בית המשפט הורה: לרשום במרשם האוכלוסין שתי אימהות לקטינה שנולדה בארצות הברית – הרישום הוא הצהרתי בלבד ואינו יוצר הורות מהותית

פסק דין מנהלי טרי קובע כי כאשר מוצגת למשרד הפנים תעודה ציבורית זרה תקפה שבה רשומות שתי נשים כהורי קטין או קטינה, על פקיד הרישום לבצע את הרישום בהתאם לתעודה – אף אם טרם כוננה בישראל הורות משפטית מהותית כלפי ההורה הלא-ביולוגי. בית המשפט הדגיש כי מדובר בהורות רישומית בלבד, שאינה מכריעה בסוגיות המהותיות של זכויות וחובות הורות, אך היא נועדה לשקף במרשם את הנתונים העובדתיים כפי שהם מופיעים במסמך הרשמי הזר.

הרקע והעובדות

העתירה הוגשה בידי שתי נשים, אזרחיות ישראליות, שמקיימות משק בית משותף שנים ארוכות ונישאו זו לזו בחו״ל כדין. הקטינה נולדה במדינה בחוף המזרחי של ארצות הברית, לאחר הריון שנישא בידי אחת מבנות הזוג בסיוע תרומת זרע דרך בנק זרע במדינה אחרת בארצות הברית. במדינת הלידה נרשמו השתיים מיד לאחר הלידה כאימהות הילדה, והונפקה תעודת לידה רשמית שבה שתיהן מצוינות כהוריה, תוך רישום שם משפחה משותף לקטינה המשלב את שמות המשפחה של שתי האימהות.

עם זאת, כאשר פנו העותרות לקונסוליה הישראלית לעדכן את הסטטוס המשפחתי ולרשום את הקטינה כאזרחית ישראלית, נרשמה הקטינה רק כביתה של האם הביולוגית, ושמה נקבע לפי שם משפחתה בלבד. בהמשך פנו העותרות לרשות האוכלוסין בישראל בבקשה לתקן את הרישום ולציין את בת הזוג כהורה נוסף, אך נדחו בטענה שהדרך הראויה להכיר בהורה הלא-ביולוגי היא באמצעות צו שיפוטי הקובע הורות מהותית.

• העותרות נשואות כדין בחו״ל, ומעמדן עודכן כזוג נשוי במרשם הישראלי.
• במדינת הלידה נרשמו שתיהן כהורי הקטינה והונפקה תעודת לידה רשמית המשקפת זאת.
• ברישום הישראלי הופיעה רק האם היולדת כהורה, ושם הקטינה נקבע על פי שם משפחתה בלבד.

טענות העותרות

לטענת העותרות, משהונחה בפני רשות האוכלוסין תעודה ציבורית זרה תקפה – תעודת לידה רשמית של מדינה אחרת – אין לפקיד הרישום סמכות לסרב לפעול על פיה, כל עוד אין בתעודה טעות גלויה או חשש ממשי לאמיתותה. לדבריהן, החוק המסדיר את מרשם האוכלוסין קובע מתווה רישום הנתמך בתעודות רשמיות, ומגדיר את הרישום ככזה שיש לו כוח ראייתי ביחס לפרטים עובדתיים בסיסיים, לרבות שמות הורים ושם ילד.

• תעודת לידה רשמית היא תעודה ציבורית שמכוחה מתבצע רישום ראשוני או תיקון רישום.
• פקיד הרישום אינו גורם המוסמך להכריע בשאלות מורכבות של כינון הורות מהותית.
• ספקות כלליים ביחס למדיניות או לשיטות הולדה אינן עילה מספקת לדחות תיעוד זר תקף.

עמדת משרד הפנים

הרשות טענה כי ההליך המתאים להכרה בהורה הלא-ביולוגי הוא הליך שיפוטי של כינון הורות מהותית, כגון צו הורות פסיקתי, וכי בהיעדרו אין מקום לבצע רישום שמתיימר להגדיר מעמד הורי. עוד נטען כי יש לבחון בזהירות היבטים הנוגעים לנסיבות התרומה והאפשרות התיאורטית של מעורבות תורם, וכי נושא ההורות אינו עניין טכני לרישום בלבד.

• לטענת הרשות, יש להעדיף פסק דין יוצר הורות על פני רישום הצהרתי.
• רישום ללא בדיקה שיפוטית עלול ליצור פערים או מחלוקות עתידיות ביחס למעמד ההורה הלא-ביולוגי.

המסגרת המשפטית: רישום לעומת הורות מהותית

הדין המסדיר את מרשם האוכלוסין מבחין בין רישום עובדות יסודיות על תושבים לבין הכרעות שיפוטיות היוצרות מעמד מהותי. רישום לפי תעודה ציבורית הוא הליך מנהלי שמטרתו לשקף במרשם נתונים כפי שהם מופיעים במסמכים רשמיים תקפים. לתיעוד זה ניתן משקל ראייתי ביחס לפרטים עובדתיים בסיסיים, והוא משמש נקודת מוצא לצורך הנפקת מסמכים ותעודות בישראל.

במקביל, שאלות של הורות מהותית בישראל – כגון קביעת זכויות וחובות הוריות, אימוץ או הכרה שיפוטית בהורה שאינו ביולוגי – מוכרעות בהליכים שיפוטיים יעודיים, בהם בית המשפט בוחן את טובת הילד ונסיבות מיוחדות. פקיד הרישום אינו בית משפט, ולכן אינו מוסמך להכריע בסוגיות ערכיות או מורכבות הנוגעות ליסודות ההורות. תפקידו מצומצם: לוודא את אמינות התעודה הציבורית וליישם את תוכנה בהיעדר פגם גלוי.

• תעודה ציבורית: מסמך רשמי שהונפק על ידי רשות מוסמכת במדינה אחרת, המאשר נתון עובדתי כגון זהות הורים ושם ילד.
• ערך ראייתי: הרישום במרשם הוא ראיה לכאורה ביחס לפרטים מסוימים, כל עוד לא הוכח אחרת.
• הורות מהותית: מעמד משפטי מלא שנקבע בפסק דין, וכולל זכויות וחובות הוריות.

פסק הדין והנמקותיו

בית המשפט קיבל את העתירה במובן העיקרי של בקשת הרישום. נקבע כי משהוצגה תעודה ציבורית זרה תקפה שאין מחלוקת על אמיתותה, היה על פקיד הרישום לפעול לפי התעודה ולרשום את שתי בנות הזוג כהורי הקטינה, וכן לעדכן את שם המשפחה של הקטינה כך שישקף את הנקוב בתעודה הזרה. בית המשפט חזר על העיקרון שלפיו אין להותיר הכרעות משפטיות מורכבות בידי פקיד הרישום, ומנגד אין הצדקה לסטות מהתיעוד הרשמי הזר כל עוד אינו נפגם באי-נכונות גלויה.

• חובת הרישום: על הרשות לרשום את שתי האימהות כהורי הקטינה בהתאם לתעודת הלידה הזרה התקפה.
• הגבלת הסמכות: פקיד הרישום מוסמך לבדוק מהימנות מסמך אך אינו מוסמך להציב דרישות ראייתיות נוספות שאינן מעוגנות בהוראות המרשם, או להכריע בשאלות מורכבות כגון מספר ההורים האפשרי בדין הישראלי.
• רישום הצהרתי בלבד: ההורות הירשומית אינה יוצרת כשלעצמה הורות מהותית; על המעוניינים בהכרה מהותית לפנות להליך שיפוטי מתאים.
• המסמכים בישראל: מאחר שהעותרות אינן שוהות בישראל, אינן זכאיות בשלב זה לתעודת זהות וספח. תחת זאת ינופקו להן תמציות רישום מעודכנות, וכשיגיעו לישראל יונפקו התעודות והספחים.

ביחס לטענה כי יש לבחון את נסיבות התרומה ואת האפשרות של מעורבות גורם שלישי, הבהיר בית המשפט כי שאלות אלה למקומן בהליך שיפוטי מהותי ולא בשלב הרישום. דרישה מנהלית להצגת מסמכים מעבר לתעודה הציבורית הזרה, כאשר אין חשד אמיתי לפגם או זיוף, עלולה ליצור פיצול בלתי רצוי בין המרשם הישראלי לבין המרשם במדינה הזרה – פיצול שאותו מבקש הדין למנוע.

משמעויות והשלכות

הכרעת בית המשפט מחדדת את ההבחנה בין הרישום המנהלי לבין כינון הורות מהותית בישראל. היא מספקת וודאות לזוגות שבהם אחד ההורים אינו ביולוגי, ובמיוחד לזוגות מאותו מין, ומבהירה כי התעודה הציבורית הזרה מהווה בסיס מספק לרישום בישראל בהיעדר פגם ברור. בכך נמנע מצב שבו הילד או הילדה רשומים בשתי מדינות באופן שונה, מה שעלול להוביל לקשיים בזכויות בסיסיות כגון דרכונים, שם משפחה ומסמכי זיהוי.

• הרישום הישראלי יותאם לתעודת הלידה הזרה, וימנע פיצול סטטוסים בין מדינות.
• הורים שאינם ביולוגיים יוכלו להופיע במרשם הישראלי כהורים על סמך מסמך זר תקף, גם טרם קבלת צו הורות פסיקתי.
• למרות הרישום, לצורך זכויות וחובות הוריות מהותיות ייתכן שיידרש הליך שיפוטי נפרד.
• זוגות השוהים בחו״ל יוכלו לקבל תמציות רישום, ותעודות מלאות עם שובם לישראל.

מושגים מרכזיים – הסבר קצר

• תעודה ציבורית: מסמך רשמי שהנפיק גוף ממלכתי מוסמך (למשל מרשם לידות במדינת חוץ) המאשר נתון עובדתי. המסמך נחשב מהימן כל עוד אין חשד ממשי לפגם או זיוף.
• הורות רישומית: עדכון פרטי הורות במרשם האוכלוסין לצורכי זיהוי ותיעוד. הרישום משקף נתון עובדתי ואינו יוצר כשלעצמו זכויות או חובות הוריות מהותיות.
• צו הורות פסיקתי: החלטה שיפוטית הקובעת הורות מהותית כלפי ילד, לרוב כאשר אין קשר ביולוגי להורה מבקש ההכרה. צו כזה מעניק מעמד משפטי מלא המשפיע על כלל הזכויות והחובות.

ייצוג הצדדים והיבטים פרוצדורליים

העותרות יוצגו על ידי עו״ד ותיק מתחום המשפחה והמינהל הציבורי. המשיב יוצג על ידי גורם משפטי מרשות המדינה. בית המשפט הדגיש כי שאלת הזכאות המנהלית למסמכי זיהוי בישראל תלויה בעמידה בתנאי שהייה פיזית במדינה, ועל כן בקשת העותרות לקבלת ספחים לתעודת הזהות נדחתה לעת עתה מטעם טכני בלבד. לשם כך הורה בית המשפט להנפיק לעותרות תמציות רישום המשקפות את העדכון החדש, עם אפשרות להנפיק תעודות רשמיות מלאות לאחר הגעתן לישראל.

עוד צוין כי עצם הרישום אינו פוגע באינטרס של בחינת טובת הילד בהליכים מהותיים, וכי מקום שבו תתעורר מחלוקת מהותית – המסלול המתאים יהיה במסגרת דיון שיפוטי ייעודי. לעומת זאת, במישור המנהלי-טכני של מרשם האוכלוסין, נקודת המוצא היא לפעול לפי המסמכים הרשמיים התקפים המוצגים לפקיד הרישום.

סיכום

בית המשפט קבע כי יש לרשום בישראל את שתי בנות הזוג כהורי הקטינה, ולתקן את שם המשפחה של הקטינה כך שישקף את המרשם הזר בו מופיעות שתי האימהות. פקיד הרישום אינו מוסמך להתנות את העדכון בקבלת צו הורות מהותי, כל עוד הוצגה תעודה ציבורית זרה תקפה ואמינה ואין חשד ממשי לפגם. יחד עם זאת, הרישום הוא הצהרתי בלבד: הוא אינו מחליף הליך שיפוטי לצורך כינון הורות מהותית. מאחר שהעותרות אינן שוהות בישראל, יונפקו להן תמציות רישום, ותעודות מלאות יינתנו עם שובן לארץ.