בית המשפט דחה טענות רוכשי דירה: ההסכם לא בוטל למרות טענות לכפייה

מקרה חריג של ביטול עסקת מקרקעין הגיע לאחרונה לדיון בבית משפט השלום במרכז הארץ, כאשר זוג רוכשים שניסה להחזיר לאחור את רכישת דירתם יומיים לאחר החתימה – נדרש לשלם ליזמית פיצוי כספי ניכר. הסיבה? טענותיהם כי ההסכם נכפה עליהם בשל לחץ ועיכוב במקום, לא התקבלו בבית המשפט.

רקע: רכישת דירה בפרויקט התחדשות עירונית

הסיפור החל בפרויקט תמ"א 38 – תכנית ממשלתית שמטרתה חיזוק מבנים ישנים על ידי הריסת הבניין ובנייה מחדש. חברת יזמות העלתה בניין לגובה ברחוב במרכז הארץ, ובני זוג מבוגרים, מלווים בבנם, חתמו על הסכם רכישת דירה חדשה בפרויקט. הדירה – שלושה וחצי חדרים, חניה צמודה ומרפסת – הייתה אמורה לספק להם שדרוג משמעותי. הם חתמו על ההסכם עם החברה הקבלנית בסוף 2022, במהלך פגישה במשרדי עורכת הדין שייצגה את החברה.

ניסיונות ביטול וטענות על אווירה מאיימת

יומיים בלבד לאחר החתימה, שלח בנם של הרוכשים הודעה לחברה ויידע אותה כי בני המשפחה מעוניינים לבטל את ההסכם. לדבריו, "עקב ההתנהלות הלא ראויה" של עורכת הדין – ההורים חוו לחץ וחוסר נוחות. בהודעה נכתב כי הם מבקשים להפסיק את תהליך הרכישה ולבטל את העסקה.

היזמית לא קיבלה את הבקשה והחליטה לנקוט בצעד משפטי. באמצעות בית המשפט דרשה לחייב את הרוכשים בתשלום פיצוי שהוגדר מראש כהפרת הסכם – בתיק זה דובר על סכום של מעל 300 אלף ש"ח.

הקונה: "הרגשנו שמונעים מאיתנו לצאת עד שנסיים לחתום"

בני הזוג טענו להגנה כי חתימתם על ההסכם לא הייתה מתוך רצון חופשי: לטענתם, עורכת הדין שניהלה את המעמד מנעה מהם לצאת מהמשרד, נעלה את הדלתות, והפעילה לחץ כבד כדי להבטיח שיסיימו לחתום על מסמכי העסקה. לטענת הרוכשת, היא אף הפגינה מצוקה נפשית ובכתה, אולם עורכת הדין התעלמה מבקשותיה וצעקה עליה ועל בן זוגה. בן המשפחה שהיה נוכח טען כי ניסה להזעיק עזרה, אך התקשורת במקום לא פעלה.

• טענות מרכזיות של הרוכשים:
• נכלאו ונמנעה יציאתם מהמשרד
• הופעל עליהם לחץ כבד ואיומים
• ההסכם נחתם לא מתוך רצון חופשי אלא מתוך פחד ומצוקה

עמדת בית המשפט: אין ראיות לכפייה או איום

בית המשפט נדרש להכריע בטענות השונות. השופטת הבכירה ששמעה את הטענות בחנה את התנהלותם של הצדדים ביום החתימה, ובפרט את טענות הרוכשים על עיכובם במשרד ולחץ מצד עורכת הדין. היא התרשמה כי אין בסיס סביר לגרסה שהוצגה: "לא ניתן להאמין כי בני זוג קרובים לגיל הפנסיה, ומלווה בבנם, נמצאים במשרד עורכת דין ומתוך הפעלת לחץ בלבד יבצעו עסקה רחבת היקף ללא רצונם." עוד קבעה השופטת כי עיון בהתנהלות עורכת הדין – אדם שמרשימה האישית שלה באולם ההתדיינות היא דווקא עדינה ולא מאיימת – אינו תואם את טענות הרוכשים.

היא הבהירה כי גם אם הייתה התנהלות תקיפה מצדה של עורכת הדין, אין בכך די להקים עילת כפייה משפטית: "עצם זה שהושמעו טונים גבוהים או כל דלת נסגרה – לא הופך את החתימה לכפויה ואינה מבטלת עסקה כזו כל עוד ברור שהרוכשים הבינו במה מדובר וחתמו מרצון." ההסכם, קבעה, שנחתם בעשרות עמודים, היה ידוע ובדוק מראש.

• עקרונות משפטיים שהודגשו:
• כפייה חוזית קיימת רק כאשר הצד פעל ללא רצון חופשי, בדרך כלל באיום ממשי או הפעלת לחץ מוחשי
• הפרה של הסכם מחייבת לעיתים פיצוי מוקדם שסוכם בין הצדדים

פיצוי מופחת – בשל ביטול מהיר

למרות הדחייה הנחרצת של טענות הרוכשים, לקח בית המשפט בחשבון כי ההפרה נעשתה זמן קצר בלבד לאחר החתימה – יומיים בלבד. בנסיבות אלו, נקבע כי קביעת הפיצוי המוסכם שתשקף את המפגע שנגרם ליזמית צריכה להיות מידתית. השופטת קבעה כי 62,712 ש"ח ישלמו הרוכשים כפיצוי על הוצאות ישירות שגרמו – סכום נמוך בהרבה מהפיצוי המלא שביקשה החברה. בנוסף, חויבו בני הזוג לשלם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

סיכום

המקרה מדגיש את חשיבות הזהירות וההבנה במעמד חתימת הסכם מכר דירה, במיוחד בעסקאות מורכבות ויקרות. בית המשפט הבהיר כי טענות ללחץ או אי נעימות אינן מספיקות לבטל הסכם חוזי כל כך משמעותי, והקפיד לבדוק את נסיבות המקרה לעומקן לפני קבלת החלטה על פיצוי. עסקת מקרקעין היא מההתחייבויות הגדולות שמרבית האנשים נוטלים על עצמם בחייהם – ולכן על כל צד להגיע למעמד החתימה מתוך שיקול דעת מלא והבנה של משמעות ההליך.