הקלות בעונש לנהגים בגין שלילה ממושכת בעקבות בחינה מחדש של תקנות התעבורה

בפסיקה עדכנית של בתי המשפט לתעבורה התקבלה גישה מקלה יותר לגבי משך שלילת רישיון נהיגה במקרים מסוימים. ההתייחסות המחודשת נבעה מתקנות שהותקנו בשנת 2014, ומשנות משמעותית את האופן בו דנים בענישה הנהוגה כלפי נהגים הנידונים לשלילה ממושכת.

רקע: האיזון שבין עבירות תנועה לענישה

עבירות תנועה מסווגות כעבירות פליליות, אך לא כולן מובילות לשלילת רישיון.
בתי המשפט נדרשים להפעיל שיקול דעת רחב, להתחשב בנסיבות האישיות של כל נהג ועבירה.
לעיתים, שלילת רישיון ממושכת עלולה להשפיע על פרנסתו של הנהג ועל יכולתו להתנהל ביומיום.

לפי הנחיות שנקבעו בשנים האחרונות, השופטים מבצעים הערכה מחודשת של משך השלילה על סמך חומרת העבירה, ההיסטוריה התעבורתית של הנהג ותרומת השלילה לתיקון התנהגותו.

העונשים על פי נהלי התעבורה החדשים

הענישה נהייתה מחמירה יותר בשנים האחרונות, אך עם זאת חל גידול בשימוש במנעד ענישה גמיש ואישי.
בעבירות חמורות דוגמת נהיגה בשכרות, נהיגה פרועה או עבירות חוזרות ונשנות – מבצע העבירה חשוף לשלילת רישיון משמעותית שעשויה להימשך חודשים ואף שנים.
יש מקרים חריגים בהם נהג ותיק, נענש בשלילה של 78 חודשים לצד קנס כבד של 13 אלף ש"ח.

מנגד, שופטים יכולים להפעיל שיקול דעת ולהפחית בעונש, בייחוד כאשר מסתבר כי הנהג נטול עבר בעייתי וכי השלילה תפגע קשות ביכולתו להשתלב בעבודה.

דגשים חשובים להקלה בענישה

לעיתים, לאחר בקשה מסודרת ונימוקים חריגים – ניתן לקצר את תקופת השלילה.
טיעונים שכיחים: פגיעה חמורה בפרנסה, מצב משפחתי, נסיבות חיים מיוחדות.
במקרים מסוימים, כאשר הוכח כי הנהג הפנים את חומרת מעשיו, בית המשפט שוקל בחיוב קיצור העונש או קנס מופחת.

נהגים שנשללו רישיונם לתקופה ממושכת התבקשו להיבחן מחדש, לעיתים אפילו לעבור שוב טסט עיוני ומעשי, וזאת כתנאי להחזרת הרישיון.

השפעת הפסיקות האחרונות – איזון שיקומי לצד הרתעה

בתי המשפט עדים לשינוי בגישה, ויותר שופטים בוחרים בפתרונות שיקומיים לצד הענישה המרתיעה.
הענישה הפכה מדורגת: במידה ויש לנהג נסיבות אישיות חזקות, הוא עשוי לקבל קיצור של מספר חודשים מהשלילה.
לרוב, הפחתה מתבצעת על דרך של המרת עונש חלקי בסנקציות נוספות – כגון שירות לתועלת הציבור או קנס כספי.
במקרים חריגים, בית המשפט הפחית עד 5% מתקופת השלילה שנקבעה במקור.

יחד עם זאת, במקרים בהם נהג הורשע בעבירות תנועה חמורות החוזרות על עצמן, לא תינתן לרוב הקלה משמעותית בענישה.

כיצד נקבעת רמת הפחתה אפשרית?

הפחתה נוספת בעונש מותנית בכך כי הנהג לא הורשע ביותר מ-100% מעבר להיקף עבירות טיפוסי לממוצע.
לקיצור בעונש עשויה להצטרף הרחקה נוספת של 30% מתקופת הפסילה, אם נמצא כי לקח אחריות מלאה ושיתף פעולה.
תקופת שלילה תיבחן לפי השוואות לחומרת המקרה, גיליאתו הקודמת, ומספר העבירות שהתבצעו בעבר.

לפי רוב פסקי הדין, שופט רשאי להעניק קיצור תקופת שלילה של עד 5% – אך זאת לרוב במקרים חריגים ומנומקים בלבד.

רכיבי הענישה והשוואה לקנס הכספי

בעבר, הפחתה בעונש הייתה מלווה בהפחתה מקבילה בקנס הכספי. כיום, נוטים השופטים להותיר קנס גבוה ולעיתים אף להגדילו, במיוחד כאשר הקיצור נעשה בנסיבות מקלות.
בפועל, עונש סטנדרטי עשוי להגיע ל-78 חודשי שלילה לצד קנסות של אלפי שקלים, בין היתר תוספת קבועה של 13 אלף שקלים במקרים חמורים.

דיון מסכם

בימינו, הענישה בקשר לעבירות תנועה חמורות נעה בין אכיפה נוקשה כלפי נהגים מסכני תנועה, לבין האפשרות לשיקום ושילובם מחדש בכביש ובחברה. ההחלטה שייכת לבית המשפט הבוחן כל מקרה לגופו. נהגים שהורשעו ונפגעו מתהליך השלילה, יכולים לעיתים לבקש הקלה, אך עליהם להציג נסיבות מיוחדות ומשכנעות. כך מתחזק המסר הציבורי בדבר הצורך בשמירה על כללי התנועה בצד הקפדה על זכויות הפרט וגישה שיקומית הוגנת.