בני זוג סייעו למכר וכמעט איבדו את דירתם בעקבות חובות זרים

סיפורם של בני זוג שנקלעו למשבר כלכלי ממחיש עד כמה זהירות נדרשת בעת מתן ערבויות לצדדים שלישיים, גם כאשר מדובר במכרים קרובים. מקרה זה עוסק בנכסי מקרקעין אשר כמעט אבדו לבעליהם, בשל התחייבות שניתנה בעבור חוב שלא היה שלהם מלכתחילה.

הרקע: חוב שהתגלגל והוביל לסיכון דירת מגורים

הכול התחיל בשעה שבני זוג, תושבי מרכז הארץ, התמודדו עם קושי כספי בשל הוצאות גבוהות לקראת חתונות בנותיהם. לצורך מימון ההוצאות, פנו לבקשת הלוואה בסך 150 אלף שקלים ממכר קרוב. תנאי ההלוואה, שהוצגו להם כבעלי סיכון נמוך, כללו "טובה" למלווה – חתימת שעבוד על דירתם להבטחת חוב של חברה אשר בשליטתו כלפי נושה חיצונית, חברת אשראי וניכיון צ'קים.

ההבנה הייתה שהמשכון – קרי, שעבוד הדירה לטובת החברה – יוגבל לסכום ההלוואה בלבד. אך המציאות הייתה שונה, ובחוזה עליו חתמו הצדדים צוין המשכון מבלי הגבלת הסכום.

המשכון, הוצאות לפועל ותביעת ביטול

עם השנים, חברת המכר צברה חובות החורגים בהרבה מגובה ההלוואה המקורית, עד שהחוב תפח למעל שלושה מיליון שקלים. הנושה לא היססה ופתחה תיק בהוצאה לפועל, בדרישה לממש את דירתם של בני הזוג כדי לסלק את החוב העצום, שכלל לא היה שלהם.

• הליך ההוצאה לפועל הוא מנגנון שמאפשר לנושים לגבות חובות באמצעות גביית נכסים מהחייב או שערב לו.
• מימוש נכס משועבד משמעותו שהנושה יכול לבקש מבית המשפט למכור את הנכס לקבלת תשלום החוב.

מיד עם קבלת ההתראה, פנו בני הזוג אל בית המשפט בתביעה לבטל את המשכון, בטענה כי לא הסכימו בפועל לשעבוד הדירה לכל החוב – אלא עד לסכום של 150 אלף ש"ח בלבד, בהתאם להבנות עם המכר שסייע להם.

העמדות בבית המשפט: מה אומר כל צד?

בתביעה שטחו בני הזוג את טענותיהם: הם הדגישו כי לא היו מודעים להיקף חובות חברת המכר, וכי לחברת האשראי חלה חובה ליידע אותם על מתן אשראי משמעותי נוסף – דבר שהיו עלולים לנחשף אליו כתוצאה מההסכם. לטענתם, לא היו מסכימים כלל שיעמידו את קורת גג משפחתם כערובה אם היו יודעים מה היקף הסיכונים. בנוסף, טענו כי המשכון נועד להבטיח סכום מוגבל בלבד והשימוש בו להבטחת חובות עתק מהווה הפרה יסודית, ואף חוסר תום לב.

לעומתם, החברה הנושה טענה שהמסמכים עליהם חתמו בני הזוג לא כללו אף מגבלה מספרית, ומשכך דירתם משועבדת להבטחת החוב המלא, תהא גובהו אשר תהא.

הכרעת בית המשפט: חובת גילוי והגנת צרכן תום לב

המחלוקת הגיעה לפתחו של בית המשפט, אשר בחן האם נדרשה מהחברה הנושה חובת גילוי כלפי הערבים למשכון, והאם הובהרו להם כל תנאי ההסכם. בית המשפט השתכנע שמכרם של בני הזוג, אשר הציע את המהלך, פעל מתוך אינטרס אישי ובאופן לא שקוף.

• ביהמ"ש הדגיש כי בעת המפגש עם הלווים, לא טרחה החברה ליידע אותם אודות מסגרת האשראי הגבוהה שהועמדה לחברת המכר.
• הנושה או באי כוחה לא פירטו בפני בני הזוג את מלוא הסיכונים שבשיעבוד הדירה, לא נפגשו עמם להסבר מקיף, ולא הבהירו את השלכות החתימה על המסמך.
• בכך, לדעת ביהמ"ש, הופרו חובות זהירות ונאמנות בסיסיות שמוטלות על גוף פיננסי מול מי שנותנים ערבות או משעבדים נכס.

כמו כן, קבע בית המשפט כי במישור יחסי האמון בין הצדדים היה כאן ניצול של חולשתם של בני הזוג, שפעלו מתוך לחץ כלכלי ונכונות לעזור למכר. התרשלות החברה והיעדר גילוי מלא נטלו למעשה את הסיכון אל מחוץ למסגרת ההיגיון הסביר בה התחייבו בני הזוג.

התוצאה: ביטול המשכון והשבת השקט לבני הזוג

בית המשפט הורה על ביטול המשכון, היא אותה התחייבות לשעבוד הדירה שניתנה כנגד חובו של המכר. בכך ניצלו בני הזוג מאובדן דירת המגורים שלהם ומצורך לפרוע חובות עתק שלא היו קשורים כלל אליהם. יתרה מכך, החברה הנושה חויבה בפיצוי בני הזוג ובהוצאות ההליך.

• הפסיקה הדגישה כי כאשר צד חותם על מסמך המעמיד את בית מגוריו כערובה, על הנושה לאפשר בירור מעמיק וחשוף של כלל המידע הרלוונטי והשלכות ההתחייבות.
• שיקול דעתו של בית המשפט באה לביטוי הן בהגנה על ערבים תמימים והן בהטלת סנקציה על גופים כלכליים שפועלים בחוסר מידת הזהירות.

סיכום: מסר של זהירות

המקרה מחזק את הצורך לבחון בקפידה כל חוזה, במיוחד כשמדובר במתן בטוחות לצדדים שאינם אנחנו. המלצת המשפטנים: לעולם לא לחתום ולשעבד דירה – גם עבור אדם מוכר ובטח כאשר מדובר בסכומים ניכרים – מבלי להבין את הסיכונים, תנאי ההתחייבות והחובות הקיימות והעתידיות של הצד החייב.

כל אדם עלול להיקלע לקשיים, אך החובה להעמיק ולהבין את כל פרטי ההסכם תחסוך עוגמת נפש, ותשמור על נזקי רכוש מיותרים בעתיד.