בית המשפט קבע: בני זוג ישלמו 120 אלף ש"ח ויזכו בהפטר מכ-3 מיליון ש"ח

שיקום כלכלי בהליך חדלות פירעון: תכנון תשלומים מדורג והפטר מותנה בעמידה בתנאים

בני זוג שנקלעו לקשיים בעקבות קריסת עסק קטן למכירת ושירותי מחשוב, קיבלו מבית המשפט צו שיקום כלכלי המאפשר להם לסיים את ההליך תוך פרק זמן של 42 חודשים. על פי התכנית, השניים ישלמו יחד 120 אלף ש"ח, ובכפוף לעמידה מלאה בכל תנאי ההליך יוכלו לקבל הפטר ממרבית חובותיהם, המוערכים בכ-3 מיליון ש"ח. בית המשפט האריך את תקופת התשלומים מעבר למסגרת של 36 חודשים המוכרת כנקודת המוצא בדין, בין היתר משום שהבעל לא הוכיח בעיות רפואיות המגבילות את עבודתו ולא מיצה את כושר השתכרותו.

הרקע: קריסת העסק והכניסה להליך

החייבים, זוג נשוי והורים לבת בגירה, תיארו כי הסתבכותם הכלכלית נבעה מהפסדים מתמשכים בעסק מחשבים שהקים הבעל. העסק לא התייצב, ההכנסות הצטמצמו, והחובות הלכו ותפחו. כלפי האישה הוגשו תביעות חוב בסכום מצטבר של קרוב למיליון שקלים, וכלפי הבעל הוגשו תביעות חוב בהיקף של כמעט שני מיליון שקלים, כך שסך החובות לשניים יחד התקרב לשלושה מיליון שקלים.

במסגרת פתיחת ההליכים, הוטלו על כל אחד מבני הזוג תשלומים חודשיים נמוכים שנקבעו בתחילה בסך כמה מאות שקלים. בהמשך, לאחר בדיקות ראשוניות של הכנסות והוצאות, עודכנו התשלומים החודשיים והועמדו על 800 ש"ח לכל אחד, עד לגיבוש תכנית שיקום כוללת שתסדיר את התשלומים לתקופה קצובה.

השניים מתגוררים בשכירות יחד עם בתם הבגירה ובן זוגה. לפי הנתונים שהועברו להליך, האישה מועסקת כשכירה וגם משלימה הכנסה בעבודות ניקיון, והכנסתה החודשית עומדת סביב 9,000 ש"ח. הבעל עובד בהיקף חלקי ומשתכר כ-3,900 ש"ח בחודש, וטען לקשיים רפואיים ולמצב נפשי מורכב.

עמדת הנאמנת: האישה ממצה את כושר ההשתכרות, הבעל לא

הנאמנת שמינה בית המשפט בחנה את יכולת ההשתכרות, שעל פיה נקבעים בדרך כלל שיעורי התשלום ותכנית הפירעון. "כושר השתכרות" הוא מונח המתאר את הפוטנציאל הכלכלי של החייב לעבוד ולהכניס הכנסה בהתאם להשכלתו, ניסיונו ומצבו הבריאותי. על פי התרשמות הנאמנת, האישה ממצה את כושר השתכרותה: היא מועסקת באופן סדיר ואף משלימה הכנסות בעבודה נוספת. מנגד, לגבי הבעל ציינה הנאמנת כי לא הוצגו מסמכים רפואיים עדכניים המסבירים מגבלות תעסוקתיות, וכי בנסיבות אלה ניתן לצפות ממנו להשתכר בשיעור המתקרב לשכר המינימום במשק.

לאור זאת המליצה הנאמנת להגדיל את התשלומים. ביחס לאישה הומלץ על 1,800 ש"ח לחודש, כך שסך תרומתה לקופת הנשייה תעמוד על כ-72 אלף ש"ח לאורך תקופת התכנית. לגבי הבעל הומלץ על 1,200 ש"ח לחודש, בסך כולל של כ-48 אלף ש"ח. ההמלצה נשענה על הערכה של יכולת כלכלית ריאלית ועל הצורך להבטיח זרימת כספים לקופת הנשייה תוך שמירה על מסלול שיקומי ישים עבור בני הזוג.

הכרעת בית המשפט: הארכת התקופה ותשלומים מדורגים

בית המשפט אימץ את עמדת הנאמנת בנקודות המרכזיות. נקבע כי יש מקום להגדיל את התשלומים ולהאריך את תקופת השיקום ל-42 חודשים, בין היתר משום שהבעל לא הוכיח מניעה תעסוקתית ממשית ולא צירף אסמכתאות רפואיות מספקות. בנוסף הובאה בחשבון העובדה כי בני הזוג לא המציאו באופן סדור תדפיסי חשבון בנק, שהם מסמכים חיוניים לבחינת התנהלותם הכלכלית.

כדי לאפשר הסתגלות הדרגתית לנטל מוגבר, הוחלט על צו שיקום כלכלי "מדורג": במשך חצי השנה הראשונה תשולם על ידי האישה מקדמה חודשית של 1,200 ש"ח, ולאחר מכן 36 תשלומים חודשיים של 1,800 ש"ח. הבעל ישלם במשך שישה חודשים 800 ש"ח לחודש, ובהמשך 36 חודשים 1,200 ש"ח לחודש. כך יעמוד הסכום הכולל שישולמו לקופת הנשייה על 120 אלף ש"ח, מתוכם 72 אלף ש"ח על ידי האישה ו-48 אלף ש"ח על ידי הבעל.

בית המשפט הדגיש כי התכנית משקפת איזון בין שתי תכליות מרכזיות בהליכי חדלות פירעון: מיצוי סביר של זכויות הנושים לפירעון, לעומת מתן הזדמנות אמיתית לשיקום לחייבים. הוסבר כי פרק זמן מעט ארוך יותר מאפשר לחייבים להסדיר את עניין הדיור, להתייצב בעבודה ולהגדיל בהדרגה את תשלומיהם, מבלי ליצור מטלה בלתי אפשרית.

מהו כושר השתכרות ולמה הוא קריטי בהליך?

כושר השתכרות הוא מושג מפתח בהליכי חדלות פירעון של יחידים. המשמעות: בית המשפט והנאמנות בוחנים לא רק את ההכנסה בפועל של החייב, אלא גם את יכולתו הפוטנציאלית לעבוד ולהגדיל הכנסה בהתאם לנסיבותיו האישיות. כאשר מוכח כי חייב אינו ממצה את יכולתו – למשל, עובד בהיקף חלקי ללא הצדקה רפואית או מקצועית – בית המשפט רשאי להתאים את התשלומים כלפי מעלה ואף להאריך את התקופה, כדי למנוע מצב שבו ההליך מנוצל לרעה ולהבטיח הוגנות כלפי הנושים.

לעומת זאת, כאשר מוצגות ראיות משכנעות לקשיים רפואיים, משפחתיים או תעסוקתיים, בית המשפט עשוי להקל בתנאים, לקבוע תקופת שיקום קצרה יותר או להפחית את התשלומים. ההכרעה תמיד פרטנית, מבוססת מסמכים, והנטל להראות מגבלה ממשית מוטל על החייב.

איזון בין זכויות הנושים לצורכי השיקום

ההליך נועד לספק ודאות לנושים באמצעות קביעת תכנית תשלומים שניתן לאכוף, ובמקביל לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בתום התקופה. תכנית שיקום כלכלי נחשבת מוצלחת כאשר היא ריאלית, שקופה וניתנת לביצוע לאורך זמן.

• זכויות הנושים: קבלת החזר יחסי והוגן באמצעות תשלומים חודשיים לקופה מרכזית.
• האינטרס השיקומי: פריסה הדרגתית ומדורגת המאפשרת לחייב להתייצב תעסוקתית וכלכלית.
• פיקוח ובקרה: חובת דיווח, מסירת מסמכים ושיתוף פעולה שוטף עם הנאמנות.
• הוגנות הדדית: החייב ממצה את כושר השתכרותו; הנושים מקבלים תשלומים יציבים וצפויים.

מהו צו שיקום כלכלי מדורג?

צו מדורג קובע שלבים בתשלומים: תחילה סכום נמוך יותר לפרק זמן קצוב, ובהמשך עלייה לסכום חודשי גבוה יותר. המודל הזה מסייע להיקלט בהתחייבויות החדשות, להתאים את מבנה התקציב המשפחתי, ולהימנע מהחמצות תשלום בתחילת הדרך. במקרה זה, ההדרגה בתשלומי שני בני הזוג נועדה לשקף את השיפור הצפוי בהכנסות, במיוחד אצל הבעל, ולהבטיח עמידה רציפה בהתחייבויות הקופה.

הדגשת ההדרגתיות אינה פוגעת בזכויות הנושים, שכן התכנית מגדירה מראש את הסכומים הכוללים ואת פרק הזמן. היא גם תורמת ליציבות ההליך, שכן חוסר יציבות בתחילת תקופת התשלומים עלול לגרור בקשות לשינויי צו, עיכובים, ואף ביטול ההליך במקרים חריגים.

תנאים והשלמת ההליך: הדרך להפטר

בסיום התקופה, ורק אם החייבים עמדו בכל התנאים, רשאי בית המשפט לשקול מתן הפטר – פטור מיתרת החובות הכלולים בהליך. תנאים טיפוסיים כוללים: עמידה רציפה בלוח התשלומים, מסירה סדירה של דוחות ומסמכים, הימנעות מצבירת חובות חדשים שלא בתום לב, ושיתוף פעולה מלא עם הנאמנות. בהתאם להחלטה, אם בני הזוג יעמדו בכל אלה, יוכלו לזכות בפטור ולצאת לדרך כלכלית חדשה, כאשר החובות שנותרו מאחור יימחקו לפי הכללים החלים.

• עמידה מלאה בתשלומים ובמועדים שנקבעו.
• מסירת דפי חשבון ונתונים כספיים לפי דרישה.
• חיפוש עבודה והגדלת היקף המשרה בהתאם ליכולת, בעיקר כאשר אין מגבלה רפואית מוכחת.
• ניהול תקציב משפחתי זהיר והימנעות מהתחייבויות חדשות מיותרות.

מה יכולים ללמוד חייבים ממקרה זה?

ראשית, הוכחות. מי שטוען למגבלה רפואית חייב להציג מסמכים עדכניים התומכים בגרסה. ללא ראיות, ייטה בית המשפט לקבוע כי אין הצדקה להפחתת התשלומים או לקיצור התקופה. שנית, תעסוקה. ציפיית היסוד היא למצות את כושר ההשתכרות – חיפוש עבודה, הגדלת היקף המשרה, והצגת מאמצים אקטיביים. שלישית, שקיפות. הגשת דפי חשבון ותיעוד הכנסות והוצאות אינה רק חובה פורמלית; היא תנאי לניהול הוגן ויעיל של התיק.

במקביל, תכנון מדורג יכול לאפשר התאקלמות הדרגתית ולהקטין סיכון להפרות בתחילת הדרך. חייבים שעומדים בעקביות בתשלומים ובדרישות הדיווח, נוטים להשלים את התהליך בזמן ולהגיע להפטר, שהוא היעד המרכזי בהליך חדלות הפירעון של יחידים.

במקרה הנדון, ההכרעה מדגימה גישה מאוזנת: הגדלת התשלומים והארכת התקופה נוכח אי-מיצוי פוטנציאל ההשתכרות מצד אחד; ומנגד, הכרה בצורך להדרגתיות כדי לא להכביד באופן בלתי אפשרי על בני הזוג. כך, נקבע מסלול ריאלי שמאפשר לשלם 120 אלף ש"ח לקופת הנשייה בתוך 42 חודשים – ובכפוף לעמידה בתנאים – לקבל הפטר ולפתוח דף חדש, נקי יחסית מחובות העבר.

לסיכום, החלטת בית המשפט משקפת את הליבה של דיני חדלות הפירעון: לאזן בין גביית חובות לבין מתן סיכוי אמיתי לשיקום. במקרה שלפנינו, בני הזוג יצטרכו להוכיח מאמץ תעסוקתי, לעמוד בלוחות התשלומים, ולשמור על שקיפות מלאה. אם יצליחו – יוכלו בתוך שלוש שנים וחצי להתקדם אל עבר יציבות כלכלית מחודשת, כשהנטל הכבד של החובות יוסר מעליהם בהתאם לדין.