האם בן משפחה שנעשה שימוש בחשבונו במסגרת הברחת נכסים ייאלץ להשיב כספים לחובות חדלות פירעון?

מקרה מעניין שנדון לאחרונה עוסק בשאלה העקרונית: עד כמה קרובי משפחתו של חייב רשאים להחזיק בכספים שהופקדו אצלם מבלי להיות מחויבים להחזירם לקופת החובות במסגרת הליך חדלות פירעון.

הרקע: חייב שניהל הליך חדלות פירעון מצא פתרון יצירתי

גבר בשנות השלושים לחייו, עצמאי בתחום השיפוצים, פנה לבית המשפט לקבלת הפטר מחובותיו במסגרת הליך חדלות פירעון. מטרת הליך זה היא לאפשר לאדם שרובץ תחת נטל חובות לצאת לדרך חדשה בתום תקופה בה עמד בדרישות החוק ובתנאים שקבע לו בית המשפט, תוך שמירה על איזון בין אינטרס הנושה לקבל את כספו ככל הניתן, לבין אינטרס החייב לקבל "ריסטארט" כלכלי.

בפברואר 2023 הטיל בית המשפט צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב. זמן קצר לאחר מכן, עלה כי האיש עושה שימוש בחשבונות הבנק של אמו ואחיו הצעיר – לכאורה בניסיון להסתיר משאבים מפני נושיו ומפני הרשויות המטפלות בהליך.

הנאמן מגלה העברות חריגות לחשבונות בני המשפחה

הנאמן שמונה על ידי בית המשפט לבחון את מעשיו ונכסיו של החייב, גילה הפקדות משמעותיות בכספי בני המשפחה. בחשבונות האם אותרו תוך זמן קצר סכומים שהצטברו לכ-357 אלף שקלים, ואילו בחשבונו של האח הצעיר התגלו הפקדות בסך של כ-174 אלף שקלים.

• הנאמן טען כי בני המשפחה אחראים, מאחר שסייעו לחייב להבריח נכסים מנושיו, או לפחות אפשרו לו להשתמש בחשבונותיהם ביודעין.
• האם מצידה טענה כי למרות שבניה השתמש בכספים שנכנסו לחשבונה, בפועל הוא זה שביצע את רוב הפעולות וחשבונה שימש אותו בלבד.
• האח טען כי היה חייל בשירות סדיר בזמן ההפקדות, וכי אחיו השתלט על חשבונו ללא הסכמתו או מעורבות מצידו, בעיקר בשל גילו הצעיר ומעמד הכוחות במשפחה.

הכרעת בית המשפט: הבחנה בין האם לאח

בית המשפט נדרש להכריע האם לשניהם אחריות להשיב את הכספים לקופת ההליך. בהליך חדלות פירעון, חשוב להבין, מטרת השבת הכספים שניתנו לידיו של אדם אחר – אף אם מדובר בקרוב משפחה – היא להחזיר לנושים כמה שניתן מהחוב שנצבר ולא לאפשר הברחת רכוש מצד החייב.

השופט בחן את טענות הצדדים וקבע הבחנה ברורה:

• האם – מתוך הסכומים שהופקדו בחשבונותיה, היא חויבה להשיב לקופת הנשייה כ-170 אלף שקלים. נקבע כי לא הייתה מעורבת ישירות בכל פעולה, אך נתנה אישור לבנה לעשות שימוש חופשי בחשבונותיה, ומכוח אישור זה היא נושאת באחריות משפטית.
• האח – קיבל פטור מלא מהשבה, משום שהשופט התרשם מהראיות ובמיוחד מגילו הצעיר ומיחסי הכוחות שבינו ובין אחיו הגדול, כי השימוש בחשבונו לא נעשה ביוזמתו או מהסכמתו, אלא הוכתב לו בעל כורחו.

המשמעות המשפטית והציבורית של ההחלטה

החלטה זו מדגימה באופן ברור את גישת בתי המשפט להברחת נכסים בהליך חדלות פירעון – הכלל הבסיסי הוא שמי שנתן ידו לסיוע לחייב בהסתרת נכסים או שהסכים שיעשה שימוש בחשבונו, עלול להיחשב למי שמחזיק שלא כדין בכספים ולהיות מחויב להשיבם. לעומת זאת, כאשר בן משפחה פעל מתוך אילוץ, חוסר דעת או בעקבות ניצול כוחו של החייב, לא תוטל עליו הדרך להשיב את הכסף.

כדאי להבהיר: המטרה בהחזרת הכספים היא לא להעניש את בני המשפחה, אלא להגן על האינטרס של הנושים לקבל את שמגיע להם, ולמנוע תמריצים להברחת רכוש באמצעות צדדים שלישיים.

נקודות מרכזיות מההליך

• השימוש בחשבונות בני משפחה להסתיר נכסים מהווה עבירה על עקרונות ההליך ועלול להביא לסנקציות נגד כל המעורבים – אך תלוי במידת המעורבות, הידע והכוונה של הצדדים.
• בני משפחה שנתנו הרשאה מודעת ושימשו "כתובת" להפקדת כספי החייב, צפויים להידרש להשיבם.
• בני משפחה צעירים או מי שלא היה בידם שליטה ממשית על החשבון, עשויים להיות פטורים בהתקיים נסיבות מיוחדות.
• תפקיד הנאמן הוא לשמור על קופת הנשייה מפני דליפות נכסים, ולעקוב אחר כל מסלול הכספים.
• החוק אינו מחייב באופן אוטומטי להשיב כספים שהופקדו לפני המועד בו ניתן צו לפתיחת הליכים, אך כל המתרחש לאחר מכן נמצא בפיקוח הדוק של בית המשפט.

סיכום

הדיון בחיוב קרובי משפחה בהשבת סכומים בהליך חדלות פירעון מדגים את המתח בין הגנה על נושים לבין התחשבות בנסיבות אנושיות. המערכת המשפטית בוחנת בכל מקרה את הנסיבות האישיות, יחסי הכוחות והכוונה של הצדדים טרם קבלת החלטה על חיוב בהשבה. מקרה זה ממחיש עד כמה יש להיזהר מלעזור לקרובי משפחה בניהול ענייניהם הכלכליים, כאשר הדבר כרוך בניהול כספים שנועדו לכיסוי חובות קיימים – גם משיקולים של אחריות אישית ומשפטית.