עיכוב נהיגה בפסילה: מתי בית המשפט מכיר בנסיבות מקילות?

נהיגה בפסילה נחשבת לעבירה חמורה מאוד לפי דיני התעבורה בישראל. כאשר אדם בוחר לעלות על ההגה לאחר שרישיונו נשלל לתקופה מסוימת, הוא מסתכן בענישה מחמירה שעלולה לכלול עונש מאסר בפועל, קנסות גבוהים ותקופות פסילה ממושכות נוספות. כאשר בית המשפט דן בנסיבות של עיכוב פסילה וקיימת טענה לנסיבות מקלות, עליו לערוך איזון עדין בין אינטרס הציבור לביטחון בכבישים לבין הצורך לאפשר צדק אינדיבידואלי והגינות כלפי הנהג.

מהי משמעות העבירה "נהיגה בפסילה"?

• נהיגה בפסילה היא מצב שבו אדם נוהג ברכב בעוד תקופת פסילת רישיון הנהיגה שלו טרם הסתיימה.
• הפסילה יכולה להינתן עקב עבירות תעבורה שונות, ולעיתים גם בגין אי־תשלום קנסות, הרשעות ישנות או צבירת נקודות.
• החוק קובע כי נהיגה בפסילה יכולה לגרור ענישה כבדה, כולל מאסר של עד שלוש שנים במקרים הקיצוניים.

עבירת נהיגה בזמן פסילה: מהי הענישה הנפוצה?

במקרים רבים, הענישה למי שנמצא אשם בנהיגה בזמן פסילה אינה מסתכמת רק בקנס כספי והארכת הפסילה, אלא כוללת רכיב עונשי משמעותי במיוחד. בתי המשפט שואפים להרתיע נהגים אחרים מביצוע העבירה, ולעיתים גוזרים עבודות שירות או אף מאסר בפועל, בעיקר כאשר מדובר בהישנות או בעבירה תחת השפעת אלכוהול או סמים.

עם זאת, לעיתים מתעוררות נסיבות אישיות יוצאות דופן המצדיקות התחשבות, שעשויות להביא לעונש קל יותר מהמקובל.

כיצד נשקלות נסיבות מקלות?

• בית המשפט בודק את נסיבות העבירה ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם.
• בין הנסיבות שנבחנות: גיל, מצב משפחתי, עבר פלילי ותעבורתי, הסיבה לביצוע העבירה, ותרומתו של הנהג לחברה.
• למשל, במקרים בהם הנהג ביצע את העבירה כדי להסיע קרוב משפחה הנזקק לעזרה רפואית דחופה – עשויה להיות התחשבות בנסותו.

במקרים אחדים, הנהג טוען שאינו היה מודע שהוא פסול מנהיגה, או שלא קיבל הודעה מסודרת על תחילת הפסילה. לעיתים נדירות, יש לכך משקל מסוים – אך ברוב המקרים, על הנהג לוודא כי הוא ברור לעצמו האם הוא פסול נהיגה, ובהיעדר ודאות עליו להימנע מנהיגה.

פסילה מתמשכת בשל עיכובי הליכים

לא פעם, הליך משפטי בענייני תעבורה נמשך מעבר למצופה ומסתיים חודשים - ואף שנים - לאחר ביצוע העבירה. בתקופות אלו, עלול להיווצר מצב בו תקופת הפסילה נדחית בצורה לא-מתוכננת. הדבר עלול לפגוע ביכולת הנהג לתכנן את עתידו, ולפעמים אף לגרום לפיטוריו ממקום עבודתו.

בפני בית המשפט קיימת אפשרות להתחשב בעיכובים שאינם תלויים בנהג, ולהעניק הקלה מסוימת בהתאם למדיניות הענישה ולפסיקה הנוהגת.

פרטי המקרה שסוקר בדיון

במקרה שהגיע לאחרונה לבית המשפט לתעבורה באזור המרכז, נדון אדם בן 26, שהואשם בעבירת נהיגה בזמן פסילה. בבירור התברר כי חלפו כחודשיים מיום הטלת הפסילה ועד לכניסתה לתוקף, בשל תקלות במשלוח הודעה רשמית לנהג. בנוסף, הנאשם הסביר כי באותה תקופה נאלץ להסיע את אימו לטיפולים רפואיים דחופים עקב פציעה מתמשכת.

בדיון בבית המשפט הציג גורם משפטי את הנסיבות החריגות: גיל צעיר, העדר הרשעות קודמות ומצבו הבריאותי של בן משפחה מקרבה ראשונה. השופט הבכיר בחן את האירועים והדגיש כי החוק למלחמה בנהיגה בפסילה מהווה אינטרס ציבורי ראשון במעלה אך לא תמיד יש מקום לגזור ענישה מרבית בכל מקרה ומקרה.

החלטת בית המשפט ופסק הדין

בסופו של דבר, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים ובחינת נסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי קיימת הצדקה לסטות מענישה מחמירה במידה מצומצמת בלבד. על כן גזר על הנאשם עונש של שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, פסילה בת 28 חודשים מגזירת הדין, וקנס כספי בינוני. פסק הדין קבע גם כי תילקח בחשבון תקופת עיכוב הפסילה שנגרמה בשל סיבות שאינן היו בשליטתו של הנאשם.

סיכום

נהיגה בזמן פסילה נחשבת לעבירה חמורה ביותר. יחד עם זאת, בתי המשפט לתעבורה בוחנים לעיתים את נסיבות כל מקרה לגופו, בייחוד כאשר קיימות נסיבות אישיות חריגות, עיכובים לא צפויים או ליקויים במידע שהועבר לנהג. מומלץ לכל מי שנקלע למצב דומה להיוועץ עם עורך דין, לבחון את נסיבותיו הייחודיות ולפעול להבהרת מצבו המשפטי המלא.