זיכוי נהג מעבירת נהיגה ללא רישיון בשל ספקות בגרסת המשטרה

מקרה שבו גבר הואשם בנהיגה ללא רישיון הסתיים לאחרונה בזיכוי בבית המשפט לתעבורה במחוז המרכז. החלטת בית המשפט מבוססת על ספקות מהותיים שהתעוררו בנוגע לאירועים שהתרחשו בליל האירוע, ובעיקר בנוגע לאמינות ושיקול דעת המשטרה בעת עצירת הרכב.

האירוע שהוביל לכתב האישום

לפני מספר חודשים, בשעות הערב בעיר קטנה באזור המרכז, נסעו שני אחים יחד ברכב פרטי. במהלך הנסיעה נדרש הרכב לעצור בצד על ידי ניידת משטרה. אחת השוטרות, ששימשה כעדה המרכזית בתיק, מסרה כי מיד לאחר שכרזה לרכב לעצור, הבחינה בבירור באח שאינו מורשה נהיגה מתחלף עם אחיו בכיסא הנהג, דרך השמשה האחורית של הרכב. בית המשפט נדרש להכריע האם אכן נתקיימה החלפת מושבים כפי שטוענת המשטרה, ובכך בוצעה עבירה של נהיגה ללא רישיון על ידי הנאשם.

גרסאות סותרות של הצדדים

השוטרת העידה בבית המשפט על סמך התרשמותה מהאירוע, וטענה כי למרות החשכה, תיאורה התאפשר בזכות תאורת הרחוב. לטעמה, לא נותר ספק – האחים החליפו מקומות במושב הנהג והנוסע מייד לאחר ההכרזה לעצור.

מנגד, טענו הנאשם ואחיו כי לא בוצעה כל החלפה ביניהם, וכי החשד של השוטרת התעורר בשל כך שבעת העצירה אחז הנאשם ארגז כלים על ברכיו והעבירו למושב האחורי, פעולה שעלולה הייתה להיראות כהעברת גוף. האח הבהיר כי במשך כל הזמן ישב במושב הנהג, ואילו אחיו ישב במושב הנוסע מימינו.

בדיקת מהימנות העדויות והראיות

במהלך ההליך המשפטי, השופטת ניתחה את גרסאות הצדדים וכלל הראיות שבתיק. כך, התברר שבזמן האירוע השמשה האחורית של הרכב הייתה מלוכלכת והכיסאות האחוריים היו עמוסים בתיקים וארגזים, מה שיכול היה להפריע באופן ממשי לראות את פנים הרכב בצורה ברורה.

יתרה מכך, האירוע התרחש בשעת לילה מבלי שאור פנימי דולק ברכב, עניין שמקשה עוד יותר על האפשרות להבחין מהמתרחש בפנים הרכב. בנוסף, צצה סתירה בין גרסתה של השוטרת לבין עדותו של מתנדב ששהה עמה – כשהשוטרת טענה שההתכתפות אירעה לאחר עצירת הרכב, והמתנדב העיד כי לדבריו האירוע התרחש קודם לכן.

השפעת הספק הסביר בפלילים

משפט פלילי מחייב הרשעה מעבר לספק סביר – כלומר, יש צורך בראיות חד משמעיות. במקרה הנדון, קבעה השופטת כי קיימים ספקות ממשיים בנוגע למה שאירע ברכב, ולכן אין מקום להרשיע את הנאשם. עוד ציינה כי העובדה שהנאשם נמצא לחוץ במועד הבדיקה אינה קשורה בהכרח לעבירת נהיגה – שכן הסביר כי פעל מתוך לחץ בשל חפץ אחר שאין לו קשר למעשה העבירה המיוחס לו.

תוצאה: זיכוי מחמת הספק

בסופו של דבר פסק הדין נטה לטובת הנאשם, ונקבע כי בשל העדר ודאות מוחלטת לגבי זהות הנהג במעמד החרמת הרכב, אין להרשיעו. בית המשפט הדגיש שהספקות שלא הוסרו נזקפים לזכותו של הנאשם. חשוב לציין שבמשפט פלילי כל עוד קיימת אפשרות סבירה שלא בוצעה עבירה, על הנאשם לצאת זכאי.

• אף שמות הנוגעים בדבר שונו ואינם מופיעים בהכרעת הדין, המקרה ממחיש את חשיבות הקפדה על סטנדרטים של מציאת ראיות חד-משמעיות בעבירות תעבורה.

סיכום

המקרה מדגיש את עיקרון היסוד של המשפט הפלילי – חובת ההוכחה המוחלטת על התביעה. כאשר הממצאים בשטח אינם ברורים דיים, ובמיוחד כאשר עדות ראייתית מתבססת על התרשמות בתנאים שאינם אידיאליים (כדוגמת ראות לקויה, עמעום או עומס ברכב), יש לתת העדפה לספקות ולזכות את הנאשם. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שרשויות האכיפה ובית המשפט נדרשים לפעול לפי נהלים מחמירים על מנת שלא ייגרם עוול לאזרח בשל חוסר ודאות ראייתי.