עונש מקל לנהג שפגע ברוכב אופנוע לאחר חציית צומת באור אדום

בית המשפט לתעבורה דן לאחרונה במעורבות בתאונה קשה בצומת ביישוב בצפון הארץ. מדובר במפגש מר ונמהר בין רכב פרטי לאופנוע, שהסתיים בפציעה חמורה של רוכב האופנוע. אף על פי שהנהג חצה את הצומת באור אדום והוגש נגדו כתב אישום, לבסוף הסתפקה הערכאה בענישה מקלה באופן יחסי. האירוע עורר דיון ציבורי ומשפטי באשר לרמת הענישה הראויה בעבירות תעבורה חמורות שבהן תוצאות קשות – אך גם מורכבות ראייתית לגבי נסיבות התאונה.

רקע: תאונה בצומת – ומחלוקת על האשמה

האירוע התרחש בחודש מאי לפני מספר שנים, בשעת ערב, כאשר רכב פרטי הגיע לצומת ראשי ונהגו הבחין כי הרמזור צפוי להתחלף לאדום. הנהג בחר להאיץ את מהירות נסיעתו כדי להספיק ולעבור את הצומת, בעוד שלצידו הגיע רוכב אופנוע שנסע במסלול אחר ונכנס אף הוא לצומת באותו הזמן. התוצאה – התנגשות עזה ופציעות משמעותיות לרוכב האופנוע, אשר נזקק לטיפולים רפואיים חוזרים ונשנים, ניתוחים ואשפוזים ממושכים.

המשטרה הגישה כתב אישום נגד נהג הרכב, שייחס לו נהיגה בחוסר זהירות, חציית צומת באור אדום וגרימת נזק לרכוש ולגוף. אלו עבירות חמורות בדיני תעבורה, שברוב המקרים מובילות לשלילת רישיון ממושכת ולעתים אף למאסר בפועל, בייחוד כאשר נגרם נזק כבד או פציעות.

• כתבי אישום בעבירות תעבורה חמורות עשויים להוביל לעונשים מכבידים במיוחד כאשר מיוחסות לתאונה אשמה ברורה ובלעדית של אחד המעורבים.

טענות ההגנה: זמן בין ירוקים ומורכבות בנסיבות

במהלך שלב הטיעונים הציג סנגורו של הנהג חוות דעת מקצועית, לפיה ישנה אפשרות שגם רוכב האופנוע חצה את הצומת באור אדום – בחלון זמן המכונה "בין ירוקים". זהו מצב בו ברמזורים מתוכננים פרק זמן קצר שאף אחד מהצדדים לא אמור להיכנס לצומת, במטרה לאפשר לפנות כלי רכב שכבר נכנסו עוד לפני החלפת הרמזור. במקרים נדירים, חוסר תשומת לב או הערכת זמן שגויה גורמים ליותר מכלי רכב אחד להיכנס לצומת במקביל, תוך כדי מעבר באדום.

• שאלת הזיקה בין מחדלי שני הנהגים הפכה ללב לבו של ההליך. סנגורו של הנהג הדגיש כי התביעה לא טרחה להגיש חוות דעת נגדית, ולא ביקשה אפילו לחקור את המומחה מטעם ההגנה.
• בהמשך, התברר שתוכנית הרמזורים שבחן מומחה משטרתי נשענה על מידע לא עדכני ולא שיקפה את הצומת הספציפי בו ארעה התאונה – אלא צומת מרוחק, דבר שהעלה ספק בתוקף הממצאים שהוצגו מטעם המדינה.

גזר הדין: בית המשפט בחר בעונש מינימלי

בדיון על גזירת הדין הציגה המדינה, באמצעות עורכת דין מטעם התביעה, דרישה לענישה חמורה – שנת מאסר בפועל, 40 חודשי פסילה, ענישה מותנית, קנס ופיצוי כספי משמעותי לנפגע. אולם השופט/ת התרשם מהחולשות בקווי הראיה של התביעה, והעניק משקל משמעותי לחוות הדעת מטעם ההגנה. בפרט הודגש כי לא הייתה התמודדות אמיתית עם האפשרות שגם רוכב האופנוע נסע באור אדום.

עוד לקח בית המשפט בחשבון טעמים מקלים נוספים, בהם היותו של הנהג עובד שזקוק לרישיונו לצורך פרנסתו, והעדר עבר תעבורתי מכביד. לבסוף הוחלט לגזור על הנהג עונש פסילה קצר בן חודשיים בלבד, שכבר למעשה "נבלע" בתוך תקופת פסילה מוקדמת שנרשמה נגדו בעקבות התאונה. בנוסף הוטל עליו קנס בסך 2,500 שקלים, ללא רכיב מאסר וללא פיצוי נוסף מעבר לפסילה המותנית.

• "פסילה מנהלית" – שלילת רישיון הנעשית עוד לפני הכרעת הדין באירוע חמור, מחשש לסיכון לציבור. לעתים בית המשפט לוקח אותה בחשבון בעת פסיקה סופית.
• גם בנסיבות בהן נגרם נזק כבד, בית המשפט שוקל מכלול נתונים, לרבות חולשות ראייתיות ומהימנות מומחים.

השלכות ומסקנות מההליך

ההליך שהסתיים בענישה מקלה יחסית הדגיש את המשקל הרב שבתי המשפט מייחסים לראיות מקצועיות ולהגנה ראויה. מאבקי גרסאות ואי-בהירות בשאלת האשם עלולים במקרים מסוימים להוביל להעדפה של עונש מתון – גם כשמדובר בעבירות תעבורה חמורות.

עם זאת, חשוב להדגיש: מחוייבותו של כל נהג, ובראש ובראשונה בחציה בטוחה של צמתי רמזורים, נותרת על כנה. בענפי דיני התעבורה מוכרים מקרים בהם גם מעידה חד-פעמית באור אדום מסתיימת בתוצאות קשות – אך ענישה אינה רק מכשיר הרתעתי אלא גם ביטוי להערכת נסיבות ייחודיות בכל מקרה ומקרה.

במקרה הנדון, ההחלטה להימנע מעונש מאסר או פסילת רישיון ממושכת נשענה בעיקרה על עמימות עובדתית סביב נסיבות התאונה ועל ממצאים שלא עמדו במבחן ההפרכה מצד המדינה.

לסיכום, הפסיקה בתיק זה ממחישה את החשיבות בניהול הליך הוגן ובדיקת נסיבות כל תיק לגופו, לצד ההקפדה על שלומם וביטחונם של כל משתמשי הדרך.