מותרות וחובות: חייב ביקש לקצר תהליך הפטר, אך נדחה על ידי בית המשפט

חייב בהליך חדלות פירעון, שנקבע לו מסלול שיקום ופריסה לתשלומי חוב, ביקש מהשופט לקצר את הדרך ולקבל הפטר מידי – אך הבקשה נדחתה. בית המשפט הבהיר: תכלית ההליך אינה בהכרח תשלום מהיר, אלא גם החינוך לאחריות כלכלית וזהירות בניהול הוצאות, במיוחד נוכח התנהלות כלכלית ראוותנית כפי שתוארה במקרה זה.

ייבשת חובות, המשך חיי מותרות

בהליך שהתנהל בבית המשפט, עמדת הרשויות הייתה כי על החייב, שנקלע לחובות של מעל חמישה מיליון שקלים, לשלם 3,150 שקלים בחודש במשך שלוש וחצי שנים, ובכך לסיים את המסלול לקראת הפטר ומחיקת חובות. למרות כך, לאחר זמן קצר בלבד – פחות מחצי שנה – פנה החייב לבית המשפט בבקשה לפרוע את החוב כולו בבת אחת. זאת תוך הסתייעות בהלוואה שקיבל מהורי אשתו.

• סכום החוב הכולל: מעל 5.4 מיליון שקל.
• החייב: נשוי, אב לשניים, נהנה מסגנון חיים הכולל נסיעות יוקרתיות, מגורים בדירה גדולה ושימוש במוצרים יקרים.

על פי טענות שהוצגו בפני בית המשפט, החייב אומנם נמצא במצוקה כלכלית אך ממשיך לגלות סממנים של רמת חיים גבוהה במיוחד – קרוזים, חופשות בחו"ל, רכישת בגדי מעצבים ודמי שכירות חודשיים שנחשבים גבוהים. תיאורים אלה הוצגו בין היתר כדי להסביר מדוע נדרשה תקופת שיקום ארוכה.

ההפטר והמחלוקת סביב התשלומים

הליך חדלות פירעון הוא מסלול שמטרתו לאפשר לאדם שקרס כלכלית לפתוח דף חדש, בכפוף לעמידה בדרישות שקבע בית המשפט. ההפטר הוא בעצם הפטור מהחובות שעדיין לא נפרעו, ובית המשפט בוחן היטב את תנאי מתן ההפטר, ובמיוחד את אופן ההתנהלות של החייב.

בפברואר האחרון, לאחר שבחן את מצבו ואת האפשרות לשיקום, החליט בית המשפט לאפשר לחייב לשלם סכום חודשי סביר (המהווה חלק קטן מכלל החוב) לפרק זמן מוגדר. עם זאת, הגם שניתנה לו הזדמנות, בחר החייב לנסות ולסיים את ההליך במהירות גדולה יותר, על בסיס הלוואת בני משפחה.

בעוד שהנאמן לנכסי החייב לא התנגד למהלך (נאמן הוא עורך דין שממונה לנהל את נכסי חייב הממצא הליך חדלות פירעון), הממונה על הליכי חדלות פירעון סבר כי קיים כאן בעייתיות. זאת משום שהחוק והתכלית השיקומית שמאחוריו אינם מבוססים רק על השבת כסף לנושים, אלא גם על קיום תקופה של התנהלות כלכלית אחראית.

פסק הדין: הפטר הוא תוצאה של שיקום ולא רק של תשלום

במסגרת ההחלטה צוין כי "הפטר" אינו בגדר זכות קנויה, כלומר לא מדובר בזכות אוטומטית לחייב לקבל מחיקת חובות מיד לאחר פרעון מועט – במיוחד כשפריסת ההחזר מבוססת על נתונים אובייקטיביים. עוד נקבע כי הקדמת תשלומים כה משמעותית עלולה לעקוף את המטרה השיקומית: בית המשפט בוחן לא רק את שיעור החוב שמשולם, אלא גם אם החייב מפנים את משמעות ההליך ופועל להתנהל בצורה אחראית וצנועה לאורך זמן.

• בית המשפט האריך מלכתחילה את תקופת התשלומים, אף למעלה מהמינימום הקבוע בחוק, כיוון שראה חשיבות בפרק זמן לחינוך כלכלי.
• החייב הוזהר כי התנהלות ראוותנית תוך כדי ההליך אינה עולה בקנה אחד עם חובת התנהגות נאותה במסגרת חדלות פירעון.
• תשלום מוקדם אינו מבטיח קבלת הפטר מידי – יש לשקול גם מטרות החוק וכללי הצדק בין הצדדים, ובפרט מול הנושים.

כאמור בהחלטה, בקשת החייב נדחתה. הוא ייאלץ להמשיך במסלול התשלומים המקורי. בכך, הדגיש בית המשפט את עקרון השיקום וחיוב החייב להמנע מאורח חיים בזבזני עד לסיום התהליך.

משמעות לציבור ולקוראים

המקרה מדגים את גישת בתי המשפט להליכי חדלות פירעון והפטר: בית המשפט אינו מהווה "מסלקת חובות", אלא גורס שעל חייב לסגל אורח חיים אחראי במסגרת אופק כלכלי חדש ולגלות שינוי לטובה בהרגליו. החוק אינו מספק מסלול מהיר למי שמחזיק אמצעים חיצוניים לפרעון מהיר, במיוחד לכל מי שאורח חייו אינו תואם את מצב חובותיו.

הליך חדלות פירעון נועד לעודד יחידים לשוב למעגל הכלכלה לאחר תקופה של חובות, אך גם להוות תמריץ להתנהגות אחראית לאורך זמן. מדובר במסגרת שיפוטית מתמשכת, הדורשת התנהלות אמינה וזהירה מלווים את ההליך מהגשת הבקשה ועד לקבלת ההפטר, לעיתים במשך שנים.

הפרשה מהווה תמרור אזהרה לכל מי שנקלע לחובות: לא די ביכולת הכלכלית לשלם סכום כזה או אחר. התנהלות חיובית וענווה – לא רק מימוש החוב – הן שמובילות לסיום מוצלח של התהליך וקבלת הפטר אמיתי.

סיכום

בית המשפט סירב לאפשר לפושט הרגל "קיצור דרך" במסלול השיקום הכלכלי שלו, אף כי ניתן היה לכסות את החוב במלואו בתשלום אחד. בכך ציין שוב את ערך השיקום הכלכלי – התנהלות מפוקחת וצנועה – כחלק מהותי מהליך חדלות פירעון, ולא רק את ההיבט הכספי הצר. כל חייב ייטיב לעשות אם יפנים עיקרון זה בדרך להבראה כלכלית.