פרסומי תמיכה במתקפת הטרור: בית המשפט הורה על מעצר עד תום ההליכים בשל מסוכנות לציבור

בית משפט מחוזי קיבל בקשת מדינה להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים, לאחר שפרסם ברשתות החברתיות דברי תמיכה ועידוד לארגוני טרור בשעות הבוקר של 7 באוקטובר 2023. בהחלטה נקבע כי אף שהעבירות המיוחסות אינן מקימות חזקת מעצר סטטוטורית, המסוכנות הקונקרטית העולה מן הפרסום — על רקע העיתוי, התוכן, והנסיבות הביטחוניות — מצדיקה המשך מעצר. בית המשפט הדגיש כי שחרורים שבוצעו מתוקף החלטת ממשלה לשם החזרת חטופים אינם מהווים אמת מידה להערכת מסוכנות בהליך פלילי פרטני, ואינם עילה לשחרור הנאשם.

הרקע להליך והעבירות המיוחסות

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור לפי הדין החל בישראל. על פי הנטען, סמוך לתחילת האירועים הקשים, פרסם הנאשם ברשת מסרים המשבחים את ארגוני הטרור וקוראים לעידוד פעולותיהם. המדינה עתרה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, וטענה כי מדובר במסוכנות מוחשית לציבור ובסיכון ביטחוני. כבר בשלב המקדמי נקבע שיש תשתית ראייתית לכאורית התומכת בכתב האישום, וכי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, המאפשרת לשקול המשך מעצר עד לבירור מלא של הראיות.

עילת מעצר בשל מסוכנות משמעותה כי נשקפת מן החשוד או הנאשם סכנה לשלום הציבור או לביטחונו. להבדיל מחזקה סטטוטורית, הנגזרת מעצם סוג העבירה, מסוכנות קונקרטית מבוססת על נסיבות ספציפיות: אופן ההתנהלות, תדירות המעשים, ההקשר הציבורי והביטחוני, והערכת הסיכון לעתיד. בית המשפט הורה על קבלת תסקיר מעצר משירות המבחן, ובינתיים הותיר את הנאשם במעצר עד שתתקבל המלצה מקצועית.

עמדת ההגנה: היעדר מודעות מלאה באותה עת והיעדר השלכות בפועל

הסנגוריה טענה כי בשעה שבה בוצע הפרסום לא היו ידועים ממדי הזוועה במלואם, וכי יש לראות בכך נסיבה המקהה את עוצמת המסוכנות. עוד נטען כי לא נרשמה הסלמה מיידית או זיקה ממשית בין הפרסום לבין מעשים אלימים, ומכאן שאין הצדקה להמשך מעצר. ההגנה הפנתה גם לשחרורים שבוצעו על ידי המדינה במסגרת עסקת החטופים, וטענה לאפליה או להפעלה לא עקבית של שיקולי מסוכנות מצד רשויות המדינה.

ממצאי שירות המבחן: סיכון שאינו מבוטל והיעדר חלופה הולמת

שירות המבחן הגיש תסקיר אשר מיפה את גורמי הסיכון וההגנה. לפי התסקיר, נשקפת מן הנאשם רמת סיכון שאינה מבוטלת להמשך התנהגות המעודדת אלימות ולפגיעה בסדר הציבורי, וכי החלופות שהוצעו — לרבות פיקוח ביתי והתחייבויות צדדים שלישיים — אינן נותנות מענה מספק. כאשר בית המשפט נדרש לאמץ חלופת מעצר, עליו לוודא כי היא מסוגלת לאיין באופן ממשי את המסוכנות. בהיעדר גרעין פיקוחי אמין ונסיבות המצדיקות מתן אמון, קבע בית המשפט שהחלופה אינה מספקת.

הכרעת בית המשפט: עיתוי, תוכן ונסיבות מלחמה כמגבירים את המסוכנות

השופט הבכיר הדגיש כי המכלול — עיתוי הפרסום סמוך לפתיחת המערכה, תכניו התומכים והמעודדים, והמצב הביטחוני החריף — מצמיח מסוכנות ממשית לביטחון הציבור. לפי ההחלטה, בשעות שבהן הציבור הותקף והאירועים עוד התגלגלו, פרסום ציבורי המעודד מעשי טרור עלול לשמש זרז או לגיטימציה לפגיעה נוספת. בהקשר זה צוין העיקרון המשפטי הידוע שלפיו נסיבות הזמן והמקום משפיעות על נקודת האיזון בין זכויות הפרט לבין הגנה על הציבור, ובפרט בעת חירום או מלחמה.

עוד הודגש כי גם אם אין חזקה סטטוטורית המחייבת מעצר, הערכת המסוכנות הפרטנית יכולה לבסס צורך במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט ציין כי התשתית הראייתית הלכאורית הצטיירה מוצקה, בהינתן תוכן הפרסומים, רצף האמירות והקשרם הציבורי. לכך הצטרפה ההערכה המקצועית של שירות המבחן, שהצביעה על קושי לתת אמון ועל סיכון ממשי להישנות התנהגות פוגענית.

שחרורים במסגרת עסקת החטופים: החלטה מדינתית חריגה שאינה מדריך למסוכנות

טענת ההגנה שלפיה המדינה פועלת בשני קולות — מצד אחד מבקשת מעצר בשל מסוכנות, ומצד אחר משחררת עצורות בהליכים אחרים — נדחתה. בית המשפט הבהיר כי השחרורים במסגרת עסקת החטופים נעשו מכוח סמכות הממשלה ובהפעלת שיקולים ייחודיים, הנוגעים להצלת חיים והשבת אזרחים משבי. מדובר בצעד חריג וחד-פעמי הנגזר מהכרעת מדיניות בעת מלחמה, ואינו מהווה הוכחה להעדר מסוכנות של מי ששוחרר או אמת-מידה מחייבת לשחרור חשודים אחרים.

הדין מאפשר לממשלה, בנסיבות חריגות ובמטרה הומניטרית מהמעלה הראשונה, להורות על שחרור גורף של מוחזקים. החלטות כאלה אינן מתקבלות לפי בחינת מסוכנות פלילית פרטנית אלא לפי איזון רחב של אינטרסים מדינתיים. לפיכך, אין בהן כדי לשמש תקדים לשחרור בהליך פלילי רגיל, שבו בית המשפט בוחן מסוכנות אישית, אמון, וחלופות קונקרטיות.

חופש הביטוי מול איסור ההסתה לטרור

החלטת בית המשפט נוגעת גם לקו התפר הרגיש בין חופש הביטוי לבין איסור ההסתה לטרור. חופש הביטוי הוא ערך יסוד בדמוקרטיה, אך אינו מגן על אמירות המעודדות אלימות או קריאות לפגיעה באחרים. בדין הפלילי הישראלי, פרסומים שמזדהים עם ארגוני טרור או מעודדים פעולות טרור עלולים להקים אחריות פלילית. כאשר פרסום כזה נעשה ברגעי משבר ואלימות, האפקט הציבורי שלו עלול להיות מיידי ומסוכן יותר, ומכאן האיזון המחמיר שבית המשפט נוקט.

במבחן המעשי, בית המשפט בוחן את הסבירות שהפרסום יגרום לנזק מוחשי ואת הקשר בין המילים למעשה. אין צורך שתתממש פגיעה בפועל כדי לבסס מסוכנות; די בכך שהפרסום עשוי לשמש תמריץ או הכשרה פומבית לביצוע מעשה טרור. עקרון זה מקבל משנה תוקף בעת מלחמה, כאשר החברה מצויה בסף רגישות גבוה והסיכון להסלמה מיידית מוחשי.

מקומו של תסקיר המעצר והאמון בשחרור בתנאים

תסקיר מעצר הוא כלי הערכה מקצועי שנועד לסייע לבית המשפט להעריך מסוכנות, רמת שליטה עצמית, נגישות למסגרות טיפוליות ומוכנות לציות לתנאים. כאשר התסקיר שולל קיומה של חלופה אפקטיבית, הפתח לשחרור מצטמצם. בית המשפט חזר והדגיש כי שחרור לחלופה מותנה במידת אמון גבוהה שאפשר לתת בנאשם ובמפקחים המוצעים. במקרה זה, משלא נמצאה חלופה שיכולה לנטרל את הסיכון, נותר המעצר ככלי היחיד הולם.

נקודות מרכזיות מההחלטה

• קיימת תשתית ראייתית לכאורית לביצוע עבירות של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור, על בסיס פרסומים ברשת שנעשו בתחילת האירועים הקשים.
• עילת המעצר מבוססת על מסוכנות קונקרטית: עיתוי הפרסום, תוכנו והקשרו במצב מלחמה, המגבירים את החשש לפגיעה ממשית בביטחון הציבור.
• שירות המבחן התריע על רמת סיכון שאינה מבוטלת וקבע כי חלופות השחרור שהוצעו אינן יכולות לאיין את המסוכנות.
• טענות ההגנה בדבר היעדר מודעות לממדי האירועים או היעדר פגיעה בפועל לא הקהו את מסקנת המסוכנות.
• השחרורים שבוצעו מתוקף החלטת ממשלה במסגרת עסקת החטופים הם מהלך מדינתי חריג שאינו מדריך להערכת מסוכנות פרטנית, ולא מצדיק שחרור בהליך פלילי רגיל.
• בהינתן הראיות, עילת המסוכנות והיעדר חלופה אפקטיבית, הורה בית המשפט על מעצר עד תום ההליכים.

השלכות והמשך ההליך

החלטה זו מציבה רף ברור בנוגע לפרסומים ברשת המגלים תמיכה בארגוני טרור בשעה של אירועי לחימה. היא מבהירה כי בתי המשפט ייתנו משקל גבוה לעיתוי ולסביבה הציבורית, וכי התנהגות הנחזית כמחזקת מעשי אלימות תיענה בצעדים מרסנים עד לבירור מלא. במישור המעשי, ההליך הפלילי נגד הנאשם ימשיך להתקדם לשמיעת הוכחות, כאשר הוא שוהה במעצר. ככל שיחול שינוי נסיבות מהותי — למשל, התפתחות טיפולית, שינוי בהערכות שירות המבחן או ממצא חדש — ניתן יהיה לפנות בבקשה לעיון חוזר, אך נקודת המוצא לעת הזו היא המשך מעצר מטעמי מסוכנות.

לצד זאת, ההחלטה מדגישה את האחריות המוטלת על משתמשים ברשתות החברתיות בעתות חירום. מעשה פרסומי לכאורה קצר יכול לקבל משקל רב כאשר הוא נעשה בשיאו של אירוע ביטחוני, וההשלכות המשפטיות עשויות להיות חמורות.

בית המשפט חתם וקבע כי לנוכח הבסיס הראייתי, המסוכנות הנלמדת מן הנסיבות והיעדר חלופה הולמת, ייעתר לבקשת המדינה ויורה על מעצר הנאשם עד תום ההליכים.