ביטול כתב אישום בגלל איחור בהגשה: בית המשפט קבע שהמדינה לא פעלה בהתאם להנחיות

מקרה יוצא דופן התקיים לאחרונה בבית המשפט לעניינים מקומיים בעניין ביטול כתב אישום בנושא עבירות בנייה. כתב האישום, שיוחס לאדם שביצע עבודות פיצול דירות ושימוש במבנה למחסנים בניגוד להיתרי בניה, בוטל בשל איחור של המדינה בהגשתו – וזאת מבלי שהתקבל אישור הנדרש מהממונה המשפטית הבכירה במדינה.

הרקע לאישום: עבירות בנייה ופיצול דירות

בינואר 2023 הוגש כתב אישום נגד תושב שטענו לגביו כי חילק דירה בבעלותו, יצר יחידת דיור חדשה ופעל לשינוי שטח ייעודי למחסנים לשתי יחידות מוגדרות, הכול ללא קבלת היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה. העבודות, כך לפי טענת התביעה, בוצעו בלא קבלת אישור הנדרש בחוק התכנון והבנייה – עבירה העלולה להביא לסנקציות משמעותיות, הן קנס והן צווים להריסה או שימוש.

מושג משפטי מהותי כאן הוא "בניה ללא היתר" – כלומר, ביצוע עבודות בניה, שינוי או פיצול דירות בלי שהתוקף לכך התקבל מהגורם הרלוונטי בוועדה המקומית. עבירה זו נחשבת לאחת מעבירות הבניה החמורות, בשל השלכתה על שמירת הסדר הציבורי והתחזיות התכנוניות בערים וביישובים.

המחלוקת המשפטית: מועד הגשת האישום

הנאשם, באמצעות עורך דינו, פנה לבית המשפט וביקש לבטל את כתב האישום. לטענתו, המשטרה והוועדה המקומית העבירו את חומרי החקירה לתביעה כבר בפברואר 2021, אך כתב האישום הוגש רק 23 חודשים לאחר מכן – חריגה של חמישה חודשים מהמועד המירבי המוגדר בנוהלי המדינה לפרק הזמן להגשת כתב אישום בעבירות מהסוג הזה, שעומד בדרך כלל על 18 חודשים.

המדינה הגיבה וטענה שהתובע העירוני אחראי, ובסמכותו לאשר בדיעבד הארכת זמן במקרים חריגים. לכן, לשיטתה, למרות האיחור, ניתן להותיר את כתב האישום על כנו. היא הדגישה כי ראש התביעה העירונית אישר את ההגשה, גם אם חלף זמן רב מהמועד המקובל.

• הנאשם טען – "לא ניתן להגיש כתב אישום באיחור כזה, אם לא התקבלה הסכמה ברורה מהממונה המשפטית הראשית במדינה".
• המדינה סברה – "אישור של גורם בכיר בתוך מערכת התביעה מספיק גם לאחר המועד".

הכרעת בית המשפט: יש לשמור על כללי הוודאות והסדר

השופטת, שדנה בתיק, קיבלה את טענת ההגנה. היא הסבירה כי קיימת הנחיה מפורשת של המערכת המשפטית המרכזית המגדירה כי חייב להיות סדר זמן ברור בניהול הליכים פליליים בכלל, ובמיוחד בעבירות בתחום התכנון והבנייה. ההנחיה מגדירה תקופת זמן מסוימת (במקרה דנן – 18 חודשים) ממועד סיום הבדיקה החקירתית ועד למועד הגשת כתב האישום. חריגה מהמועדים האלה מחייבת הסכמה מראש של הממונה המשפטית הראשית – ולא די באישור של ראש יחידת התביעות העירונית.

המושג "ודאות משפטית" זכה להסבר נרחב: חובת המדינה להקפיד על ההתנהלות החוקית נובעת מהצורך למנוע עינוי דין מהחשודים, להבטיח כי האזרחים ידעו היכן הם עומדים בכל רגע נתון, ולחזק את אמון הציבור במערכת. כאשר המדינה אינה עומדת בזמנים ומביאה להארכה לא מוסמכת, הפגם עלול להוביל לביטול האישום, בהתאם לפרשנות השליטה של בית המשפט.

השופטת ציינה כי הכללים נועדו לכך שמצבים כאלה – בהם החשוד ממתין חודשים רבים להחלטה בתיק, ללא גיבוי ואישור מהגורם הבכיר ביותר במערכת המשפטית – לא יתרחשו. עוד הודגש כי מתן אפשרות ל"הכשרת" איחורים רק על ידי אישור של גורם בדרג הביניים אינה מספקת, וצורך באישור ראשי בלבד.

פגם שלא ניתן לתקן – והתוצאה: ביטול האישום

לסוגיית התוצאה המשפטית של הפגם – האם להסתפק בביטול יחסי (בו לבית המשפט שיקול דעת להותיר את חלק האישום או כולו בתוקף) או לקבוע בטלות מוחלטת (בה כתב האישום פשוט בטל), הסבירה השופטת שלמרות שישנה אי-בהירות בפסיקה העליונה, במקרה הספציפי הראתה דעתה שיש להעדיף את גישת הבטלות המוחלטת, בשל כך שמדובר בהגנה על עקרון הוודאות המשפטית.

כך, סוכם כי כתב האישום – אשר לא לווה באישור מתאים מהממונה המשפטית הראשית, ואשר הוגש באיחור משמעותי מהמותר – יבוטל. לא נפסקו הוצאות נגד המדינה בתיק זה.

• משמעות הפסיקה: מדגישים את חובת המדינה לעמוד בזמני הגשה קשיחים ולקבל את האישורים המתאימים במקרים חריגים בלבד.
• ההליך מדגים את חשיבות הפיקוח והאחריות הניהולית במערכת המשפט והתביעה בעבירות מעין אלו, למרות חומרתן.

סיכום

החלטת בית המשפט בעניינו של הנאשם מדגימה את חשיבות העמידה הדווקנית על כללי הפרוצדורה וזכויות הפרט, גם כאשר מדובר בעבירות תכנון ובנייה. איחור לא מוסמך בהגשת אישום, גם למול עבירות לכאורה חמורות, עשוי להביא לביטול גמור של ההליך כולו. המקרה מלמד את עורכי הדין, הרגולטורים והציבור כולו על המשמעות המעשית של הגנה על כללי ההוגנות והוודאות ביישום הדין הפלילי בתחום התכנון והבנייה.