בוררות בקיבוץ: חבר לשעבר יפוצה ב-1.25 מיליון ש"ח בשל שיוך נכס ופנסיה

בהחלטה נדירה במסגרת בוררות משפטית, נקבע כי קיבוץ באזור הצפון ישלם לחבר לשעבר פיצוי בסך 1.25 מיליון שקלים. מדובר במחלוקת ממושכת שפרצה בין הקיבוץ לחבר בדרישה לתשלום בעבור שיוך בית מגורים, זכויות פנסיוניות וחלקו ברווחי נכסי הקיבוץ.

רקע לסכסוך ולדרישות החבר היוצא

על פי החלטת בוררות שהתקבלה לאחרונה, חבר ותיק לשעבר בקיבוץ טען כי הקיבוץ נותר חייב לו כספים ניכרים בנושאים שונים. לדבריו, עם ביצוע הליך שיוך הנכסים – תהליך שבמסגרתו משויך לבעלי זכות שימוש ביתם בקיבוץ – קמה לו הזכות לקבל פיצוי כספי בגין בית המגורים שבו התגורר. מעבר לכך, דרש כי תחושב לו תוספת ותק לפנסיה, וזכויות על רווחים שנוצרו מנכסי הקיבוץ, הידועים גם כ"פירות נכסים".

בתביעתו פירט אותו חבר לשעבר כי היה חבר מלא בקיבוץ במשך מעל 35 שנים, העביר את מלוא הכנסתיו לקיבוץ ושימש בתפקידים ציבוריים במסגרתו. לדבריו, ב-2007 נחתמה תוכנית לשיוך נכסים מול רשות מקרקעי ישראל. האיש ביקש כי סכום הפיצוי שישולם לו ישקף את ערך ביתו בשוק החופשי.

• החבר דרש פיצוי בתחום השיוך, כך שבית המגורים יוערך במחיר שוק.
• הוא טען לזכויות פנסיה מלאות החל מהשנה הראשונה לחברותו בתנועה הקיבוצית.
• דרש לתגמל אותו על רווחי נכסי קיבוץ, כולל פדיון "פירות נכסים" שהתקבלו לאורך השנים.

טענות והגנת הקיבוץ

הקיבוץ דחה את טענות החבר לשעבר, והציג עמדה הפוכה – לפיה דווקא החבר הוא שחייב כספים לאגודה השיתופית. הקיבוץ הדגיש כי הצטרפותו לחברות אינה משנת 1979 כפי שטען, אלא משנות ה-90 המאוחרות. בנוסף, טען כי משך הזמן שבו עזב החבר את הקיבוץ בשנים האחרונות צריך להיגרע מחישוב הוותק, וגם מן הזכאות לפירות נכסים שצבר בעבר בקיבוץ אחר.

• הקיבוץ טען כי חובה לנכות מהתגמולים שמגיעים לחבר תשלומים בגין "חובות עבר", וכי יש לקזז את התמורה עבור פירות נכסים מהחוב.
• הוצגה עמדה כי הוותק למטרות פנסיה וזכאות לפירות נכסים אינן מצטברות אוטומטית – אלא בהתאם להחלטות אסיפה מהשנים האחרונות המגבילות זכויות אלה למי שעבר בין קיבוצים.
• טען כי סכום הסופי לו זכאי היה אמור לעמוד על 91 אלף שקלים בלבד, ואף הציג כי בפועל קיים חוב מצד החבר לאגודה.

מינוי שמאי ופסיקת הבוררים

על מנת להגיע למסקנות עובדתיות, מונה לתיק שמאי מקרקעין בלתי תלוי, שקבע כי שווי זכויות המגורים עומד על כ-1.25 מיליון שקלים. הבוררים, שכללו שופטת מחוזית לשעבר וראש אגודה שיתופית בדימוס, אימצו את חוות הדעת. נקבע כי זה הסכום שישולם לחבר לשעבר כפיצוי בגין בית המגורים.

בנושא זכויות הפנסיה, הבוררים דחו את עמדת הקיבוץ ומצאו כי יש להוסיף לחבר שנת ותק אחת מעבר לחישוב שביצע הקיבוץ. בהחלטתם הבהירו כי החלטות אסיפה או מועצה שמגבילות את זכויות החבר למפרע (רטרואקטיבית) אינן תקפות לגבי מקרה זה, שכן התקבלו שנים רבות לאחר שינוי הסטטוס של החבר בקיבוץ.

• הבוררים קבעו כי לא ניתן להפחית מזכויות פירות נכסים או לשייך אותן כאופציה לקיזוז מתמורה אחרת, שכן מדובר בזכויות נפרדות מהתחייבויות האגודה.
• הדגישו שהחלטות חדשות לא יכולות לגרוע מהסכמות קודמות או לשלול זכויות שנצברו לאורך השנים, במיוחד כאשר השינוי נעשה שנים רבות לאחר העובדות הרלוונטיות.

פיצוי כולל והשלכות ההחלטה

הסכום שנפסק לטובת החבר לשעבר יועבר אליו בתוך פרק זמן מוגדר של 30 ימים, וכולל את מלוא שווי בית המגורים. בנוסף, החבר זכאי לתוספת בשנת ותק לפנסיה ולקבל קצבה פנסיונית עד למועד עזיבתו, תוך הפחתה של תשלומים שכבר שולמו בנפרד. הבוררים דחו את עמדת הקיבוץ לגבי קיזוז פירות הנכסים – והבהירו כי מדובר בתגמול החביבי המגיע לחבר לפי הסדרי הקיבוץ, ללא אפשרות לקזז בין רכיבי התשלומים.

בצד הכספי, חויב הקיבוץ לשלם גם הוצאות משפטיות בסך 15,000 שקלים לחבר לשעבר. בכך נחתם הסכסוך המשפטי לטובתו, תוך מתן ביטוי משמעותי לחשיבות עמידה בהסכמים קיבוציים, כללים פנימיים והגנה על זכויות החברים.

משמעות ההליך ומבט לעתיד

מקרה זה ממחיש את הבעייתיות שיכולה להיווצר בעת עזיבה של חברי קיבוץ תחת הליכי שיוך ומשיכת זכויות כספיות. ההליך חידד את גבולות סמכות הבוררות בין חברים לאגודות שיתופיות והבהיר את חשיבות עמידת הקיבוץ והחברים בהסכמות היסטוריות וברוח השיתופית המקורית. סוגיות דומות צפויות להמשיך לעלות ככל שיותר קיבוצים פועלים במסלולי שיוך ומאפשרים עזיבות מתוך ציפייה לחלוקה צודקת של נכסים ותשלומים פנסיוניים.

פסק הבוררות מהווה תמרור אזהרה והכוונה לסוגיות דומות ומדגיש את הצורך בבירור שקוף, ספציפי ואמין במקרים בהם נדרשת חלוקה של נכסים המשותפים לתקופות ארוכות.

המאמר הוא לצורכי מידע בלבד, ואין לראות בו ייעוץ משפטי. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לפני קבלת החלטה.