פיצוי משמעותי לרוכשי דופלקס בשל ליקויי בנייה בריצוף

החלטה בבית המשפט: רוכשי דופלקס פוצו בסכום של כ-200,000 ש"ח בשל ליקויים שנתגלו בדירתם לאחר שנכנסו להתגורר בה. ההחלטה מבהירה כי גם כאשר אין בידי הרוכשים תיעוד מפורט של פניות בכתב ליזם או לקבלן במועד גילוי הליקויים, לא ייחסם בפניהם הדרך לקבלת פיצוי.

תחילת הסיפור: רכישת דירת דופלקס והמעבר

בחודש אוקטובר 2015 רכשו התובעים דירת דופלקס בת חמישה חדרים בעיר במרכז הארץ, שבנייתה הסתיימה זמן קצר קודם לכן. הם עברו לדירה בסמוך לחתימת הסכם הרכישה, אך במהרה גילו פגמים שונים שבולטים במיוחד בריצוף של הקומה הראשונה.

מהרגע שנכנסו לדופלקס, לטענתם, החלו להופיע סימני שבר וכתמים על גבי האריחים. הרוכשים פנו ליזמית כמה פעמים בבקשה לבצע תיקונים, אך לטענתם, הניסיונות שנעשו לא סיפקו מענה ואף תרמו להחמרת הנזקים.

הגשת התביעה וטענות הצדדים

לאחר מספר שנים בהן התמודדו עם ליקויי הבנייה, בחרו הרוכשים באפיק המשפטי והגישו תביעה לקבלת פיצוי. בכתב התביעה נטען כי ליקויי הבנייה מסבים להם נזקים בפועל ודורשים השקעת משאבים כדי להשיב את הדירה למצבה הנדרש. סכום התביעה עמד על מעל 220,000 ש"ח, שכללו פיצוי עבור עלות תיקון הליקויים, עוגמת נפש, הוצאות נוספות ונזק משוער לשווי הנכס.

מנגד, היזמית דחתה מכל וכל את האחריות וטענה כי מדובר בתביעה מוגזמת, אשר הוגשה שנים רבות לאחר קבלת החזקה בדירה ומבלי שהרוכשים פנו אליה בזמן אמת באופן מסודר. היזמית אף ציינה כי הנזקים נגרמו, לכל היותר, בעקבות גרירת ריהוט כבד או שימוש לא נכון מצד הדיירים, ולא כתוצאה מליקויים בבנייה עצמה.

מומחה בית המשפט: שאלת המקור לליקויים

בני הזוג והרוכשים לא היו היחידים שמסרו גרסאותיהם. מומחה שמונה מטעם בית המשפט בחן את הליקויים ומצא כי יותר משלושים אריחים בקומה התחתונה פגומים או שבורים. הוא העלה אפשרות, שלדעתו יש לבחון, לפיה הנזק עשוי להיגרם משימוש לא עדין במשטחים – בין היתר בשל גרירת חפצים, חומרי ניקוי אגרסיביים וכדומה.

עם זאת, עיון מפורט של בית המשפט הביא למסקנה שונה: העובדה שהפגמים מפוזרים באזורים שונים ועל פני שטח רחב אינה מתיישבת עם גרירת חפצים מזדמנת, אלא מרמזת על פגם תכנוני או ביצועי שנוצר עוד בשלב הבנייה.

התכתבויות ותיעוד: האם חובה להוכיח פנייה בזמן אמת?

סוגיה נוספת שעמדה על הפרק הייתה החובה לתעד את הפניות אל היזמית. לכאורה, כאשר מתגלה פגם בנכס חדש, מומלץ לדווח בכתב ובאופן מסודר ליזם ולשמור ראיות. במקרה זה, למרות שלא היה בידי הרוכשים תיעוד מלא של פניות כאלה, קיבל בית המשפט את עמדתם שניסו ליצור קשר עם היזמית מיד בכניסתם לדירה ולאורך השנים — גם אם הדברים לא תועדו בפרוטוקול מסירת הדירה.

השופט הבהיר שבתחום ליקויי בנייה אין לדרוש מהרוכש תיעוד מדוקדק כפקטור בלעדיו לא תוכל תביעתו להתברר. כל עוד בית המשפט משתכנע כי נעשה ניסיון להתריע ולתקן את הליקויים מיד עם התגלותם, ניתן לבחון את המקרה לגופו גם אם אין מסמך כתוב מכל שיחה או פנייה.

• בית המשפט שם דגש על התרשמות כוללת מהנסיבות ומהתנהלות הצדדים לאורך השנים.
• הפסיקה מכירה בכך שלעיתים אין בידי הדיירים אפשרות לתעד כל פנייה באופן מלא, במיוחד כאשר ההתנהלות מול יזמים נעשית לעיתים טלפונית או בעל-פה.

החלטת השופט: פיצוי נרחב לרוכשים

בסופו של ההליך קבע בית המשפט כי היזמית נושאת באחריות לליקויים ולפגימות הרבים שהתגלו בריצוף, וכי לא היה מקום להעניק להזדמנות נוספת לתקן את הפגמים בשלב כה מאוחר, לאחר שנכשלו ניסיונות העבר. הפסיקה התייחסה לכך שכאשר חלפה תקופה ארוכה מאז קבלת הדירה והניסיונות הראשוניים לא צלחו, אין הצדקה להכביד על הדיירים ולחייבם לאפשר עוד ועוד ניסיונות תיקון.

לאור כל זאת, חויבה היזמית לשלם לרוכשי הדופלקס פיצוי בגין ליקויי הבנייה ועוגמת הנפש, בסך כולל של קרוב ל-165,000 ש"ח. בנוסף לכך, הורתה הפסיקה על תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ש"ח נוספים — כך שסך הפיצוי הגיע לכ-200,000 ש"ח.

• סוגיה בוללטת מההליך: גם בהיעדר תיעוד מלא של פניות בזמן אמת, בית המשפט יבחן את כלל ההתנהלות והנסיבות.
• רוכשי דירות זכאים להגיש תביעה בגין ליקויי בנייה שהתגלו גם שנים לאחר קבלת הנכס, בייחוד כאשר נערכו ניסיונות תיקון שלא צלחו.

סיכום

פסק הדין מהווה מסר חשוב לרוכשי דירות חדשות וליזמים כאחד- ליקויי בנייה מהווים עילה לתביעה גם בחלוף זמן וללא תיעוד מלא של כל פנייה ליזם. בהיעדר הצלחה ממשית בתיקונים, בית המשפט עשוי להטיל אחריות מלאה על היזם ולפצות את הרוכשים בפיצויים משמעותיים. סוגיות אלו, שכיחות בענף הנדל"ן, מדגישות את החשיבות בערנות ובשמירה על זכויות הרוכש, ושימת דגש על ההכרה בחובות היזם אף מעבר למסגרת התיעוד הפורמלי.