בית המשפט פסק: מי האחראי לתאונה בה טענו שני הנהגים שנסעו באור ירוק?

סוגיית האחריות בתאונות דרכים בצמתים מרומזרים לעיתים מתבררת כלא פשוטה, במיוחד כאשר שני צדדים מתעקשים כי הם פעלו כחוק. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום הדגים היטב עד כמה יש חשיבות לראיות שמחוץ לגרסאות המילוליות של הנהגים.

רקע: תאונה בצומת מרומזר והכחשות הדדיות

בתחילת דצמבר 2022 פגעה מכונית, אשר הייתה בבעלות חברת ליסינג מסחרית, ברכב אחר בצומת T בדרום הארץ. כל אחד מהנהגים ציין טענה נחרצת: לטענתו, הוא נכנס לצומת באור ירוק, כאשר הנהג האחר ביצע עבירה ועבר ברמזור אדום. התוצאה – התנגשות חזיתית שגרמה לנזקים ניכרים לכלי הרכב.

כמה חודשים לאחר התאונה, פנתה חברת הליסינג לבית המשפט בדרישה לקבל פיצוי בגין הנזקים לרכבה. נימוק התביעה היה כי האחריות הישירה חלה על הנהג שכנגד, שבזמן הנסיעה חצה את הצומת בניגוד לחוקי התנועה. כאן נכנסה לתמונה מחלוקת עובדתית מובהקת: כל צד טען בתוקף את שלום נסיעתו. הנהג שכנגד, שיוצג על ידי עורך דין, דחה לחלוטין את טענות החברה ושלה נהגו, והדגיש שהוא דווקא היה זה שנכנס כחוק לצומת, ונהג החברה נכנס באור אדום.

ההליך המשפטי – גרסאות סותרות ובחינת הראיות

בתי המשפט עוסקים לעיתים קרובות במצב שבו כל צד מציג גרסה שונה בתכלית. בהיעדר תיעוד אובייקטיבי, למשל מצלמות או עדי ראייה ניטרליים, ישנה חשיבות גבוהה במיוחד לעובדות הנגלות מהנזק לרכבים. במקרה זה, שני הנהגים עמדו על כך שיש לחייב את הצד שכנגד – כל אחד לפי גרסתו.

במסגרת דיון משפטי מסוג זה, המוכר כהליך אזרחי, יש לבית המשפט סמכות להכריע לפי ההסתברות הגבוהה, היינו איזו גרסה נראית לו סבירה יותר. בעלי הרכב התובעים שוששו סכום נזקים בהסתמך על חוות דעת שמאי, ואילו הנתבע שלל כל אחריות לנזקים ולתוצאות התאונה.

פסק הדין – חשיבות מיקום הפגיעה ברכבים

בפסק דינו, בחר השופט להסביר מפורשות את הכרעתו, למרות שהדיון התנהל בהסכמת הצדדים לפי סעיף מיוחד לחוק, המאפשר מתן פסק דין קצר ללא צורך בנימוקים נרחבים.

• העדות המכריעה הייתה לא על סמך דברי הנהגים – אלא בהתבסס על ממצאי הנזק.
• הנתבע טען כי החל בפנייה שמאלה מתוך הצומת כשחלקו האחורי פונה לכיוון המשך הנסיעה, ונפגע בחלק הימני האחורי ברכבו.
• התביעה טענה שהנתבע נכנס לאדום; לגרסתה, רכבה נפגע בחזיתו, בעיקר מצד ימין.

השופט קבע כי דפוסי הנזק, כפי שתועדו בתמונות ובחוות הדעת השמאית, מעידים שדווקא ככל הנראה נהג חברת הליסינג הוא שנכנס לצומת בלא לוודא כי היא פנויה. מרגע שרכב הנתבע היה כמעט כולו בעיצומה של הפנייה, לא הייתה ביכולתו למנוע מהמכונית השנייה להתנגש בו בצומת.

בית המשפט פסק כי נהג החברה לא בחן בצורה ראויה את מצב הצומת בזמן כניסתו, ולכן האחריות להתנגשות חלה עליו בלבד.

השלכות המקרה: עקרונות אחריות בצמתים

תיק זה מדגיש נקודה חשובה: גם כאשר כל נהג מתעקש כי פעל כחוק, הכרעה בדבר האחריות לתאונה יכולה להתבסס לא רק על הגרסאות האישיות, אלא בעיקר על ממצאי השטח. כאשר הנזק לרכבים "מחזק" גרסה אחת לעומת האחרת, בית המשפט יעדיף אותה – במיוחד כאשר מתברר כי נהג אחד לא ווידא את בטיחות המעבר בצומת, כפי שמקובל בדרישה לתשומת לב וזהירות בסיסית בנהיגה.

מדובר בעקרון יסוד בדיני התעבורה: החובה לוודא שהצומת פנוי לפני חצייתו, גם כאשר האור ברמזור ירוק. כל כניסה לצומת מחייבת נהיגה אחראית ובחינת תנאי הדרך, ולא הסתפקות באור הירוק בלבד. מקרה זה ממחיש בבהירות כיצד אפשר להטיל אחריות גם כאשר נעשתה לכאורה כניסה "חוקית" – אם התרשלות כלשהי הביאה להתרחשות התאונה.

סיום: פסק הדין ודחיית התביעה

לבסוף, דחה השופט את התביעה וקבע כי הנהג הנתבע אינו אחראי לנזקים, וכי הנהג מטעם חברת הליסינג נושא באחריות המלאה. בנוסף, חויבה החברה לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך אלפי שקלים.

פסק דין זה משמש תזכורת לנהגים להקפיד הקפדה יתרה בכניסה לצומת, ומדגיש את אחריותו של כל נהג גם כאשר הכלל הבסיסי של ציות לרמזור נראה ברור מאליו.