המחוזי: איגוד רואי החשבון יירשם כחברה לתועלת הציבור; לרשם ההקדשות סמכות לאכוף את הרישום

בית המשפט המחוזי קבע כי איגוד רואי חשבון הפועל כתאגיד ללא הון מניות, יידרש להירשם כחברה לתועלת הציבור, וכי לרשם ההקדשות מוקנית סמכות להורות על רישום כפוי כאשר מתקיימת ההגדרה שבדין. נקבע עוד כי עצם היות האיגוד גוף מקצועי הדואג לרווחת חבריו אינה שוללת את אופיו הציבורי, וכי על פעילות מסוג זה לחול פיקוח הדוק שנועד להבטיח שימוש ראוי בכספים לקידום מטרותיו הציבוריות של האיגוד.

הרקע לעתירה

ההליך החל בעתירה מנהלית שהגיש "איגוד רואי החשבון הארצי" (שם בדוי לצורך הדיווח) נגד רשם ההקדשות הממשלתי. לשיטת העותר, החלטת הרשם להורות על רישום האיגוד כחברה לתועלת הציבור, בתוך פרק זמן קצר ובהיעדר הסכמתו, חרגה מסמכות. בית המשפט נתן תחילה צו ביניים לעיכוב ההחלטה עד להכרעה, אך בסופו של דבר דחה את העתירה וקיבל את עמדת הרשם.

לפי התשתית העובדתית שנפרשה בפסק הדין, האיגוד התאגד עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת כחברה בע"מ בערבות, ללא הון מניות וללא חלוקת רווחים. כבר בעת הרישום אושר לו להותיר את שמו ללא הסיומת "בע"מ", לאחר שהתחייב בתקנון לאסור חלוקת רווחים ולפעול למטרות שאינן עסקיות. בשנים האחרונות עודכן התקנון, הוגדרו מטרותיו באופן שונה, ונקבע מנגנון מניות נומינלי המשקף את מספר החברים – כל חבר כמחזיק מניה אחת. על רקע שינויים פנימיים וניהוליים פנו חברים שונים לאגף רשם ההקדשות וביקשו לבחון אם האיגוד מחויב ברישום כחברה לתועלת הציבור.

על פי הדין, חברה העונה להגדרת "חברה לתועלת הציבור" חייבת ברישום יזום במרשם הייעודי. אם אינה עושה כן, רשאי רשם ההקדשות להורות על רישום כפוי – הליך שבו המדינה משלימה את הרישום מכוח החוק, ללא תלות בעמדת החברה.

טענות הצדדים

• טענת העותר: פעילות האיגוד אינה ציבורית מובהקת. ההצטרפות כרוכה בתשלום דמי חבר, השירותים ניתנים לחברים בלבד, ולפיכך מדובר בגוף פרטי פנימי הפועל לטובת קהילתו המקצועית. לשיטתו, אין הצדקה להכפיפו למשטר הפיקוח החל על חברות לתועלת הציבור.
• עמדת רשם ההקדשות: מטרות האיגוד – כפי שהוגדרו בתקנון וכפי שהן מיושמות בפועל – הן מטרות ציבוריות. גם אם חלק מהפעולות מתמקדות בהסדרת מקצוע ראיית החשבון ובקידום רווחת החברים, עדיין מדובר בציבור רחב ובלתי מסוים. בנוסף, האיגוד נהנה מהטבות מס וממעמד מלכ"ר, לרבות פטור מסוים כהגדרת "ארגון מקצועי" בפקודת מס הכנסה והכרה לעניין חוק מס ערך מוסף. בנסיבות אלה, קמה סמכות לרשם להורות על רישום כפוי, אף אם החברה לא מילאה את חובתה להירשם מיוזמתה.

פסק הדין: הרישום הכפוי כדין

השופט הבכיר שדן בתיק דחה את העתירה. נקבע כי חברה שעומדת בהגדרת חברה לתועלת הציבור על פי תקנונה ומטרותיה – חייבת ברישום כזו, ותיחשב ככזו גם אם טרם נרשמה בפועל. החובה אינה טכנית בלבד: זהו מנגנון רגולטורי שנועד להבטיח שקיפות, ניהול תקין ושימוש ייעודי בכספים, לעיתים מכספי ציבור, לצורך קידום המטרות הציבוריות.

בית המשפט עמד על כך שאי-עמידה בחובה להירשם עלולה לגרור השלכות ממשיות, לרבות אחריות נושאי משרה, ואף במקרים המתאימים הרמת מסך. לשון אחר: חברה שאמורה להיות בפיקוח ציבורי לא יכולה להשתחרר ממנו בפעולות חד-צדדיות, כגון שינוי דפוסי פעילות או הגדרת מטרות מעורפלת. אחרת, נפגעת ההסתמכות של גורמים שהעבירו לה כספים מתוך ציפייה למסגרת פיקוח.

נקבע כי הדין אינו קובע מנגנון שגרתי ל"יציאה" מסטטוס של חברה לתועלת הציבור, ודאי לא ללא אישור בית משפט. בנוסף, הובהר כי חברות שקיבלו בעבר פטור מהוספת הסיומת "בע"מ" לשמן – בשל אופיין הציבורי והאיסור על חלוקת רווחים – עשויות להיחשב כחברות לתועלת הציבור לפי הדין הקיים, אלא אם ניתן להן פטור מפורש מהחובה הזו. בהינתן שהאיגוד דנן נהנה מפטור היסטורי מהסיומת, מצא בית המשפט כי הדבר תומך במסקנה בדבר חובת הרישום.

בית המשפט הוסיף כי גם בבחינה מהותית של פעילות האיגוד לא מתקבלת תוצאה אחרת: אף שמדובר באיגוד מקצועי, היקף הפעילות, השפעתה על מקצוע ראיית החשבון ועל מתעמליו, וכן ההיבטים הציבוריים של הגנת אינטרס הציבור במקצועות הפיננסיים – מציבים את האיגוד בתוך הקטגוריה של מטרות ציבוריות.

סיומת "בע"מ", פיקוח ציבורי ומה שביניהם

הסיומת "בע"מ" מסמנת בדרך כלל תאגיד עסקי שמטרתו חלוקת רווחים לבעלי מניותיו. כאשר תאגיד פועל ללא כוונת רווח, אוסר על חלוקת רווחים ומשרת מטרה רחבה שאינה מסחרית, הדין מאפשר, במקרים מתאימים, לוותר על הסיומת. הוויתור הוא רמז מובהק לאופי ציבורי, ולכן הוא משתלב ברציונל של רישום כ"חברה לתועלת הציבור" והכפפת הגוף לפיקוח ייעודי.

• פיקוח על חברות לתועלת הציבור כולל דרישות ניהול, דיווח ושקיפות מוגברות.
• הפיקוח מבטיח שכספים שהועברו מתוך הסתמכות על אופיו הציבורי של הגוף ינוצלו למטרות שלשמן ניתנו.
• מוסד הרישום הכפוי נועד לאכוף את הדין כאשר תאגיד נמנע מרישום יזום למרות היותו עומד בהגדרה.

הטבות מס והקשר הציבורי

נקודה מרכזית נוספת בפסק הדין נוגעת למיסוי. האיגוד הוכר כמלכ"ר לפי חוק מס ערך מוסף ונהנה מהטבות מס במסגרת "ארגון מקצועי" בפקודת מס הכנסה – הטבות שחלות גם על הכנסות מדמי חבר. בית המשפט הדגיש כי הטבות אלה נושאות גוון ציבורי מובהק, שכן הן מצמצמות את נטל המס המוטל על הגוף וממילא מממנות, בעקיפין, את פעילותו. משכך, מתחזק הצורך בפיקוח מערכתי שיבטיח שימוש נאות בכספים ותיאום בין מקורות המימון לבין המטרות הציבוריות.

עוד העיר בית המשפט כי בהינתן איסור חלוקת רווחים ובשים לב לכך שכל חבר משלם דמי חבר בסכום יחסי מצומצם, לעיתים אין לחברים הבודדים תמריץ מספק לפקח על הנעשה בכספי האיגוד. כאן נכנס משטר הפיקוח הציבורי לחסר, וממלא את החלל באמצעות כללי ממשל תאגידי, מנגנוני ביקורת, והוראות דיווח.

השלכות מעשיות ולוחות זמנים

בהתחשב בהשלכות הארגוניות והניהוליות הכרוכות ברישום כחברה לתועלת הציבור, קבע בית המשפט תקופת היערכות. ההחלטה המנהלית תחול ממועד עתידי קבוע, כדי לאפשר לאיגוד להסדיר נהלים, לתקן מסמכי יסוד, להתאים מנגנוני ניהול ולצמצם פגיעה תפעולית.

• הכנת תקנון תואם: הבהרת מטרות ציבוריות ואיסור חלוקת רווחים.
• ממשל תאגידי: מינוי נושאי משרה בהתאם לדרישות הדין, קביעת מנגנוני בקרה פנימיים והתקשרות עם ועדת ביקורת או מבקר פנימי.
• שקיפות ודיווח: אימוץ נהלים למעקב אחרי שימושים בכספים, פרסום דוחות והקפדה על כללי מרשם חברות לתועלת הציבור.
• התאמות מס: שימור הטבות המס והלימה בין ההכרה המיסויית לבין אופי הפעילות.

הסבר מושגים משפטיים בקצרה

• חברה לתועלת הציבור: תאגיד ללא מטרת רווח שמקדם מטרות ציבוריות, כפוף לפיקוח ייעודי ולמשטר דיווח ושקיפות מוגברים.
• רישום יזום: החובה של החברה העומדת בהגדרה להירשם מרצונה בפנקס הייעודי.
• רישום כפוי: סמכות הרשם להשלים רישום כאשר החברה נמנעת מלעמוד בחובתה, אף ללא הסכמתה.
• נושאי משרה: מנהלים, דירקטורים ובעלי תפקידים בכירים בתאגיד, הנושאים בחובות אמון וזהירות.
• הרמת מסך: סעד חריג שבמסגרתו בית המשפט מייחס חובות של החברה לבעלי השליטה או לנושאי משרה, בנסיבות המצדיקות זאת.
• ארגון מקצועי: גוף המאגד בעלי מקצוע ומייצג אותם; לעיתים הדין מעניק לו הקלות מס ומעמד מלכ"ר.

האם איגוד מקצועי יכול להיות גוף ציבורי?

בית המשפט השיב בחיוב. קיומה של מטרה ציבורית אינו מחייב שהפעילות תשרת את כלל הציבור במדינה; די בכך שהיא מופנית לציבור רחב ובלתי מסוים. איגוד מקצועי של רואי חשבון, המכוון להעלאת רמת המקצוע, להגנה על אתיקה מקצועית ולשירותים הנלווים לכך, משפיע בפועל על שוק השירותים הפיננסיים ועל אמון הציבור באינפורמציה חשבונאית. לפיכך, ניתן לראות בו גוף בעל מטרות ציבוריות, גם אם השירותים ניתנים בעיקר לחבריו.

ההכרעה משדרת מסר ברור גם לאיגודים מקצועיים נוספים: הטבות מס, מעמד מלכ"ר והתחייבות ללא חלוקת רווחים – כל אלה מחזקים את הזיקה למטרות ציבוריות ומטים את הכף לכיוון רישום כחברה לתועלת הציבור ועמידה בפיקוח הרגולטורי הנגזר מכך. מי שמבקש ליהנות מהיתרונות הציבוריים, צריך לקבל גם את חובת האחריות, השקיפות והפיקוח.

לסיום, בית המשפט הותיר את החלטת הרשם על כנה וקבע מנגנון יישום מדורג כדי לאפשר התארגנות. המשמעות המעשית היא שהאיגוד יתנהל מעתה כתאגיד ללא כוונת רווח הכפוף לפיקוח מוגבר, בהתאם לדין ולמטרותיו הציבוריות המוצהרות.

סיכומו של דבר: העתירה נדחתה. לרשם ההקדשות סמכות לאכוף רישום כחברה לתועלת הציבור כאשר מתקיימת ההגדרה בדין, ואיגוד מקצועי אינו מוחרג מכך. ההכרעה מדגישה את חשיבות ההגנה על כספים בעלי גוון ציבורי ואת הצורך לוודא כי הם משמשים אך ורק לקידום המטרות הציבוריות שלשמן ניתנו.