בית המשפט: יש להפחית 9 קמ"ש מכל מדידת מהירות במצלמות א3 בשל חשש לדיוק לקוי ואכיפה בררנית

פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה בבית המשפט לתעבורה באחד ממרכזי הארץ, מעורר דיון רחב בסוגיית אמינותן של מצלמות א3 – מערכות האוכפות עבירות מהירות בכבישי ישראל. ההכרעה, שהתקבלה בתום משפט ארוך ורב משתתפים בו נדונו עניינם של תשעה נהגים, חושפת כי ייתכן ליקוי מהותי בדיוק מדידות המהירות ומעלה חשש לאפשרות של אכיפה בררנית הפוגעת בשוויון בפני החוק בין סוגי רכב שונים.

רקע: התפתחות תשתית האכיפה מבוססת מצלמות א3

מצלמות א3 הפועלות בכבישים כבר שנים ארוכות, אמורות לזהות חריגות מהירות בדיוק גבוה ולשמש כלי מרכזי למניעת תאונות דרכים. אולם, עם התפתחות התחבורה והגעת כלי רכב חשמליים והיברידיים לכבישים, התעוררו שאלות לגבי התאמת ודיוק טכנולוגיית החיישנים לאלו.

טענות ההגנה: פערים בבדיקות והפרעות אלקטרומגנטיות

במהלך ההליך המשפטי, עורכי הדין המייצגים את הנהגים טענו בפני בית המשפט כי המצלמות נשענות על חיישנים אלקטרומגנטיים הרגישים לשינויים פיזיקליים בין רכבי בנזין, היברידיים וחשמליים. מומחה מטעמה של ההגנה הסביר כי תכונות אלקטרומגנטיות של רכב חשמלי עשויות לייצר שדה המשפיע לא רק על הרכב עצמו אלא גם על כלי רכב הסמוכים לו. למרות זאת, בניסויים שנעשו על ידי הרשויות, לא נבדקה לעומק השפעת רכבים חשמליים על תוצאות המדידות.

• הדיון המשפטי עסק באופן שהמערכת מגיבה כאשר רכב חשמלי חולף על פני הלולאות הקבורות בכביש, המבצעות את חישוב המהירות.
• החשש: אם ישנה הפרעה, היא עלולה להוביל לתוצאה לא מדויקת – או פסילת המדידה.

קביעות בית המשפט: אמינות המערכת – בהסתייגות ובכפוף להפחתה

בית המשפט בחן את טענות ההגנה והמדינה, והתעמק בנוהלי התקינה ובמהלך הניסויים שהובאו בפניו. בהחלטתו חידד בית המשפט כי למרות שמערכת א3 אכן עומדת ברמת עקרון בדרישות התקן ומספקת ראיה קבילה, הרי שעקב ליקויים וספקות בנוגע לכיול השוטף וחוסר בבחינת רכבים חשמליים, יש להחיל "טווח ביטחון" בכל רצף מדידה.

המשמעות המעשית: מכל מדידת מהירות שתועדה במערכת יש להפחית 9 קמ"ש לפני שמדובר בחריגה מהמהירות המותרת. מתוכם: 3 קמ"ש מקורם בסטייה טבעית של היצרן, ו-6 קמ"ש נוספים נקבעו על ידי בית המשפט עבור טווח ביטחון שמטרתו לצמצם חשש לטעות מדידה.

• ללא בדיקות מקיפות לרכבים חשמליים, קיים ספק לגבי רמת האמינות הכוללת כשהמדידה נעשית על ידי רכבים מסוגים שונים.

סוגיית האכיפה הבררנית: האם כל נהג חשוף לאותה סנקציה?

סוגיה מסקרנת נוספת שעלתה בפסק הדין נגעה לשאלה האם האכיפה אכן שוויונית. בית המשפט העיר כי קיים סיכוי כי רכבים חשמליים, בשל אותם ליקויים, לא יתועדו כלל, או שמדידות המהירות שלהם תיפסלנה, בעוד שרכבים רגילים עדיין ייאכפו בכל דרך. התוצר הוא פוטנציאל לאכיפה שונה – מסיבה טכנית – רק בשל סוג הרכב.

אף שבמשפט הנוכחי לא עמדו לדיון מקרי אפליה קונקרטיים ולא הועלו טענות בזכות נאשמים אשר נוהגים ברכבים חשמליים, קבע בית המשפט כי ככל שמספרם של כלי רכב אלו הולך וגדל, מתחזק החשש לאי-שוויון. המשמעות היא שכדי שאכיפת החוק תהיה תקפה ונתמכת חברתית, על המדינה לפעול לבחינה ולטיוב המערכת כך שתאכוף כל סוגי כלי הרכב בצורה שווה.

משמעות פסק הדין והשלכותיו לעתיד

החלטה זו יוצרת תקדים חשוב להמשך השימוש במצלמות א3, שכן היא מחייבת הרשויות וכן כל הנוגעים בדבר לבצע שינויים במערך האכיפה ולהתחשב בשינויים הטכנולוגיים בשוק הרכב. יתרה מכך, המשמעות היא שייתכן שבעבירות מהירות רבות שבוצעו בעבר, נרשמו קנסות ואף הוגשו כתבי אישום בלי שהתבצעה הפחתה ראויה – דבר המעלה שאלות על הצדק במקרים קודמים.

• מעבר לכך, הנחיית ההפחתה עשויה להשפיע על כמות ההרשעות בעבירות מהירות בתקופה הקרובה.
• מומלץ לנהגים לבדוק היטב את נתוני מדידות המהירות בכל דו"ח, במיוחד אם עברו בדוח הפרש קטן מהמהירות המותרת.
• אין לראות בפסק הדין הנחייה לגבי כל תיק ותיק – כל מקרה ייבחן על נסיבותיו, אך הנטייה כעת ברורה.

לסיכום: קריאה לבחינה מחדש של המדיניות והטכנולוגיה

פסק הדין הזה מתווה כיוון חדש בתפיסת האיזון שבין הגנה על בטיחות הציבור לבין מתן הזדמנות אמת לשוויון כלפי כל הנהגים, ללא תלות בסוג רכבם. ההכרעה מלמדת על אחריות מערכת המשפט להבטיח כי התקדמות טכנולוגית לא תוביל, במישרין או בעקיפין, לאפליה או לפגיעה בשלטון החוק. מובן כי הסוגיה רחוקה מלהיות סגורה, וצפוי כי בשנים הקרובות תעמוד על סדר היום הציבורי והמשפטי.