תביעה נגד עורך דין בשל רשלנות בעסקת נדל"ן נדחתה – התובעים חויבו בהוצאות גבוהות

בית המשפט המחוזי דחה לאחרונה תביעה חריגה שהוגשה נגד מספר עורכי דין בגין רשלנות מקצועית, וקבע כי התובעים ישאו בתשלום הוצאות משפט גבוהות. פסק הדין עוסק בעסקת רכישת בית פרטית, שבמרכזה טענות כבדות משקל של רשלנות מצד נציגי הצדדים המשפטיים.

רקע: עסקת רכישת בית והסתבכות משפטית

הפרשה החלה כאשר בני זוג רכשו בית יוקרתי באחד מיישובי המרכז. זמן מה לאחר החתימה על ההסכם, גילו הרוכשים כי על הנכס רובצים חובות המגיעים למיליוני שקלים ושעל שמו נרשמו עיקולים. טענתם הייתה ברורה: עורכי הדין המלווים את העסקה לא גילו להם את מלוא המידע, ובמיוחד על מצבם הכלכלי של המוכרים.

• הסכם רכישת הבית נחתם בשנת 2009.
• בתביעה נטען לרשלנות עו"ד בייצוג ובבדיקת הנכס.
• החובות על הנכס כללו גם הליכי גבייה מבנק משמעותי.
• עקב הסיבוכים, העסקה לא הבשילה לרישום מלא בטאבו עבור הרוכשים.

טענות התובעים: התרשלות ובדיקה משפטית לקויה

לטענת התובעים, עורכי הדין שליוו את העסקה לא פעלו במלוא האחריות שנדרשה מהם. הם הפנו אצבע מאשימה לניסוח בלתי מדויק של הסכם המכר, ולהיעדר בירור מעמיק בנוגע לחובות ולזכויות המוכרים, עובדות שמנעו מהרוכשים לקדם תכניות כלכליות שהיו להם בקשר לנכס.

הרוכשים הוסיפו כי לו היו מודעים לכלל החובות ולהליכים מול הבנק, לא היו מחליטים לרכוש את הדירה. לגרסתם, העובדה שהנכס לא עבר עד היום על שמם גרמה להם נזקים כלכליים ומעמדיים.

תגובת עורכי הדין: ייעוץ נכון והעברת מידע מלא

עורכי הדין שעמדו במוקד ההליך שללו כל התרשלות. עורך הדין שייצג את המוכרים הבהיר, כי כלל לא ייצג את הרוכשים ולא היה אמון על הבדיקות עבורם. מנגד, עורך הדין של הרוכשים טען כי מסר ללקוחותיו את כל המידע הרלבנטי, לא הסתיר דבר ואף יעץ להם להימנע מביצוע העסקה בשל סיכונים שהתגלו.

• עורך הדין המייצג את הרוכשים הדגיש כי טרח להתריע בפני לקוחותיו על החובות, ואף המליץ בפניהם לשלם את יתרת החוב כדי למנוע הסתבכות נוספת.
• עורך הדין של המוכרים חזר על עמדתו כי העניק ייצוג אך ורק לצד שמכר את הנכס, ולא התערב מענייני הקונים.

המוכרים עצמם, שנתבעו גם הם, הצליחו לסיים את ההליך מולם במסגרת הסכם פשרה. במסגרת זו, התחייבו לפעול על חשבונם להסרת הערות האזהרה שהוטלו בנוגע לנכס.

פסק הדין: העדפת גרסת הנתבעים והשתת הוצאות כבדות

בית המשפט בחן לעומק את המסמכים, העדויות וגרסאות הצדדים. השופטת מצאה כי טענות התובעים אינן מתיישבות עם התנהלותם בפועל, ואף קבעה שהתמונה שסיפקו הייתה "חלקית ומגמתית". נמצא כי הרוכשים היו מודעים לקיומם של החובות בעת החתימה על ההסכם, והמשיכו בעסקה מבחירה – ייתכן בשל רצון לנצל הזדמנות כלכלית או כפעולה אלטרואיסטית כלפי המוכרים.

• השופטת השתכנעה כי עורך דינם של הרוכשים הזהיר אותם מהסיכונים ואף סיפק ייעוץ מלא, אך אלו בחרו להתקדם לעסקה בניגוד להמלצה.
• הדגישה כי רכיב של חוב לבנק המרכזי ניתן היה לכסות מחשבון נאמנות שנפתח, אך הרוכשים פעלו אחרת מטעמיהם הם.
• נקבע כי ההסכם עם המוכרים מהווה למעשה ויתור של הרוכשים על טענותיהם כלפיהם, תוך מיקוד התביעה כלפי עורכי הדין.

משמעות המשפטית: אחריות מקצועית של עורכי דין

המקרה שופך אור על מערכת היחסים המורכבת שבין עורך דין ללקוח במסגרת עסקאות מקרקעין. באופן כללי, עורכי דין חייבים בבדיקה מעמיקה של זכויות הצדדים ובמסירת כל המידע המהותי – אך גם הלקוח אחראי לקרוא, להבין, ולקבל הכרעות מושכלות. בית המשפט שם דגש על שיתוף הפעולה והמודעות ההדדית כדי לצמצם עימותים בעתיד.

המקרה הנוכחי מדגים כיצד פנייה לבית המשפט – כשאין יסוד עובדתי לטעון לרשלנות מקצועית – עלולה להוביל להטלת עלויות כספיות מרתיעות על התובע עצמו. בתי המשפט לא מהססים לפסוק הוצאות כבדות במקרים כאלה, על מנת לצנן תביעות שאינן מבוססות דיין.

סיום: חיוב בהוצאות חריגות

בית המשפט דחה כאמור את התביעה וחייב את הרוכשים לשאת בהוצאות משפט יוצאות דופן – 90,000 שקל לכל אחד משני עורכי הדין הנתבעים, ובסך הכול 180,000 שקל. סכום זה משקף את מורכבות התיק ואת עמדתו הנחושה של בית המשפט כי לא התרשלה נציגות משפטית בעסקה זו.

פסק הדין מדגיש את חשיבות קבלת מידע נכון, שמירה על הוגנות הדדית, והסתמכות על חוות דעת מקצועית בעסקאות משפטיות – במיוחד בעסקאות מקרקעין מורכבות.