העליון: רוצח שחזר לסורו יישא מאסר עולם בלתי קצוב ועוד 7 שנות מאסר בגין ניסיון רצח

פסק דין חדש של בית המשפט העליון מחדד את קווי המדיניות בענישה בעבירות המתה לאחר הרפורמה בתחום, ומבהיר: רוצח שחוזר לסורו לאחר הרשעה קודמת בעבירת המתה עשוי לשאת בעונש מאסר עולם בלתי קצוב, לצד ענישה מצטברת על עבירות נוספות כדוגמת ניסיון רצח. ההכרעה התקבלה במסגרת ערעור הדדי: הנאשם הלין על חומרת העונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי, ואילו המדינה טענה כי יש להחליף את עונשו בעונש מאסר עולם בלתי קצוב בשל מסוכנותו החריגה והזלזול הבוטה שהפגין בערך חיי אדם.

הרקע להליכים

הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירת רצח ובניסיון לרצח. בעקבות הכרעת דין קודמת שנבחנה מחדש לאור הרפורמה בעבירות ההמתה, הוחלט כי המעשה נופל לגדר רצח בסיסי ולא רצח בנסיבות מחמירות, והדיון הוחזר למחוזי לצורך קביעת העונש. המחוזי גזר עליו 37 שנות מאסר בפועל ופיצוי כספי לעיזבון הקורבן ולנפגע הנוסף.

על כך הוגשו שני ערעורים: הנאשם טען כי העונש שהושת עליו חמור באופן בלתי סביר, בין היתר משום שמדובר בהתפרצות אלימה שנולדה בעימות רגעי ותחת סערת רגשות, ולנוכח נסיבות חייו האישיות והבריאותיות. מנגד, המדינה טענה כי מדובר במקרה חריג בחומרתו, שבו הרוצח פעל בקור רוח לאחר שהמתח שכך, ירה מטווח קצר ביותר, ונוסף על כך—מדובר באדם שנשא בעבר הרשעות בעבירות המתה וניסיון לרצח. המדינה ביקשה להחליף את העונש למאסר עולם בלתי קצוב ולהוסיף ענישה מצטברת על ניסיון הרצח.

עמדות הצדדים: ספונטניות מול תכנון ומסוכנות

לטענת ההגנה, האירוע פרץ על רקע קטטה שבה היה מעורב בן משפחתו של הנאשם; בשיא המתח הוא נטל נשק וירה. ההגנה הדגישה כי הנאשם תרם במהלך השנים לביטחון המדינה, חווה אבדן אישי כבד, ומתמודד עם מצב רפואי ונפשי מורכב—ולכן יש למקם את עונשו בחלק התחתון של מתחם הענישה, ואף לשקול להקל בו.

לעומת זאת, עמדת המדינה התמקדה הן באופן הביצוע—ירי מטווח אפסי בזמן שהאירוע כבר נרגע והקורבן נסוג—והן בעברו של הנאשם. בעבר הרחוק, כך צוין, הוא הורשע בגרימת מותם של שני צעירים שכנים ובניסיון לרצח של קרובת משפחתם, ומאסר שריצה לא הועיל להרתיעו. לפיכך, נטען כי השילוב בין חומרת המעשה ומסוכנותו המוכחת של הנאשם מצדיקים קביעת עונש מאסר עולם בלתי קצוב, כדי להגן על הציבור ולהוקיע את ההתנהגות.

קביעות העליון: מאסר עולם בלתי קצוב – הבחנה איכותית ולא רק כמותית

העליון חזר והבהיר כי במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, הרצח הבסיסי נושא עונש מרבי חמור ביותר. בתי המשפט רשאים לבחור בין מאסר לתקופה ארוכה ומוגדרת בשנים לבין מאסר עולם בלתי קצוב—והבחירה בין שתי החלופות איננה רק עניין של "כמות" זמן, אלא הכרעה בעלת משמעות מעשית וערכית עמוקה. מבחינה מעשית, יש לחילופין השפעה על הליכי שחרור על תנאי ותנאי הדיון בפני ועדת השחרורים; מבחינה ערכית, הטלת מאסר עולם בלתי קצוב מסמנת מסוכנות קיצונית ופגיעה מהותית בערך קדושת החיים.

עוד הודגש כי ההלכה הפסוקה כבר הכירה בכך שבמקרים חריגים, גם כאשר מדובר ברצח בסיסי, ניתן להשית מאסר עולם בלתי קצוב—בייחוד כאשר מעשה הרצח צובר נסיבות מחמירות באופן מצטבר או כאשר מתקיימים אינדיקטורים מובהקים למסוכנות מתמשכת. אף שאין רשימה סגורה של נסיבות שכאלה, על פי קווי המדיניות שנקבעו, מדובר במקרים סופר-חמורים המצדיקים את החריג שבחריגים.

משקל העבר הפלילי: בין מתחם הענישה לשיקולי הגזירה

בית המשפט הזכיר את מתווה הענישה המקובל בן שלושה שלבים: קביעת מספר העבירות והרשעות, הגדרת מתחם העונש ההולם לפי חומרת המעשה ומדיניות הענישה, ולבסוף—גזירת העונש בתוך המתחם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות הודאה, לקיחת אחריות, נסיבות אישיות ועבר פלילי. ככלל, העבר הפלילי משפיע בשלב גזירת הדין בתוך המתחם, ולא בשלב קביעת גבולותיו. עם זאת, בעבירות המתה—בפרט בעבירת הרצח הבסיסית—נתונה לבית המשפט מידה של גמישות שיפוטית בשקלול ערכי-מהותי, נוכח מקומה המרכזי של קדושת החיים בסולם הערכים המשפטי.

במסגרת זו הבהיר העליון כי כאשר לנאשם יש הרשעה קודמת בעבירת המתה, משקלו של עברו הפלילי בגזירת הדין כבד במיוחד. אין פירושו של דבר שהנאשם נענש שוב על העבר—שהרי קיבל עליו את דינו בעבר—אלא שהעבר משמש אינדיקציה למסוכנות, לאוזלת ידה של ההרתעה ולאפשרות מוגבלת לשיקום. במילים אחרות, רוצח שחוזר ומבצע עבירה דומה מלמד על ניתוק ערכי עמוק, המהווה שיקול כבד-משקל להחמרה בתוך המתחם ואף להצבת העונש בחלקו העליון.

• קדושת החיים: ערך יסוד המצדיק ענישה מחמירה במקרים חריגים של נטילת חיים.
• הגנה על הציבור: עבר פלילי בהמתה מעיד על מסוכנות ממשית והצורך להרחיק את העבריין לאורך זמן.
• הרתעה ואוזלת ידה: כאשר מאסר בעבר ותיוג חברתי לא מנעו הישנות עבירות, מתחדד הצורך בענישה מחמירה.
• שיקום מוגבל: במקרים של פגיעה חוזרת ונשנית בחיי אדם, ספק אם יש מסלול שיקומי אפקטיבי.

יישום למקרה הנוכחי

בהחלת העקרונות על המקרה הקונקרטי קבע העליון כי מדובר ברוצח שחזר לסורו. בעבר, בסוף שנות ה-80, הוא הורשע בגרימת מותם של שני צעירים שכנים ובניסיון לרצוח את קרובת משפחתם, שנותרה משותקת. על אף שהוטל עליו מאסר ממושך, הוא שב וביצע מעשה קטלני נוסף, והפעם על רקע סכסוך רגעי שבו בחר להביא נשק לזירת המפגש ולהפעילו בירי מטווח קצר, לאחר שהמתח דעך והקורבן כבר נסוג לדרכו.

בית המשפט עמד על כך שהנסיבות מצביעות על זלזול קשה ומתמשך בערך חיי אדם. השימוש החוזר בנשק חם לפתרון סכסוך, אי-היסוס ללחוץ על ההדק והמסר החברתי הבעייתי הנלווה לכך—כל אלה חיזקו את המסקנה כי יש להציב את העונש בקצהו העליון של מתחם הענישה. נוכח הצטברות הנסיבות החמורות והעובדה שמדובר ברוצח חוזר, נקבע כי אין מנוס מהטלת מאסר עולם בלתי קצוב בגין עבירת הרצח. בנוסף, הוחלט כי בגין ניסיון הרצח יוטל עונש של 7 שנות מאסר, אשר ירוצה במצטבר לעונש מאסר העולם, כדי לשקף את חומרת הפגיעה הנפרדת בנפגע הנוסף ולהגשים את עקרון ההלימה.

המשמעות הרחבה למדיניות הענישה

הכרעת העליון משדרת מסר ברור למערך הענישה ולערכאות הדיוניות: גם לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה, המסלול של מאסר עולם בלתי קצוב בעבירת רצח בסיסי שמור למקרים חריגים ומצומצמים—אך כאשר רוצח חוזר ומבצע עבירת המתה נוספת, ובייחוד כאשר נסיבות הביצוע מלמדות על קרבה ממשית לחומרה יתרה, הכלי של מאסר עולם בלתי קצוב הופך לאפשרות ראויה להגנה על שלום הציבור ולביטוי ערכי של קדושת החיים.

• הצטברות נסיבות מחמירות—כגון שימוש בירי מטווח קצר לאחר שהאירוע נרגע—תומכת בהחמרה.
• עבר פלילי בעבירות המתה עשוי להטות את הכף לעבר מאסר עולם בלתי קצוב.
• ענישה מצטברת על עבירות נלוות, למשל ניסיון רצח, נועדה לשקף את חומרת הפגיעה בכל נפגע בנפרד.
• הבחנה איכותית בין מאסר קצוב לבין מאסר עולם בלתי קצוב משפיעה גם על מסלולי שחרור עתידיים ועל המסר החברתי-ערכי שבענישה.

בנוסף, העליון הבהיר כי אין הכרח שבכל מקרה של רצח בסיסי יינתן משקל משמעותי לנסיבות כגון העדר עבר פלילי או קושי אישי. במקרים מסוימים, ובעיקר כשמדובר בהישנות של עבירות המתה, נסיבות אלה נסוגות מפני הצורך להגן על הציבור ולהציב גבול ברור כנגד אלימות קטלנית.

סיכום

בסופו של דבר דחה העליון את ערעור הנאשם על חומרת עונשו וקיבל את ערעור המדינה. נקבע כי עונשו בגין עבירת הרצח יהיה מאסר עולם בלתי קצוב, וכי עונש של 7 שנות מאסר בגין ניסיון הרצח ירוצה במצטבר. ההכרעה מעגנת קו מדיניות ענישתי ברור: רוצחים שחוזרים וממיתים לאחר שהורשעו בעבר יישאו בעונשים מחמירים במיוחד, המבטאים את קדושת החיים, את ההוקעה החברתית ואת החובה להגן על הציבור מפני מסוכנותם המתמשכת.