יציאה לחו"ל חרף חובות: בית המשפט ביטל זמנית צו עיכוב יציאה לחייב מוגבל באמצעים בכפוף לערבות אישית

בית משפט השלום באזור המרכז קיבל ערעור של חייב המוגדר "מוגבל באמצעים" על החלטת רשם ההוצאה לפועל, וביטל באופן זמני את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליו. לפי פסק הדין, החייב יורשה לצאת לחו"ל לתקופה קצובה לצורך השתתפות בתפילות ראש השנה באתר עלייה לרגל, וזאת בכפוף להעמדת שני ערבים ולהטלת הגבלות מתאימות שיבטיחו את חזרתו ואת המשך ניהול הליכי הגבייה כסדרם. ההכרעה מדגישה כי יש לאזן בזהירות בין זכות התנועה לבין הצורך להבטיח את פירעון החוב, וכי אין להשתמש באמצעי גבייה כאמצעי ענישה או לשם העברת מסרים ערכיים כלליים.

הרקע: בקשה לביטול הצו לצורך נסיעה דתית

החייב הוכרז בעבר כ"מוגבל באמצעים" במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ומכוח ההכרזה הוטל עליו צו עיכוב יציאה מן הארץ. סמוך לחגי תשרי הוא ביקש לבטל את הצו באופן זמני, על מנת שיוכל לנסוע לאירוע תפילה מרכזי באתר דתי בחו"ל. בבקשתו ציין כי הוצאות הנסיעה אינן ממומנות מכספיו, אלא מכיסו של חבר שמבקש לסייע לו; אותו חבר אף הבטיח לפעול יחד עם אחרים לקידום הסדרי פירעון חובות מול נושים שונים. החייב הציע להעמיד שני ערבים בעלי הכנסה חודשית גבוהה, ועליהם יוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ עד שובו, כדי להבטיח את חזרתו לישראל ומילוי התחייבויותיו.

הכרעת רשם ההוצאה לפועל: דחייה מטעמי היעדר "טעם מיוחד"

רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה, בקבעו כי מצבת החובות של החייב גדולה במיוחד (בסך משמעותי), וכי לא הוצג "טעם מיוחד" המצדיק ביטול של צו עיכוב יציאה. עוד הוסיף הרשם כי מן הראוי שהחייב ינצל כל סכום זמין לצורך הפחתת חובותיו, גם אם מדובר בכספים שהוצעו למימון נסיעה, וכי נסיעה לחו"ל למטרה שאינה חיונית איננה מצדיקה כשלעצמה שינוי בהגבלות. בעקבות הדחייה הוגשה בקשה לעיון חוזר שנדחתה אף היא, תוך התייחסות לשיקולי מדיניות ולצורך בהעברת מסרים ברורים לחייבים המצויים במעמד דומה.

טענות הערעור: זכויות יסוד, מידתיות והגנות מתאימות

בערעור שהוגש לבית משפט השלום טען החייב, באמצעות בא כוחו, כי ההחלטה שגויה ומחמירה יתר על המידה. לשיטתו, תכלית הליכי ההוצאה לפועל היא להבטיח ולייעל את גביית החוב מבלי לפגוע בזכויות יסוד מעבר לנדרש. החייב הדגיש כי הוא עומד בתנאים שנקבעו לו במסגרת תיק האיחוד ומשלם כסדרם, וכי היציאה המבוקשת היא לזמן קצר וקצוב, בפיקוח ובהצבת בטוחות. עוד נטען כי אין מדובר בכספים הנמצאים ברשות החייב שאפשר להסיטם לכיסוי החוב; מימון הנסיעה מוצע בידי צד שלישי בהתנדבות, ולכן אין מקום להתנות את הנסיעה בכך שסכומים אלה יופנו לנושים. בנוסף נטען כי תפקיד הרשם אינו ל"חנך" חייבים, אלא לאזן במידתיות בין אינטרסים מתחרים בהתאם לעובדות הקונקרטיות של כל מקרה.

עמדת הנושים: התנגדות חלקית והותרת ההכרעה לשיקול בית המשפט

נושים מרכזיים, בהם שני בנקים מסחריים גדולים וגוף ממשלתי, הביעו ספקות באשר לבקשה והפנו לחומרת החוב, אך הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. נושה נוספת התנגדה מפורשות וביקשה לאמץ את עמדת הרשם בשל היעדר הצדקה לביטול ההגבלה. עם זאת, אף אחד מהנושים לא הצביע על פגיעה ספציפית שתיגרם לגבייה כתוצאה מיציאה קצרה מן הארץ בליווי בטוחות מתאימות.

נימוקי בית המשפט: לא הוכח חשש לפגיעה בגבייה

בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי יש להיעתר לבקשה במתכונת מידתית ומבוקרת. נקבע כי הגבלת יציאתו של חייב מן הארץ היא פגיעה בזכות תנועה המוכרת כזכות חוקתית, ועל כן יש להפעיל את ההגבלה רק ככל שהיא נדרשת להגשמת תכלית ההליך – מניעת התחמקות מפירעון והבטחת גבייה אפקטיבית. בהקשר זה ציין בית המשפט שלא ניתנה תשובה מניחה את הדעת לשאלה כיצד יציאת החייב לפרק זמן של כעשרה ימים, כאשר מוצבות ערבויות הולמות, עלולה לסכן את יכולת הגבייה בפועל. בהיעדר תשתית לחשש ממשי, המסקנה המתבקשת היא שהמשך מניעת היציאה משמש הלכה למעשה כאמצעי לחץ או ענישה – כלים שאינם נמנים עם תכליות דיני ההוצאה לפועל.

עוד הדגיש בית המשפט כי ההצעה להפנות את כספי הנסיעה לפירעון החוב אינה ישימה במקרה זה, משום שהחייב אינו מקבל לידיו את הכסף. מדובר בהתנדבות של צד שלישי המבקש לממן את הנסיעה מסיבותיו, ואין בסיס לחייב אותו להעביר את כספו לנושים. יתרה מכך, מהחומר שהוגש עולה כי אותו צד שלישי, יחד עם נוספים, מתכוון לסייע לקידום הסדר פירעון בכל מקרה – מה שהופך את ההתניה הנטענת למיותרת. בנסיבות אלה מצא בית המשפט שהאיזון הראוי מוביל לביטול זמני של צו עיכוב היציאה, בכפוף להעמדת בטוחות שיבטיחו את חזרת החייב ואת המשך ההליכים לאחר שובו.

מונחים משפטיים בקצרה: חייב מוגבל באמצעים, תיק איחוד וצו עיכוב יציאה

"חייב מוגבל באמצעים" הוא חייב שהוכרז כך בהוצאה לפועל, כאשר נקבע כי אין ביכולתו לפרוע את מלוא חובותיו באופן מיידי. סטטוס זה מאפשר לעתים לאחד את כלל תיקיו ל"תיק איחוד" ולהסדיר תשלומים חודשיים בהתאם ליכולתו הכלכלית. במסגרת זו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל מגבלות שונות, ובהן צו עיכוב יציאה מן הארץ – שנועד למנוע חשש להימלטות מהליכי גבייה ולהבטיח אפשרות ממשית לפירעון. ביטול הצו, כולו או חלקו, מותנה בדרך כלל בהצגת בטוחות, בהתחייבויות כספיות או בהוכחת העדר סיכון לגבייה.

ערבות אישית של ערבים היא התחייבות משפטית של צדדים שלישיים לשאת בהשלכות אם החייב לא יקיים תנאים מוגדרים. בהקשר של יציאה זמנית לחו"ל, הערבות נועדה לוודא שהחייב ישוב לישראל במועד, שאם לא כן ינקטו הליכי גבייה נגד הערבים או יופעלו אמצעי אכיפה אחרים בהתאם להתחייבויות שנחתמו.

תנאי הביטול הזמני והמשמעויות

הצו בוטל לתקופה מוגבלת בלבד, ונקבע כי הדבר ייעשה בכפוף להמצאת ערבות אישית של שני ערבים המשתכרים שכר נטו גבוה. בנוסף, יוטל על הערבים עצמם צו עיכוב יציאה מן הארץ עד לשובו של החייב, כנדבך נוסף שמחזק את ההבטחה לשובו. תנאים אלה מצטרפים לנסיבות נוספות: היעדר מימון עצמי לנסיעה מצד החייב, עמידה בתשלומים במסגרת תיק האיחוד והצגת מסלול מסודר לשיבה בזמן.

• משך היציאה קצר וקצוב (סביב עשרה ימים) ומלווה בלוחות זמנים ברורים ובקרה.
• החייב מציג שני ערבים בעלי יכולת כלכלית מוכחת, ועליהם מוטלת הגבלה משלימה של עיכוב יציאה.
• מימון הנסיעה מגיע מצד שלישי ואינו חלק מהנכסים או התזרים של החייב, ולכן אין לראות בו מקור מימון לגבייה.
• החייב עומד בהתחייבויותיו במסגרת תיק האיחוד, דבר התומך בהפחתת החשש להימנעות מתשלום.
• בית המשפט הבהיר כי תכלית ההגבלות בהוצאה לפועל היא להבטיח גבייה – לא להעניש או לחנך חייבים.

לקחים מעשיים לחייבים ולנושים

הפסק מדגים כי בקשות לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ תיבחנה לפי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה: משך היציאה, מימונה, עמידת החייב בהתחייבויות, והיקף הבטוחות המוצעות. חייבים המעוניינים לצאת לחו"ל בתקופת ניהול הליכי גבייה צריכים להציג מתווה פרטני ומאוזן הכולל ערבויות חזקות, פירוט מקורות המימון והתחייבות לשיבה בזמן. מנגד, נושים המבקשים להתנגד יעילים יותר כאשר הם מצביעים על חשש ממשי ומבוסס לפגיעה בגבייה – ולא על שיקולים כלליים בלבד.

לצד ההיבטים הפרוצדורליים, ההכרעה מזכירה כי שיקול הדעת של ערכאות ההוצאה לפועל כפוף לעקרון המידתיות: כאשר הפגיעה בזכות התנועה אינה נדרשת להשגת היעד של הבטחת הגבייה, יש לצמצמה. זאת במיוחד כאשר מוצעות חלופות פוגעניות פחות, כגון ערבויות משמעותיות וקביעת תנאים מגבילים לתקופת היציאה.

בסופו של דבר, בית המשפט הורה על ביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, בכפוף לעמידה בתנאים שפורטו. החייב יוכל לצאת לחו"ל לתקופה קצרה לצורך תפילות החג, ועם שובו ישובו ההגבלות וההליכים למסלולם הרגיל. פסק הדין משמש תזכורת לכך שהליכי הוצאה לפועל אינם נבחנים רק דרך הפריזמה של החוב, אלא גם דרך ההגנה על זכויות יסוד – ובפרט חופש התנועה – כל עוד אין בכך כדי לסכן הלכה למעשה את יכולת הגבייה.