחלקן כרוניות, המצריכות טיפול רפואי יומיומי.
• כמו כן הועלו טענות בדבר גילו המבוגר, שאינו בוחן מציאות בצורה מלאה, וכי אינו מעורב בעבירות נוספות מעבר לאלה המיוחסות לו.

שיקולי בית המשפט

בית המשפט דן בנסיבות הייחודיות של המקרה, תוך איזון בין חומרת העבירה, הצורך להרתיע מפני עבירות סמים, והנסיבות האישיות של הנאשם. השופט התייחס לעובדה שמדובר באדם נטול עבר פלילי משמעותי, וכי מכלול הנסיבות האישיות – בעיקר מצבו הבריאותי הקשה, נטילתו תרופות באופן קבוע וגילו – מצדיקים סטייה מהענישה המקובלת במקרים דומים.

• השופט ציין גם שיקולים של שיקום – כלומר, הרצון למנוע את הידרדרות הנאשם למעגל עברייני ולסייע לו להשתקם.
• כמו כן, הודגשו תלותו הרבה של הנאשם בבני משפחתו ויכולתו המוגבלת להתמודד עם מאסר ממושך.
• עם זאת, בית המשפט הבהיר כי הסמים בהם החזיק לא הוגדרו כמסוכנים במיוחד במסגרת פסק הדין, דבר שהוביל לאפשרות לגזירת עונש קל יותר.

הכרעת הדין והעונש שנגזר

בית המשפט גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בלבד – הפחתה משמעותית לעומת דרישת התביעה. בהחלטת הענישה הוזכר גם כי על הנאשם לשלם קנס כספי בסך 4,000 שקלים, וזאת במטרה להדגיש את חומרת העבירה ולאותת לציבור כי עבירות מן הסוג הזה ייענו בתגובה הולמת.

• תקופת המאסר שנגזרה קצרה ב-3 חודשים מהעונש המינימלי לו ביקשה התביעה.
• בהחלטה נאמר כי ישנה חשיבות רבה לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, ולאפשר לבתי המשפט גמישות במקרה של אנשים הזקוקים לשיקום ואינם מהווים סכנה ממשית לחברה.
• הנאשם לא חויב בריצוי עונש מאסר על תנאי, אך הוזהר כי כל עבירת סמים נוספת תוביל להחמרה משמעותית בענישה.

משמעות והתייחסות משפטית רחבה

המאבק בעבירות סמים מלווה ברטוריקה תקיפה מצד בתי המשפט, המשדרים מסר מרתיע לציבור הרחב. יחד עם זאת, מפסיקות בתי המשפט עולה כי כאשר עומדות נסיבות אישיות ייחודיות וחריגות – קיימים מקרים בהם ניתן להקל בגזירת העונש.

• הדבר תלוי, בין היתר, בעובדות המקרה: האם מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, באדם שמגלה חרטה, במי שמתמודד עם מגבלות רפואיות חמורות וכו'.
• במשפט הישראלי, לבית המשפט נתונה סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת בענישה, מתוך מטרה להגיע לתוצאה מאוזנת ולשרת את עקרון הצדק וההגינות.

סיכום

עבירות סמים נותרות בתחום הענישה החמורה בישראל, אולם קיימת אפשרות להקל בעונש כאשר מתקיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן. המקרה המתואר ממחיש כיצד נבחן כל תיק על פי פרטיו, ומדגיש את חשיבות בחינת מצבו האישי של הנאשם וצורכי השיקום בצד הצורך בהרתעה. במילים אחרות, דמותו של הנאשם והקשרו האישי עלולים, במקרים מסוימים, להשפיע על גובה הענישה, מבלי לפגוע בעקרון ההגנה על הציבור.