אב התחרט על העברת נכס לבתו – בית המשפט קבע שהעברה בוטלה

סיפור מורכב של יחסים משפחתיים ומקרקעין הגיע להכרעת בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שמתחוללה מחלוקת בין אב לבתו סביב הסכם להעברת משק משפחתי. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי ההעברה בוטלה, והבת איבדה את זכויותיה בנכס.

העברת נכס בין בני משפחה – רקע

הנכס נשוא הדיון הוא משק חקלאי באחד ממושבי הארץ שרשום על שמו של אב המשפחה המתגורר במקום שנים רבות. הבת, אחת מתוך עשרה ילדים במשפחה המורחבת, סייעה לו לטענתה רבות בניהול המשק ובטיפול בצרכיו לאורך השנים. בינואר 2018 נחתם בין האב לבתו הסכם מתנה, שבמסגרתו הוסכם על העברת זכויות האב בנכס לידי הבת ללא תמורה כספית. עורכת דין ליוותה את הצדדים והעבירה את המסמכים לרשויות הנדרשות.

העברת משק או כל נכס מקרקעין במתנה בין בני משפחה היא הליך משפטי לכל דבר, וטעונה עמידה בדרישות החוק, בראשן הצורך בהסכם כתוב ומסודר שמועבר לרשויות.

חילוקי דעות וביטול ההסכם

זמן קצר לאחר החתימה, בחלוף כשלושה חודשים, פנה האב לבתו וביקש לבטל את העסקה. הם הגיעו למשרדה של עורכת הדין שייצגה אותם וחתמו יחד על תצהירי ביטול, תוך ציון כי האב שינה את דעתו ומעוניין למנוע פגיעה ביתר ילדיו ולהבטיח חלוקה הוגנת של רכושו בין כל היורשים בעתיד.

עם זאת, ההסכם לא בוטל בפועל ברישומים, בשל כך שעורכת הדין לא השלימה את הטיפול מול הרשויות. הבת טענה בהמשך כי בסופו של דבר האב שב בו פעם נוספת מהחלטת הביטול וביקש להעביר לה את המשק – הפעם בלשון בעל פה וללא חתימה על הסכם חדש. לדבריה, רק לאחר לחץ שהופעל עליו מצד יתר ילדיו חזר בו ושב לעמוד על עמדת הביטול.

לעומת זאת, האב עמד על כך שהתכוון לבטל את ההעברה לחלוטין, ואיננו מבין מדוע התממשכה העסקה ברשויות. הוא הכחיש כי שינה את דעתו מאוחר יותר או ניהל הסכם נוסף – בעל פה או בכתב – בנוגע למשק.

בית המשפט דן במחלוקת

בפני השופט/ת המתמחה בדיני משפחה נדונה השאלה העיקרית: האם ההסכם המקורי עומד בתוקפו או שמא בטל בשל רצון הצדדים. השופט/ת בחנה את המסמכים, תצהירי הביטול ועדויות הצדדים. מנתוני הפרשה עולה כי למרות החתימה על מסמכי ביטול לנוכח מחשבתו החולפת של האב – בפועל לא בוצע שינוי ברישומים, דבר שהוביל למחלוקת המשפטית.

בפסק הדין קבע/ה השופט/ת שמרגע בו הביע האב במפורש את רצונו לבטל את ההעברה, והדבר נרשם בתצהירים בכתבחתום על ידי שני הצדדים, נתקיימה דרישת החוק שהיה עליה לעמוד. השופט/ת ציין/ה כי בביטול עסקת מתנה – במיוחד במקרקעין – קיימת דרישה ברורה למסמך בכתב ולא הצהרה בעל פה בלבד. גם במקרה בו נטען כי לאחר הביטול הצדדים גיבשו הסכמה חדשה, הרי שכל עוד לא נכרת מסמך בכתב מסודר ומאושר כנדרש להעברת מקרקעין, לא תיכון עסקת מתנה נוספת.

• דרישת הכתב במקרקעין – עסקה שלא נחתמה ומאושרת בכתב לא מקבלת תוקף משפטי.
• עסקת מתנה במקרקעין טעונה רישום אצל הרשויות, אך רצון מוצהר לבטל חייב להיות מתועד כהלכה.
• במקרה זה לא הוכח שנחתם מסמך מתנה חדש לאחר הביטול.

טענות הבת ופסיקת ההוצאות

הבת חזרה וטענה לאורך כל ההליך כי נוהלה עמה עסקה מחודשת בעל פה, ועל כן היא בעלת זכויות במשק. בנוסף טענה כי בשל תרומתה הרבה למשק ולרווחת הוריה היה נכון לעשות דין אחר לגביה. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענותיה, וקבע כי כמקובל בדיני מקרקעין יש לנהוג על פי הכללים הברורים בלבד – במיוחד כאשר מדובר בנכסים משפחתיים יקרי ערך ורגש.

בסיום ההליך קבע/ה השופט/ת כי משלא התקיימה עסקת מתנה חדשה ומאחר שמסמכי הביטול נחתמו בהתאם לדרישת החוק, זכויות הבת במשק אינן תקפות. הבת חויבה לשלם לאב הוצאות משפט בסכום של 15,000 ש"ח.

סיכום – חשיבות הניסוח והמסמכים בהעברת מקרקעין

המקרה מדגיש עד כמה חיוני להקפיד על עמידה בדרישות המשפטיות הנוגעות להעברת נכסים, ובמיוחד עסקאות מתנה בין בני משפחה. חובה להכין הסכם בכתב ולוודא שהוא מוגש ומאושר ברשויות הרלוונטיות. כמו כן, אם קיימת התחרטות – גם היא חייבת להיות מתועדת בכתב ובבירור, כדי למנוע מחלוקות בעתיד.

הסכסוך המשפחתי שהתגלגל לפתחו של בית המשפט הוא תזכורת לחשיבות המידע והייעוץ המשפטי בכל עסקה בנוגע לנכסי מקרקעין, אפילו כאשר מדובר בקרובי משפחה.