הפחתה משמעותית בריביות תיק הוצאה לפועל שנמשך שני עשורים

החלטה חריגה במערכת ההוצאה לפועל: תיק חוב שהתנהל במשך למעלה משני עשורים הביא להפחתה גדולה מאוד של הריביות שהוטלו על חייב, זאת בשל תיקון עדכני בחוק. הטיפול בתיק וההכרעה החדשה ממחישים לקוראים עד כמה לעיתים ריביות יכולות לגדול לסכומים בלתי סבירים ולהפוך חוב ישן לנטל כלכלי משמעותי, גם כאשר החייב שילם סכומים גדולים פי כמה מהחוב המקורי.

החוב המקורי וההתפתחות לאורך השנים

תחילתו של התיק בשנת 2002, אז פתח נושה תיק בהוצאה לפועל כנגד גבר ששימש כערב להלוואה. באותו מועד עמד סכום קרן החוב על כ-138,000 שקלים. השנים חלפו, והערב שילם לאורך תקופה ארוכה תשלומים חודשיים בגובה 600 שקלים. למרות המסירות וההתמדה, הצליח לשלם סכום של 264,000 שקלים – כמעט פי שניים מקרן החוב המקורית.

עם זאת, כפי שנוהג במערכת ההוצאה לפועל, לחוב המקורי נוסף רכיב משמעותי של ריבית והצמדה שנצברים עם הזמן על חובות שלא הוסדרו. במצבו של הערב, הצטברה ריבית פיגורים שנפחה את חובו לסכום עתק של כ-283,000 שקלים. בשלב זה, למרות מאמציו, גילה כי התשלומים שכבר ביצע אינם מספיקים כדי לסגור את החוב, בגלל הריביות שצבר לאורך השנים.

הבדלים בין קרן החוב לריביות בהוצאה לפועל

כדי להבין את ההחלטה, יש להבחין בין קרן החוב – הסכום המקורי שנקבע לחוב – לבין הריביות שנצברות עקב פיגור בתשלומים. החייב שילם את כל קרן החוב ואף הרבה מעבר לכך, אך מנגנון הריביות וההצמדה המובנה בחוק גרם לכך שכמעט כל מה שנותר לשלם היה למעשה ריביות בלבד.

ערב כזה מוצא עצמו מעין "אסיר כלכלי", שבמשך שנים אין הוא מצליח לסיים את ההתחייבות הכספית, על אף שמעולם לא חדל לשלם. במקרה זה, הסוגיה הגיעה לשולחן הרשמת לאחר שהחייב, אשר חש תסכול ואובדן תקווה, פנה לייעוץ משפטי בניסיון למצוא מוצא משפטי ראוי.

הפסיקה העדכנית בעקבות תיקון החוק

בשנת 2024 נכנס לתוקף תיקון חשוב לחוק ההוצאה לפועל, המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לצמצם ריביות שצברו חייבים לאורך שנים, אף ללא צורך בהצגת טעמים מיוחדים. בכך מנסה המחוקק להתמודד עם תופעת החובות הוותיקים שסכומיהם מזנקים רק בשל ריביות.

• ריבית פיגורים - תוספת כספית לחוב שמטרתה להרתיע מחייבים מלהתעכב בתשלום. לעיתים, ריבית זו גדלה במהירות ומקשה מאוד על סגירת התיק.
• קרן חוב - החיוב הכספי שהוטל מלכתחילה, ללא ריבית והצמדה.
• רשם ההוצאה לפועל - הגורם השיפוטי המוסמך להכריע בסוגיות שבין החייב לנושה.

במקרה המובא כאן, הרשמת הסבירה כי בנסיבות שבהן החייב נושא בעול לאורך שנים, שילם פי שניים ויותר מהחוב המקורי והחוב החדש מורכב רובו ככולו מריביות, מן הראוי להחיל עליו את התיקון החדש ולאפשר הפחתה דרמטית של סך הריביות שנותרו.

הנימוקים להחלטה המקלה

לאחר שבחנה הרשמת את הנתונים והודתה כי טענות הצדדים ראויות להתייחסות, הסבירה כי עקרון הצדק, לצד הוראות החוק העדכני, תומכים בכך שהחוב שנותר יופחת ל-50,000 שקלים בלבד. בכך, למעשה, נמחקו כמעט רבע מיליון שקלים שהיו אמורים להיגבות בעבור ריביות בלבד, אם החוק לא היה מתוקן.

הרשמת ציינה את התרשמותה מהתנהגות החייב, ששיתף פעולה לאורך השנים ומילא את חובותיו לפי הסדר התשלומים. עוד הדגישה כי מדובר במקרה הממחיש עד כמה יש להפעיל שיקול דעת במקרים שבהם מנגנוני הריבית יוצרים תוצאה שהמחוקק מחשיב כבלתי הוגנת.

• מאבקי חייבים בתיקים וותיקים מביאים לעיתים להכרעות שבוחנות את עקרון המידתיות לצד זכויות הנושים, ובעיקר את גובה החוב הסופי לעומת הסכומים ששולמו בפועל.
• הפחתת ריביות דרמטית בתיקים מסוג זה הפכה אפשרית רק בעקבות תיקון החוק.

משמעות ההחלטה והשלכותיה

החייב יוכל כעת לפרוע את יתרת החוב המוקטנת בסכום אחד, או להמשיך בתשלומים החודשיים – כל עוד יפרע את הסך החדש שהושת עליו. פסק הדין מהווה תקדים מעשי עבור חייבים נוספים המצויים במצב דומה – במיוחד כאלה שהתנהלו כדין ושילמו את חלקם לאורך זמן, אך המשיכו להיות "כבולים" לחוב בגלל ריביות מוגזמות.

שינוי חקיקה זה, וההחלה המרוככת של עקרונות מניעת התעשרות בלתי סבירה של הנושה על חשבון החייב, מבטאים מגמה חדשה בדיני ההוצאה לפועל – שימת דגש על האיזון בין זכותו של הנושה להיפרע לבין הצורך לרכך תוצאות לא הוגנות הנובעות ממכניקת הריביות.

החלטות מסוג זה צפויות להשפיע בעתיד על תיקי חוב וותיקים, ולעודד חייבים שנקלעו לקושי כלכלי ממושך לפנות בבקשות דומות. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום ההוצאה לפועל לצורך בחינת סיכויי הבקשה ודרך הפעולה האפשרית.

לסיכום, המקרה ממחיש את החשיבות של עדכוני חקיקה ואת הכוח שבידי הרשמים לצמצם חובות בלתי מידתיים הנובעים מריביות מצטברות – בעיקר בתיקים ישנים. בכך מתקרבת מערכת האכיפה לתכלית של עשיית צדק ואיזון ראוי בין כלל הצדדים המעורבים.