דו"ח משרד המשפטים לשנת 2017: עלייה בבקשות לפשיטת רגל ולפירוק חברות, האצה במתן צווי הפטר והעמקת הדיגיטציה

משרד המשפטים פרסם את דו"ח הסיכום השנתי לשנת 2017, המתאר את פעילות שלוש הזרועות המרכזיות הפועלות במסגרתו: האפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והרשם לענייני ירושה. מהנתונים שנאספו עולה תמונה ברורה של האצת הפעילות בתחומי חדלות פירעון ופשיטת רגל, לצד הרחבת השימוש בשירותים מקוונים והידוק הפיקוח והניהול בנכסי מדינה ונכסי חסרי ישע. בתוך כך, ניכרת גם עלייה משמעותית במספר צווי ההפטר שניתנו ובמספר ההליכים שבוטלו, וכן התרחבות של פעילות האכיפה הכלכלית באמצעות יחידת חילוט ייעודית.

תמונת מצב כללית

לפי הדו"ח, שנת 2017 התאפיינה בעלייה מתמשכת בהיקפי הפעילות של הכונס הרשמי בתחום חדלות הפירעון, ובה בעת בתהליכי התייעלות וניהול משופר ביחידות השונות. לצד העלייה בבקשות לפתיחת הליך פשיטת רגל (הנקרא גם הליך חדלות פירעון ביחס ליחידים), נרשמה עלייה ניכרת במתן צווי הפטר, המאפשרים לחייבים שסיימו מסלול שיקום לקבל מחיקת חובות שנותרו. מגמה זו משקפת הן עומס כלכלי מתמשך במשק והן יישום מדיניות שיקומית מובהקת.

ראוי להסביר: "צו כינוס" הוא החלטה המורה על פתיחת הליך כנגד חייב ומרכזת את חובותיו לגוף אחד לצורך טיפול והסדר, תוך הקפאת הליכים פרטניים. "צו הפטר" הוא החלטה מסכמת המעניקה לחייב, לאחר תקופת בדיקה ועמידה בתשלומים ובתנאים, מחילה על יתרת חובותיו ברוב המקרים. כך נוצר איזון עדין בין מתן הזדמנות לשיקום כלכלי לבין הבטחת גביית חובות לנושים, ככל שהדבר אפשרי.

נתוני חדלות פירעון ופשיטת רגל

בתחום פעילות הכונס הרשמי, הדו"ח מצביע על עלייה של 10% בבקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל בשנת 2017 לעומת 2016. במהלך השנה ניתנו 19,906 צווי כינוס – עלייה של כ-23% לעומת השנה הקודמת ועלייה של כ-50% בתוך שלוש שנים. במקביל, חלה עלייה של כ-15% במתן צווי הפטר לעומת 2016, לצד עלייה של כ-34% במספר תיקי פשיטת רגל שבוטלו.

נתונים אלה מלמדים על שוק המתמודד עם תדירות גבוהה יותר של קשיים כלכליים בקרב יחידים, ובמקביל על פעילות אקטיבית של מערכת חדלות הפירעון שמקדמת תיקים לקראת סיום – אם באמצעות שיקום ומתן הפטר ואם דרך סינון הליכים שאינם עומדים בדרישות החוק או שנפתחו בחוסר תום לב.

• עלייה של 10% בבקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל לעומת 2016.
• 19,906 צווי כינוס בשנת 2017 – עלייה של כ-23% בשנה וכ-50% בשלוש שנים.
• עלייה של כ-15% במתן צווי הפטר.
• עלייה של כ-34% במספר תיקי פשיטת רגל שבוטלו.

פירוק חברות ומעבר לדיגיטל

בתחום פירוק החברות, נרשמה עלייה של 3% בבקשות לפירוק לעומת השנה הקודמת, ועלייה של אחוז אחד במספר צווי הפירוק שניתנו. לצד הנתונים הכמותיים, בולטת מגמה משמעותית: הרחבה נרחבת של הגשת תביעות חוב באופן מקוון. בשנת 2017, כ-97% מתביעות החוב הוגשו דיגיטלית – כ-178,000 תביעות חוב בסך הכל. תביעת חוב היא בקשה של נושה להכרה בחוב כלפיו במסגרת ההליך, והיא תנאי לקבלת דיבידנד מקופת הפירוק או פשיטת הרגל.

המעבר לדיגיטל צפוי לצמצם זמני טיפול, לאפשר שקיפות טובה יותר לכל הצדדים, ולמנוע טעויות הנובעות מהליכי נייר מסורבלים. עבור נושים, מדובר בקיצור דרך לקבלת החלטות לגבי תביעותיהם; עבור חברות וחייבים – בניהול יעיל יותר של שלבי ההליך.

פעילות האפוטרופוס הכללי: ניהול נכסים, איתור זכאים וחילוט

האפוטרופוס הכללי אחראי לניהול נכסי חסרי ישע, נעדרים ועזבונות מסוימים, וכן על ניהול כספים ורכוש שהמדינה מופקדת עליהם. נכון ל-31.12.2017, היו בניהולו 14,796 תיקי ניהול רכוש פעילים. מתוכם: 10,227 תיקי כספים ו-4,596 תיקי נדל"ן, הכוללים 852 דירות ובתי עסק. לצד פעילות הניהול השוטפת, יזמה היחידה פעולות לאיתור זכאים והשבת זכויות. כתוצאה מכך הושבו לזכאים או ליורשים 212 נכסי מקרקעין וכספים בהיקף כולל של כ-50 מיליון שקל.

בתחום החילוט, שנועד לשלול רווחים מהפעילות העבריינית ולהיאבק בהון השחור, נפתחו בשנת 2017 ביחידה הייעודית 2,293 תיקים – זאת לעומת 659 תיקים בשנת 2016. התיקים כוללים נדל"ן, כספים ומיטלטלין, ולעיתים ניתנים צווים זמניים לשימור הנכסים עד להכרעה, ולעיתים חילוט קבוע בהתאם לפסיקה. בנוסף, התקבלו במהלך השנה עזבונות ותרומות לטובת המדינה בסך כולל של כ-69 מיליון שקל.

פיקוח, ייפויי כוח מתמשכים והכשרת עורכי דין

מערך הפיקוח על אפוטרופסים ומנהלי עיזבונות ממשיך להתעצם. בשנת 2017 הופקדו במרשם ההפקדות שבאחריות האפוטרופוס הכללי 522 ייפויי כוח מתמשכים – כלי משפטי חדש יחסית המאפשר לאדם לקבוע מראש מי יקבל החלטות בענייניו בעתיד אם לא יוכל לעשות זאת; 40 מסמכי הנחיות מקדימות למינוי אפוטרופוס; ו-22 מסמכי הבעת רצון – מסמך שבו הורה או אפוטרופוס מציע מי ימונה בעתיד אם לא יוכל להמשיך בתפקידו.

כדי להטמיע את הכלים החדשים ולוודא שימוש אחראי ומושכל, התקיימו במהלך השנה שש הכשרות מקצועיות, ובמהלכן הוסמכו כ-1,650 עורכי דין לעריכת המסמכים הללו. המטרה היא להגביר את האוטונומיה האישית של מי שעלול להזדקק להגנה משפטית ולחזק את יכולת התכנון המשפחתי והאישי.

הרשם לענייני ירושה: היקפי פעילות ושירותים מקוונים

שנת 2017 התאפיינה בהמשך מגמת הייעול במשרדי הרשם לענייני ירושה, הפזורים ברחבי הארץ. מספר הבקשות שהוגשו לרשם עמד על 41,535 – מעט פחות מאשר בשנת 2016 (42,503), אך מספר הצווים וההחלטות שניתנו עלה משמעותית והגיע ל-46,704, לעומת 36,487 בשנה שקדמה לה.

מגמת הדיגיטציה ניכרת כאן בבירור: 27,913 בקשות לצווי ירושה או צווי קיום צוואה הוגשו באופן מקוון, שהם כ-78% מכלל הבקשות. לשם השוואה, ב-2016 הוגשו 26,162 בקשות מקוונות, וב-2015 – 6,723 בלבד. ריבוי ההגשות המקוונות מצמצם חסמי נגישות לציבור, מקצר זמני טיפול ומייעל את השירות.

הרשם לענייני ירושה הוא הסמכות המנהלית המכריעה בבקשות לצווי ירושה או קיום צוואה כאשר אין מחלוקת מהותית. במקרים שבהם קמה מחלוקת בין יורשים – הסכסוך מועבר לבית המשפט לענייני משפחה. כך נשמרת חלוקה בין הליך מנהלי מהיר יחסית לבין הכרעה שיפוטית כאשר נדרש.

עמדת משרד המשפטים ורוח החוק החדש

גורמים בכירים במשרד המשפטים מציינים כי הרפורמה בחדלות פירעון, שגובשה בעמל של כמה שנים, נועדה לחזק את התפיסה השיקומית ולאפשר לחייבים בתום לב לפתוח דף חדש לאחר עמידה בתכנית תשלומים וכללי שקיפות. במקביל, מושם דגש על שמירת זכויות הנושים והגדלת סיכויי הגבייה באמצעות כלים מנהליים ושיפוטיים יעילים יותר.

לדברי השרה הממונה, דגש מיוחד ניתן גם לתחום האפוטרופסות – במטרה להרחיב את האוטונומיה של יחידים באמצעות כלים כמו ייפוי כוח מתמשך ולהנגיש זכויות לאוכלוסיות מוחלשות. מנכ"לית המשרד ציינה כי פרויקט השירותים המקוונים שנפרס ביחידות השונות מבטא שינוי תרבותי בשירות הציבור, שנועד לצמצם בירוקרטיה ולהעלות את רמת המענה. בה בעת, בראש האפוטרופוס הכללי הודגש כי השינויים החקיקתיים והארגוניים בשנים האחרונות כבר נראים בשטח – הן ביצירת חלופות לאפוטרופסות והן בהטמעת דפוסי שיקום כלכלי בהליכי חדלות פירעון.

מה המשמעות לציבור החייבים והנושים

עבור חייבים, העלייה במתן צווי הפטר משדרת מסר ברור: מי שפועל בתום לב, מגיש דיווחים כנדרש ומקיים תכנית תשלומים, עשוי לקבל הזדמנות אמיתית לשיקום. הייעול בהליכי פתיחת התיק, ריבוי ההליכים המקוונים והפיקוח ההדוק מבטיחים תהליך שקוף וברור יותר.

עבור נושים, העומק הדיגיטלי – לרבות האפשרות להגיש תביעות חוב באופן מקוון – מקצר תהליכים ומעלה את ודאות הגבייה. מנגנוני ביטול הליכים מחזקים את ההגנה מפני שימוש לרעה במערכת, ומסייעים לתעדף משאבים לטובת תיקים ראויים. במקביל, הרחבת פעילות החילוט מהווה כלי משמעותי במאבק בהלבנת הון ובפשיעה כלכלית, ובכך תורמת להגינות השוק.

• חייבים בתום לב נהנים מנתיב שיקומי ברור יותר ומסלולי הפטר יעילים.
• נושים מקבלים תהליך תביעת חוב מהיר ושקוף, ותמונת מצב עדכנית של קופות ההליך.
• המשק כולו מרוויח ממאבק אפקטיבי בהון שחור ומהחזרת נכסים לידי זכאים.

לצד זאת, חשוב לזכור כי כל הליך משפטי – בין אם בחדלות פירעון, פירוק חברות או בענייני ירושה ואפוטרופסות – מחייב בחינה פרטנית של נסיבות המקרה. מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע הבקיאים בדין ובנהלים כדי להתאים את המסלול הנכון ולמצות זכויות.

לסיכום

דו"ח 2017 של משרד המשפטים משקף מערכת משפטית ומנהלית שנעה לקראת שיקום, יעילות ונגישות: יותר הליכי חדלות פירעון נפתחים, יותר צווי הפטר ניתנים, יותר שירותים הופכים מקוונים, ובצדם פעולות נמרצות להשבת רכוש לזכאים ולחיזוק אמון הציבור. לצד האצת הפעילות, המשרד מבקש לאזן בין הזדמנות לחייבים לבין הגנה על זכויות נושים והאינטרס הכלכלי הרחב. השנים הקרובות יראו עד כמה תהליכים אלה ימשיכו לעצב את דיני חדלות הפירעון והאפוטרופסות בישראל, ולשפר את השירות לאזרח.