בית המשפט דחה בקשה לביטול העברת דירה במסגרת גירושין: לא נמצא ניסיון להברחת נכסים

העברת זכויות בדירה בין בני זוג פרודים עלתה לאחרונה לדיון משמעותי בבית המשפט, לאחר שהתעוררה מחלוקת באשר לכשרותה והאם נעשתה בניסיון להבריח נכסים מנושים. פסק הדין המפורט קובע: לא התקיים ניסיון להברחת נכסים, וההעברה בוצעה כחלק מהליכים אותנטיים של גירושין.

רקע: מחלוקת על העברת הדירה

בני זוג, שנישאו בתחילת העשור שעבר, רכשו דירה משותפת בעיר במרכז הארץ. לאחר עשר שנות נישואין, שבמהלכן נולדו להם שתי ילדות, נקלעו בני הזוג למשבר וגירושיהם יצאו לדרך. חלק מהסכם הגירושין כלל העברת חלקו של הבעל בדירה המשותפת לידי אשתו לשעבר, בתמורה לסכום שסוכם בין השניים. הסכם זה זכה לאישור בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין.

בחלוף זמן, הגישה נאמנת לניהול נכסי החייב, אשר מונתה בהליך חדלות פירעון, בקשה לבטל את העברת הדירה בטענה שמדובר בפעולה שמטרתה להבריח נכסים מפני נושים עתידיים, תוך ניצול הליך הגירושין כתירוץ להעברה הפסולה.

עיתוי ההעברה – סיבת המחלוקת

• פסק דין כספי שניתן נגד הבעל חייב אותו לשלם 465,000 ש"ח.
• כחודש לפני מתן פסק הדין, נחתם הסכם נוסף להעברת הדירה – הפעם בתמורה לסכום נמוך יחסית להסכם הגירושין המקורי.
• הנושים, שחשדו במניעי הבעל, פנו להליך חדלות פירעון וביקשו לבטל את ההעברה בטענה להברחת נכס.

לטענת הנאמנת מטעם ההליך, הבעל מכר את חלקו בדירה לאשתו לשעבר תמורת סכום הנמוך משמעותית מערך הנכס האמיתי, כך שלדבריהם מדובר בעסקה מלאכותית שנועדה לגרוע רכוש מקופת הנושים. מאחר והעברת הנכס התבצעה בסמיכות זמנים לפסק הדין הכספי נגד החייב, נטען כי זוהי דוגמה מובהקת להברחת נכסים.

טענות הצדדים ושיקולי בית המשפט

• נציגת הנאמנת הדגישה שהתמורה שהתקבלה – כ־16% בלבד מהשווי האמיתי של הזכויות – לא משקפת עסקה בתום לב.
• מנגד, החייב ופרודתו הציגו את מהלך השינויים בהסכמים ביניהם, וטענו כי העברת הדירה בוצעה במסגרת הליך גירושין אמיתי, הרבה לפני הידרדרות מצבו הכספי של הבעל ותביעות הנושים.
• נטען שהתמורה ששולמה בפועל גבוהה מהסכום שנטען בבקשת הביטול, וכי ההעברה קיבלה תוקף שיפוטי בהסכם הגירושין הצופה פני עתיד, טרם התעורר המשבר הכלכלי.

בית המשפט נדרש לבחון אם התמלאו התנאים לביטול הענקה במסגרת דיני חדלות פירעון. בחוק, הענקה – משמע העברה של נכס מבלי לקבל תמורה הולמת, או ללא תום לב – מאפשרת לנאמנים או לנושים לבקש את ביטולה אם נעשתה במטרה להבריח רכוש.

הכרעת בית המשפט – התמורה ורקע הגירושין

השופט שנדרש להכריע בסוגיה בחן את נסיבות העברת הדירה ומצא כי ככל הנראה, ההסכמות בין בני הזוג לא נועדו להעדיף את אחד הצדדים באופן לא מוסרי או להכשיל את הנושים. מודגש כי הסכם הגירושין הראשון נעשה עוד קודם להתדרדרות הכספית של הבעל, ולא ניצל את הליך הגירושין להברחת נכסים אסורה.

עוד ציין השופט כי במסגרת הגירושין נחתם הסכם נרחב העוסק בשלל נושאים: מזונות, פירעון הלוואות וחלוקת רכוש – ולא רק בדירה. הדגש הושם על כך שמדובר במהלך מהותי של פרידה ולא בפעולה יזומה להברחת נכסים.

באשר לגובה התמורה, הודגם בפני בית המשפט כי הפרודה שילמה בפועל סכום ההולם את מצב שוק הנדל"ן באותה תקופה ואף הציגה אופן תשלום שונה מהנטען על ידי הנאמנת. השופט השתכנע כי מדובר בעסקה לגיטימית, ולפיכך קבע שלא התקיימו הסממנים המצדיקים ביטול הענקה לפי דיני חדלות פירעון.

משמעות פסק הדין והשלכות להבא

• העברת דירה במסגרת הסדר גירושין שנעשית בתום לב ומלווה בתמורה ראויה, לא תבוטל אוטומטית גם אם בהמשך אחד הצדדים ייקלע לקשיים כלכליים.
• ביטול הענקה יתאפשר רק כאשר יוכח באופן ברור כי מדובר בהברחת נכסים – כלומר, העברה לא אותנטית המיועדת לגזול מהנושים את חלקם.
• פסק הדין מדגיש את חשיבות תיעוד מפורט של עסקאות מסוג זה במסמכי הגירושין, לרבות התמורה, זמן ההסכם והקשר בין הצדדים.
• במקרה זה, בית המשפט אף חייב את הנאמנת בתשלום הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח לאשתו לשעבר של החייב.

סיכום

פסק הדין שניתן יוצר הבהרה חשובה למקרים עתידיים בהם מועברות זכויות בנכסים בין בני זוג מתגרשים כאשר עולות טענות להברחת רכוש. רק כאשר ניתן להוכיח העברת נכס לא אותנטית ובעלת מניע פסול, יעשה שימוש בסנקציות של דיני חדלות פירעון לביטול הענקה. במקרה זה, השיקולים הכוללים – ולרבות ההסכם המקורי, עיתויו והתמורה שולמו – הם שהובילו לדחיית הבקשה.