מאמרים משפטיים בתחום - דיני פלילים

העליון: אין להקל בעונש על השלכת פסולת באתר לא מורשה – נדרשת ענישה שתעקר את התמריץ ל"רווח קל"

בית המשפט העליון דחה ערעור על עונש המאסר של בעל חברת פינוי פסולת שהורשע בהשלכת פסולת באתר שאינו מורשה, סמוך לאזורי מגורים. ההרכב קבע כי לנוכח החומרה, ההיקף והמניע הכלכלי הברור, אין הצדקה להתערב בעונש המאסר שנגזר בבית המשפט המחוזי. פסק הדין מדגיש את משקלה המיוחד של ההגנה על הסביבה ואת תפקידם של בתי המשפט בעקירת התמריץ ל"רווח קל" באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

בית המשפט העליון דחה ערעור: פגם בנטילת דגימת תאי לחי ללא הסכמה אינו מבטל הליך הסגרה

בית המשפט העליון דחה ערעור של אדם המבוקש להסגרה למדינה זרה, אשר טען כי יש לבטל את ההליך נגדו בשל נטילת דגימת תאי לחי ללא הסכמתו במהלך מעצרו. נקבע כי אף שמדובר בפגם במעשי רשויות האכיפה, הפגיעה הנקודתית אינה יוצרת סתירה מהותית לעצם ניהול הליך ההסגרה, ולכן אין הצדקה להפסיקו. ההכרעה מדגישה את המשקל הרב שמעניק בית המשפט לאינטרסים הציבוריים שבהבטחת אכיפת הדין ושיתוף פעולה בינלאומי נגד פשיעה חוצת גבולות, לצד שמירה על זכויות הפרט במסגרת גבולות הדין.

העליון דחה בקשת רשות לערער: איסור הפרסום ייוותר רק לגבי בני זוג לשעבר מטעמי הגנה על קטינה; קריאה לעדכון הדין בעידן הדיגיטלי

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות לערער שהגישו שני נושאי משרה בחברת טכנולוגיה, שביקשו להותיר על כנו צו איסור פרסום על שמם במסגרת חקירה פלילית רחבת היקף בעבירות מס. בהחלטה נרחבת הדגיש בית המשפט את מעמדו הבכיר של עקרון פומביות הדיון, את הצורך הציבורי בפרסום חשדות כלכליים הנוגעים לנושאי משרה ולחברות פעילות, ואת העובדה כי נזקים עסקיים וטבעיים הנלווים לחקירה פלילית אינם בגדר "נזק חמור" המצדיק חריגה מכלל הפומביות. לצד זאת, הובהר כי איסור הפרסום ביחס לשני מעורבים אחרים – בני זוג לשעבר והורים לקטינה – יוותר על כנו כדי להגן על שלומה של הקטינה, נוכח תשתית ראייתית שהציגה סכנה ממשית לה.

העליון דחה בקשת אסיר ביטחוני לשילוב בשיקום: חשיבות ההסדרה התקנותית הודגשה

בית המשפט העליון דחה בקשה של אסיר ביטחוני לבטל את שיוכו הארגוני ולהשתלב במסלול שיקומי בבית הסוהר. אף שנרשמה בפסק הדין הבהרה עקרונית בדבר חשיבותם של הליכי טיפול ושיקום גם ביחס לאסירים ביטחוניים מתאימים, נקבע כי בעניינו של המבקש טרם הוכח ניתוק אמיתי מזיקה לארגון עוין, ועל כן החלטת שירות בתי הסוהר שלא לשלבו בשיקום נותרה על כנה.

העליון האריך ב־90 ימים את מעצרם של נאשמים בתיק שלושת הרציחות: אין תקרת זמן מצטברת בחוק להארכות מעצר

בית המשפט העליון קיבל חלקית את בקשת המדינה להאריך את מעצרם של נאשמים בתיק פלילי רחב־היקף, והורה על הארכה נוספת של 90 ימים. זאת, על אף שהמשיבים שוהים במעצר תקופה חריגה המתקרבת לשש שנים. ההחלטה מדגישה כי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) אינו כולל תקרת זמן מצטברת להארכות מעצר, וכי האיזון הנדרש בין זכות היסוד לחירות לבין ביטחון הציבור ותיקונו התקין של ההליך הפלילי נעשה בכל פעם לפי נסיבות המקרה. לצד הפגיעה המתמשכת והמשמעותית בזכות לחירות, נקבע כי המסוכנות המיוחסת למשיבים והחשש המוחשי לשיבוש הליכים ולהימלטות מצדיקים, בשלב זה, הותרת המעצר מאחורי סורג ובריח.

העליון החמיר את העונש ברצח בכוונה: 22 שנות מאסר והדגשת רף ענישה מחמיר

בית המשפט העליון קיבל ערעור של המדינה על גזר דינו של נאשם שהורשע ברצח בכוונה, והחמיר את עונשו מ-18 ל-22 שנות מאסר בפועל. בפסק הדין הובהר כי בעבירת רצח בכוונה, עקרון קדושת החיים מחייב רף ענישה גבוה וקוהרנטי, וחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם תיעשה רק בנסיבות חריגות ביותר. ההכרעה מצטרפת לשורה של פסקי דין שהתגבשו מאז רפורמת עבירות ההמתה, ומעצבת מדיניות ענישה אחידה יותר, שעל פיה הענישה המקובלת בעבירת רצח בכוונה נעה, בדרך כלל, בין שנות מאסר ארוכות מאד לבין מאסר עולם.

בית המשפט הרשיע סרבן גט בהפרת צו כפיית גט: ההגנה על שלומה הנפשי של האישה במוקד, והרתעה כללית כיעד ענישתי

בית משפט פלילי קבע כי סרבן גט, שהמשיך להתמיד בסירובו למרות צווים שיפוטיים מחייבים, הפר צו שנועד להגן על שלומה של אשתו לשעבר והורשע בפלילים. בפסק הדין הודגש כי שלומו של אדם אינו מצטמצם להגנה על הגוף בלבד, אלא כולל גם היבטים נפשיים ורגשיים. בכך אימץ בית המשפט תפיסה רחבה של ההגנה על קורבנות סרבנות גט, והדגיש כי הרתעת הרבים היא מטרה לגיטימית של הענישה לצד הגנה פרטנית.

30 חודשי מאסר לנאשם שירה מנשק בלב שכונת מגורים; בית המשפט: ענישה מחמירה לבד לא תמגר את התופעה

בית משפט מחוזי השית 30 חודשי מאסר בפועל על נאשם צעיר שהודה והורשע בפרשת ירי מנשק חם בלב שכונת מגורים. לפי הודאתו, הוא נשא אקדח חצי־אוטומטי עם מחסנית ותחמושת, וירה מספר יריות באוויר מתוך רכב חולף בסמוך למרכז רפואי מקומי ביישוב בצפון. חרף ההדגשה כי יש להחמיר בענישה כדי להרתיע, השופט המחוזי הבהיר כי ענישה מחמירה לבדה אינה תרופת פלא, וקרא לרשויות האכיפה ולחברה האזרחית לפעול באופן שיטתי לשבירת דפוסי האלימות ושיפור שיעורי הפיענוח של מקרי ירי.

המחוזי אישר ברוב דעות הסדר טיעון מקל: 16 שנות מאסר לרוצח באדישות בשל קושי ראייתי

בית המשפט המחוזי אישר ברוב דעות הסדר טיעון, שבמסגרתו הושתו 16 שנות מאסר בפועל על נאשם שהודה והורשע בעבירת רצח באדישות. ההחלטה התקבלה חרף חומרת המעשה – דקירה קטלנית על רקע עימות רגעי במעבר חציה – וזאת בשל קושי ראייתי ממשי המתייחס לקשר הסיבתי בין הדקירה לבין מות המנוח, עקב טיפול רפואי שהקשה על קביעת מנגנון המוות. שופט אחד סבר בדעת מיעוט כי יש לדחות את ההסדר ולהטיל 20 שנות מאסר, כדי להביע מסר ברור של הרתעה.

העליון החמיר ל-36 חודשי מאסר את עונשו של נאשם שסייע לסחיטה באיומים במסגרת פרשת "דמי חסות"

בית המשפט העליון החמיר את עונש המאסר שהוטל על נאשם שסייע לגביית "דמי חסות" מבית עסק, והעמידו על 36 חודשים בפועל. ההחלטה ניתנה בערעור המדינה על גזר דין של בית המשפט המחוזי, שהסתפק ב-16 חודשי מאסר בעקבות הרשעת הנאשם בהסדר טיעון בעבירות רכוש וסיוע לסחיטה באיומים. העליון קבע כי מדובר בתופעה עבריינית רחבת היקף, אשר אף שהיא מתבצעת בקלות יחסית, קשה לחשוף ולמנוע אותה בשל פחדם של קורבנות לספר, ועל כן יש להלום את הענישה עם חומרתה.

32 שנות מאסר לנאשם נשא נגיף האיידס שהורשע באונס שש נשים; פיצוי כספי לכל נפגעת

בית המשפט המחוזי גזר 32 שנות מאסר בפועל על נאשם שהורשע באונס ובשורה של עבירות מין חמורות נגד שש נשים, רובן מצויות בשולי החברה ובמצבי מצוקה. לצד המאסר, הופעל במצטבר מאסר מותנה קודם, והוטל פיצוי בסך 45,000 ש"ח לכל מתלוננת. פסק הדין עומד על דפוס פעולה מתוחכם ומניפולטיבי, שנוצל כדי להתקרב אל קורבנותיו תוך הצגת מצגי שווא של סיוע וחסד.

העליון קובע: אלימות על רקע גזעני מחייבת ענישה מחמירה; ערעור אחד נדחה ואחר צומצם ל-20 חודשי מאסר

בית המשפט העליון קבע כי אלימות המונעת ממניע גזעני היא תופעה שיש לעקור מן השורש באמצעים פליליים חריפים, גם כאשר חלק מהמעורבים אינם אלה שהנחיתו את המכה הפוגעת. בפסק דין שניתן בשני ערעורים שאוחדו לדיון אחד, נקבע כי ערעורו של אחד המורשעים בתקיפת גבר ממוצא ערבי בתקופת המתיחות הביטחונית במאי 2021 יידחה, ואילו ערעורו של אחר יתקבל באופן חלקי ועונשו יופחת ל-20 חודשי מאסר בפועל במקום 25 חודשים.

מוקד סיוע משפטי 24/7: כך תפנו לעזרה דחופה ותכירו את זכויותיכם

מוקד סיוע משפטי הפועל מסביב לשעון, 24 שעות ביממה ו-365 ימים בשנה, מרחיב את שירותיו לציבור ומציע מענה מיידי במצבי לחץ ואי-ודאות. מטרת המוקד היא להעניק מידע משפטי ראשוני, להכווין לגופים הרשמיים המתאימים, ולסייע בגיבוש צעד ראשון נכון — עוד לפני שהמצב מסתבך. במסגרת השירות, עורכי דין מתורנים וגורמים מקצועיים זמינים לשיחות דחופות, ומתאימים את הליווי לכל מקרה לפי נסיבותיו.

העליון מבהיר: תסקיר שירות מבחן הוא כלי מרכזי לפני גזירת הדין – אך בקשת רשות הערעור נדחתה

בית המשפט העליון הדגיש בפסק דין עדכני את החשיבות הגדולה של תסקיר שירות המבחן ככלי תומך בהחלטות הענישה, והבהיר כי אי-לקיחת אחריות על ידי נאשם או בחירתו לנהל הוכחות אינם יכולים לשמש, לבדם, עילה לסרב להזמין תסקיר לפני גזירת העונש. אף על פי ההבהרות העקרוניות, בקשת רשות הערעור נדחתה, והעונש שהוטל על הנאשם הותיר בית המשפט על כנו.

העליון הכפיל ל-36 חודשי מאסר את עונשו של מי שהצית מרדף שהסתיים בתקיפה קשה של משפחה

בית המשפט העליון קיבל ערעור של המדינה והחמיר את עונשו של נאשם שהצית מרדף אחר רכב משפחה יהודית, מרדף שהדרדר לתקיפה אלימה. עונש המאסר בפועל הועלה מ-18 חודשים ל-36 חודשים, תוך הדגשה כי בעבירות המונעות ממניע לאומני-אידיאולוגי יש לייחס משקל מוגבר להרתעה ולהגנה על שלום הציבור.

ניהול אישום וקנסות בעבירות קלות: תיקון כתבי טענות, מו"מ עם התביעה וזכויות נאשמים

בעבירות קלות ונפוצות, רבים נתקלים במונחים משפטיים שמבלבלים: כתב אישום, דו"ח קנס, הסדר טיעון, ותיקון עובדות במהלך המשפט. המאמר שלפניכם עושה סדר. נציג מה ההבדל בין דו"ח קנס לכתב אישום, מתי ניתן לתקן את המסמך המשפטי, כיצד נקבע גובה הקנס, ומהם הכלים שיכולים לעמוד לרשות נאשם המבקש להגן על זכויותיו.