חייל הוכר כנכה צה"ל בשל התפרצות מחלת נפש בעקבות נפילת רקטה סמוך לבסיסו

בעקבות מתקפת טילים בסמוך לבסיס חיל הים במרכז הארץ, חייל צעיר שאובחן מאוחר יותר כסובל ממחלות נפש, הוכר לאחרונה כנכה צה"ל. החלטה זו התקבלה לאחר דיון ממושך בוועדה מיוחדת אשר בחנה את נסיבות המקרה וקבעה קשר חי וברור בין החוויה הקשה שחווה החייל במתקפת הטילים לבין ההתפרצות הנפשית שממנה סבל בהמשך שירותו הצבאי.

המקרה: מתקפת טילים ופאניקה בבסיס

• הצעיר התגייס לשירות סדיר בקיץ 2008 ויועד לשרת בתפקיד לוגיסטי בבסיס חיל הים במרכז הארץ.
• בחורף 2008, במועד פתיחת מבצע צבאי משמעותי בדרום, ירי רקטות מאזור רצועת עזה יצר מצב מאיים במיוחד לחיילים בתחומי הבסיסים הסמוכים לאזור הסכסוך.
• אחת הרקטות נפלה בסמוך לאותו בסיס. האירוע ליווה באזעקות "צבע אדום" ודיווח על חשש לדליפת חומרים מסוכנים.
• החייל שנכח במקום חש בהלה רבה, פעל מתוך פחד לשטוף את פניו וידיו, ובהמשך הופנה לטיפול אצל קצין בריאות הנפש (קב"ן).

ההשלכות: בעיות נפשיות וסיום שירות

• לפי עדותו, האירוע עיצב משמעותית את מצבו הנפשי. עם הזמן, מצבו החמיר: התגברו חרדות ואובדן שליטה, פחדים יומיומיים, והתפתחות מחשבות טורדניות.
• בהדרגה התקשה להמשיך במסגרת הצבאית ואף בחיי היום-יום. הופיעו אצלו סימני סכיזופרניה – מחלה נפשית חמורה המתבטאת בבלבול, קשיים בתקשורת חברתית ומחשבות שווא – לצד סימני OCD, הפרעה טורדנית כפייתית, שבאה לידי ביטוי במחשבות ודפוסי התנהגות החוזרים על עצמם באופן כפוי ולא-רצוני.
• בעקבות ההחמרה, הפסיכיאטר של הצבא קבע כי אינו כשיר להמשך שירות, והוא שוחרר מהצבא עם פרופיל רפואי נמוך ביותר (פרופיל 21).

ההליך המשפטי: האם קיימת זכאות לנכות צה"ל?

• לאחר שחרורו ובמטרה לקבל הכרה כנכה צה"ל, פנה הצעיר להליך משפטי כנגד הגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון.
• במסגרת ההליך סיפר כיצד המשיך לסבול גם לאחר השירות; לדבריו, התקשה להחזיק עבודה, לא פיתח חיים לימודיים או תעסוקתיים מסודרים ונדרש לטיפול מקצועי פסיכולוגי ופסיכיאטרי כמעט מדי יום.
• רופאים שנחקרו בתיק הציגו את עמדתם: עפ"י מומחה מטעם התביעה, מחלות הסכיזופרניה וה-OCD הופיעו ונקשרו ישירות לאותו אירוע של נפילת רקטה, ולא היו סימנים למחלות או הפרעות נפשיות אצל החייל לפני הגיוס.

פסק הדין: קשר סיבתי ברור בין האירוע למצבו הנפשי

• הוועדה המשפטית, אשר בחנה את כלל התיעוד הרפואי, עדות החייל וחוות הדעת המקצועית, קבעה כי ישנה זיקה מובהקת בין נפילת הרקטה לבין התפרצות מחלות הנפש אצל החייל.
• ההחלטה בוססה בין היתר על העובדה שבמהלך שירותו – ובסמוך לאירוע הקשה – נצפתה החמרה ניכרת בהתנהגותו ובמצבו הנפשי, בייחוד סימנים המעידים על ירידה בתפקוד ותהליכי התדרדרות מהירים עם שחרורו מהשירות הסדיר.
• לבסוף, פסקה הוועדה כי מדובר בנכות הנגרמת ישירות מהשירות הצבאי, המזכה את התובע בזכויות לפי החוק.
• מטעמים אלה, נקבע כי עליו להיות מוכר כנכה צה"ל. בנוסף, חויב משרד הביטחון לשלם את הוצאותיו ושכר טרחת עורכי דינו שנקבע לסכום של 15,000 ש"ח.

משמעות המקרה והשלכותיו

• הפסיקה ממחישה כיצד שירות צבאי באזורי סיכון גבוה חושף חיילים למצבי לחץ קיצוני, שעלולים להוביל להתפתחות בעיות נפשיות חמורות.
• המקרה מהדהד את חשיבות התמיכה בצעירים שעברו אירועים טראומטיים במהלך שירותם, ומציג את הגישה המחמירה של הגורמים המשפטיים כלפי חיילים שמצבם הנפשי הורע בעקבות חוויות קשות.
• יש להדגיש שמחלות נפש – בדומה לפגיעות פיזיות – מוכרות במקרים מסוימים לצורכי פיצוי ושיקום, בתנאי שיוכח קשר סיבתי ישיר לשירות הצבאי או לאירוע יוצא דופן שאירע במהלכו.
• החלטות מסוג זה עשויות להוות תקדים ולהביל למודעות מוגברת בקרב חיילים, מפקדים ומשפחותיהם באשר לזכויותיהם לקבל סיוע ותמיכה במקרה של התפרצות בעיות נפשיות בעקבות אירועים טראומתיים בשירות.

הפסיקה המנחה במקרה זה עשויה לסייע בעתיד לחיילים רבים הנתונים בסיכון להיפגע נפשית, לקדם הכרה בזכויותיהם ולעודד היוועצות מקצועית מיידית במצבים דומים.