בית המשפט: לולן מהגליל זכאי לסובסידיה גם אם אינו בעל הנחלה

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי באזור הצפון קובע כי חקלאי מהגליל אשר מגדל עוף ביצים זכאי לקבל תמיכה כספית בהתאם לחוק הגליל, אף על פי שאינו רשום כבעל הנחלה בה פועל הלול שלו. החלטה זו מהווה תקדים מבחינת קביעת הזכאות לסובסידיות ממשלתיות בענף החקלאות.

רקע המקרה

התיק נסוב סביב מקרה של תושב יישוב בגליל, אשר לאחר מות אביו ניהל את המשק החקלאי של משפחתו, ובו לול תרנגולות ומכסת ייצור ביצים. למרות שהאח השני של המערער הוכרז כבן ממשיך בנחלה, נקבע כי המערער שולט באמצעי הייצור החקלאיים לרבות הלול, מכסת הביצים והפטם. לולן זה פנה לקבלת תמיכה כלכלית מהמדינה, אך בקשתו נדחתה בטענה כי איננו רשום בפועל כבעל המשק.

לפני כשנתיים הודיע מנהל אגף גורמי ייצור במשרד החקלאות כי אין בכוונתו להעניק למערער את התמיכה הכספית, וזאת מהנימוק שהוא אינו מופיע כרשום על הנחלה. בעקבות זאת הוגש ערעור בהקשר לסוגיה לבית המשפט.

הטיעונים המרכזיים

המערער טען כי אף שאינו רשום כבעל הנחלה, הוא מחזיק הלכה למעשה בלול ובאמצעי הייצור הדרושים לקיום הפעילות החקלאית. לטענתו, בכך מתקיימים התנאים המהותיים הנדרשים לצורך קבלת התמיכה הכספית שמציע חוק הגליל לחקלאים בפעילות דומה.

מנגד, משרד החקלאות התבסס על פרשנותו את החוק, לפיה רק מי שרשום בפועל כבעל הנחלה או המשק רשאי ליהנות מהסובסידיה. העמדה הרשמית של המדינה הייתה שמכסת הביצים יכולה להירשם על שם המערער, אך הדבר אינו מעניק לו מעמד של בעלים על המשק – ולכן הוא אינו זכאי לתמיכה הממשלתית מכוח החוק.

הכרעת בית המשפט וההשלכות

בית המשפט בחן את סעיף 2(ה) לחוק, אשר קובע כי לבעל מכסה לייצור ביצים בגליל תינתן סובסידיה רק אם הוא מתגורר קבע באזור ומייצר את הביצים באחת החלופות, בין היתר "במשק שלו". המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב פרשנות מושג "משק שלו" – האם די בהחזקה ובניהול בפועל של המשק, או שמא היות האדם רשום כבעל הנחלה הכרחי על פי החוק.

השופט העדיף את פרשנותו של הלולן, לפיה על פי לשון החוק, די בכך שהמגדל מחזיק ומפעיל את הלול, אף אם הנחלה אינה רשומה על שמו. נקבע כי המונח "במשק שלו" עשוי להתייחס גם למי שמפעיל את המשק הלכה למעשה, ולא רק למי שמופיע רשמית כבעל הנחלה על פי הרישום הפורמאלי. עוד הבהיר בית המשפט כי חוק הגליל נועד לעודד חקלאות באזור ולחזק את המשקים העצמאיים, ולכן יש להתייחס לתכלית זו בעת פרשנותו.

• ההחלטה מבדילה בין בעלות פורמאלית לבין שליטה, ניהול ושימוש בפועל במשק החקלאי.
• המטרה היא למנוע מצב שבו אנשים המנהלים בפועל את הלולים וחיים במקום נותרים ללא זכאות, רק בשל היעדר רישום טכני.
• ההכרה בזכות לתמיכה גם ללא רישום בעלות תסייע למנוע סכסוכים מיותרים בין בני משפחה על זכאות לסובסידיות.

הנימוקים לאישור הערעור

בית המשפט הבהיר כי בהתאם לנסיבות, פער בין רישום פורמאלי לבין המציאות בפועל בשטח אינו צריך למנוע זכאות לסובסידיה, כל עוד מדובר במי שמפעיל ומחזיק בפועל במשק החקלאי. הובהר כי יש להבחין בין אדם שהוא "יזם חיצוני" לבין מי שחי, מגדל ופועל בלול, מתוך מגורים קבועים באזור – כפי שעושה המערער במקרה זה. ההחלטה מדגישה את חשיבות ההשתלבות בקהילה החקלאית המקומית ותורמת לקידום מדיניות עידוד ההתיישבות בגליל.

סיכום והשלכות רוחב

לסיכום, פסק הדין משקף שינוי משמעותי במערכת היחסים שבין המדינה לחקלאים הפועלים בפועל במושבים ובנחלות, לאור האילוצים המשפחתיים והמשפטיים הנפוצים בענפי החקלאות. בית המשפט קבע כי יש להסתכל על בעלות וניהול המשק לא רק במונחים פורמאליים של רישום, אלא גם בהיבט התפעולי והחברתי-קהילתי של המגדל במקום. מעבר לחשיבות האישית של המקרה, יש להחלטה זו פוטנציאל להשליך על מקרים דומים בעתיד.