בג״ץ קבע: גם בתקופת לחימה – תנאי כליאה במתקן צבאי בדרום חייבים לעמוד במלוא דרישות הדין

בפסיקה עקרונית שניתנה לאחרונה, הבהיר בג״ץ כי גם בימי לחימה מאתגרים, על המדינה להבטיח שתנאי הכליאה במתקן כליאה צבאי בדרום – המכונה לצורך הכתבה "נאות חולות" – יעמדו באופן מלא בדרישות החוק והתקנות. בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם, נטען כי במתקן מוחזקים כלואים לתקופות העולות על הייעוד המקורי של המתקן וכי התנאים המעשיים בפועל אינם תואמים את המסגרת הנורמטיבית. המדינה הודתה לקשיים הנובעים ממספר חסר תקדים של עצורים בתקופת המלחמה, אך טענה כי היא פועלת לצמצום הפערים, לשיפור התשתיות ולהשבת המתקן לייעודו. בג״ץ קבע צו מוחלט שלפיו המשך הפעלת המתקן מותנה בקיום הדין במלואו, והבהיר: שלטון החוק אינו מושהה גם כאשר המדינה לחוצה בשל אירועי מלחמה.

רקע לעתירה

מאז אירועי הטרור הקשים של תחילת אוקטובר 2023, מתמודדת ישראל עם לחימה רב-חזיתית והצטברות של עצורים החשודים במעורבות בפעולות טרור ואיבה. לנוכח העומס החריג על מתקני הכליאה הרשמיים, הוסמך מתקן צבאי בדרום – "נאות חולות" – לשמש נקודת קליטה, חקירה ומיון ראשונית של עצורים. לפי ההסדר שנקבע עם הקמתו, התכלית הייתה החזקה קצרה בלבד, עד לשחרור, העברה לשירות בתי הסוהר או קבלת החלטות נוספות לפי דין.

בפועל, ציינה המדינה, חלק מן העצורים הוחזקו במתקן לפרקי זמן ממושכים מן המתוכנן בשל מצוקת מקום. במקביל, דווח על צעדים לצמצום העומס ולהעברת מאות כלואים למתקן צבאי אחר, וכן על עבודות שדרוג ושיפור תשתיות. על רקע זה הוגשה העתירה, שעיקרה בקשה להורות כי אין להחזיק כלואים במתקן אלא לפי ההסדרים המלאים הקבועים בדין.

טענות הצדדים

העותרים טענו כי מתקיימת חריגה שיטתית מן הסטנדרט המחייב בחוק ובתקנות, באופן היוצר סכנה לפגיעה בבריאות הכלואים ובכבודם. לשיטתם, סמכות הרשות להכריז על מתקן ולהחזיק בו כלואים כפופה לקיום מלוא החובות הקבועות בדין, מן הכלל אל הפרט, לרבות תנאי מגורים, היגיינה, טיפול רפואי, מזון, קשר עם גורמי חוץ ובקרה.

המדינה ציינה מנגד כי מדובר בתקופה חריגה, שבה התמודדה המערכת עם מספר עצורים שלא היה כדוגמתו. היא הדגישה כי עיקרי ההוראות מתקיימים, וכי הפערים שנוצרו אינם נוגעים לליבת ההגנות. עוד נטען כי מתגבשת יוזמה להסדרת התאמות בתקנות, בהתאם למציאות המשתנה, וכי כבר ננקטים צעדים פרקטיים להקלה על העומס במתקן ולשדרוגו.

הכרעת בית המשפט

בדעת רוב, קיבל בית המשפט את העתירה במובן הצהרתי והורה בצו מוחלט כי החזקת כלואים במתקן "נאות חולות" חייבת להיעשות בהתאם מלא לחוק ולתקנות המסדירים כליאה של לוחמים בלתי חוקיים. השופט הבכיר, שכתב את חוות הדעת המרכזית, קבע כי התקנות הן דין מחייב, ואין בידי הרשות המנהלית שיקול דעת לבחור אילו הוראות לקיים ואילו לדחות. כל עוד המסגרת הנורמטיבית בתוקף – יש ליישמה כלשונה ובמלואה.

עוד הודגש כי תפקידה של הביקורת השיפוטית הוא לשמור על גבולות החוקיות, במיוחד במצבים של משבר. המדינה רשאית לבחון תיקון של התקנות, אך עד אשר ישונו כדין – אין בכוונה לתקן כדי לגרוע מהחובה לפעול לפי הדין הקיים. בית המשפט הדגיש כי ההסכמות, הייעודים המקוריים והרטוריקה אינם תחליף לקיום ההוראות המחייבות.

• הצו שניתן הוא עקרוני ומחייב: המשך הפעלת המתקן מותנה בעמידה בדין במלואו.
• אין להסתפק בקיום "עיקר ההוראות"; יש ליישם את כל רכיבי ההסדר.
• יוזמות לשינוי התקנות אינן פוטרות את המדינה מחובותיה עד להשלמת שינוי כדין.
• החובה לשמור על בריאות וכבוד הכלואים היא חלק מהותי מהמסגרת החוקית.
• הפיקוח השיפוטי יוסיף להתמקד בשאלה האם ההפעלה בפועל תואמת את ההוראות.

מלחמה ושלטון החוק

בית המשפט הכיר במפורש בקשיים המיוחדים שיצרה המלחמה: עומס עצורים, לחץ תפעולי ותנאי שדה מורכבים. עם זאת, נקבע כי עצם הקושי אינו מצדיק סטייה מהוראות הדין. המשפט אינו נעדר גם בעיצומה של לחימה, ותפקידו לקבוע גבולות לפעולת הרשות. ההבחנה בין מדינת חוק דמוקרטית לבין ארגוני טרור נעוצה, בין היתר, בנכונות לקיים את הדין דווקא בזמנים המאתגרים ביותר.

הדגש שהניח בית המשפט על עקרון שלטון החוק משקף השקפה מוסדית: סמכות דורשת אחריות. אם מתברר כי הוראות קיימות אינן מתאימות למציאות, יש לפעול במסלול המתאים של תיקון נורמטיבי – אך עד אז, יש לקיים את הקיים. ההפעלה השוטפת של מתקן כליאה חייבת להיות מלווה בפרוצדורות ברורות, תיעוד ושקיפות יחסית, לצד בקרה פנימית וחיצונית.

סעד צופה פני עתיד

הצו שניתן ממוקד בעתיד: הוא אינו מנתח אחת לאחת את האירועים בעבר, אלא מציב תנאי יסוד להפעלה תקינה בהמשך. בית המשפט ציין כי נוכח הצעדים עליהם דיווחה המדינה – העברות בין מתקנים, שדרוג תשתיות, והיערכות מחודשת – אין מקום להורות על סעד פרטני רחב מעבר לקביעה העקרונית. יחד עם זאת, אם בעתיד ייטען כי דפוס ההפעלה החדש אינו עומד בדרישות הדין, פתוחה הדרך לפנות שוב לערכאות, והזכויות והטענות של כל הצדדים שמורות להם.

עמדה משלימה של שופטת נוספת

שופטת בכירה הצטרפה לתוצאה והוסיפה כי המקרה מדגים את יסודות עקרון החוקיות: רשות שלטונית מוסמכת לפעול רק במסגרת שנקבעה בחוק ובתקנות, לא מעבר להן ולא במקומן. לשיטתה, אין להפריד בין "עיקר" ל"טפל" כאשר מדובר בזכויות בסיסיות של עצורים; כל מרכיב בהסדר משלים את התמונה הכוללת. העובדה שהרקע להחזקה במתקן הוא אירועי לחימה אינה משנה את הנורמה החלה או מקלה על יישומה.

הסברים משפטיים קצרים

• צו על תנאי: שלב ביניים בעתירה לבג״ץ, שבו בית המשפט דורש מהמדינה לנמק מדוע לא יינתן סעד מסוים. אם ההסבר אינו מניח את הדעת, עשוי הצו להפוך לצו מוחלט.
• צו מוחלט: פסק דין סופי בעתירה, המחייב את הרשות לפעול בצורה מסוימת או להימנע מפעולה, בהתאם לקביעות בית המשפט.
• עקרון החוקיות: כלל יסוד בדין המנהלי, שלפיו רשות שלטונית רשאית לפעול רק מכוח החוק, בגבולותיו ולפי מטרותיו. חריגה מהסמכה או הפעלה בניגוד לדין – פסולה.
• לוחם בלתי חוקי: מונח בדין הישראלי המתאר אדם המעורב בלחימה נגד המדינה שאינו נהנה ממעמד של שבוי מלחמה. כליאתו מוסדרת בחוק וברגולציה משלימים, הכוללים חובות שמירת כבוד, בריאות ונהלים פרוצדורליים.
• מסגרת נורמטיבית: אוסף החוקים, התקנות והנהלים המחייבים את הרשות בהפעלת סמכויותיה, ובכלל זה תנאי כליאה, פיקוח, גישה לשירותים בסיסיים ותיעוד.

השלכות מעשיות והמשך הדרך

פסק הדין אינו רק הצהרתי; הוא מציב ציפיות ברורות להמשך. מבחינת המדינה, המשמעות היא האצה של תהליכי התאמה לתקנות, בחינה פרטנית של תנאי החזקה, והמשך העברות מתואמות למתקנים חלופיים או לשירות בתי הסוהר כאשר הדבר נדרש. מבחינת הכלואים ונציגיהם, נפתחת אפשרות לפיקוח שיפוטי הדוק יותר אם יעלה חשד כי ההוראות אינן מיושמות בפועל.

• בקרה ומדידה: על הגורמים המפעילים במתקן "נאות חולות" להציב מנגנוני מדידה ברורים לעמידה בתקנות – לרבות תשתיות, שירותי בריאות, תזונה, היגיינה וזמני החזקה.
• תיעדוף העברות: הפחתת עומסים באמצעות העברות למתקנים ייעודיים, תוך שמירה על זכויות בסיסיות של עצורים לאורך כל התהליך.
• שדרוג תשתיות: התאמת מבנים, הצללה, אוורור, סניטציה וגישה לטיפול רפואי – כך שיתאימו להוראות המחייבות.
• שקיפות יחסית: דיווח מסודר לבית המשפט בעת הצורך ולגורמי פיקוח רלוונטיים על יישום ההוראות, כדי לצמצם מחלוקות עתידיות.
• הסדרה נורמטיבית: אם הממשלה מבקשת לעדכן את התקנות, עליה לעשות זאת במסלול תקין ושקוף, תוך שמירה על סטנדרטים ההולמים את מחויבויות המדינה לפי הדין הישראלי ועקרונות המשפט ההומניטרי הבין-לאומי.

לצד ההוראות המעשיות, פסק הדין משמש תזכורת לערכים החוקתיים-מוסדיים: גם בזמן חירום, ריסון שלטוני וביקורת שיפוטית הם תנאי לשמירה על כבוד האדם, על אמון הציבור ועל יכולתה של הדמוקרטיה להילחם ולהישאר נאמנה לעקרונותיה. מן הראוי שהרשויות ישלימו במהירות את הסרת הפערים שנוצרו, יבססו נהלים ברורים ותיעוד מסודר, ויבטיחו כי כל אדם המוחזק במתקן – יהיה מעמדו אשר יהיה – מוחזק בתנאים הולמים כפי שקובע הדין.

סיכומו של דבר: בג״ץ קבע כי המשך הפעלתו של מתקן הכליאה הצבאי "נאות חולות" מחייב עמידה מלאה בדרישות החוק והתקנות. ההכרעה מציבה קו מנחה ברור – אין תקופת ביניים שבה הדין מושעה; גם בימי לחימה, סמכות שלטונית מופעלת בתוך גבולות המשפט, ולא מחוצה לו.